מעבר דירה

mother1

New member
מעבר דירה

בקצרה: אנחנו זוג הורים גרושים כ-4 שנים . הילד רואה את אביו לפי הסכם 3 פעמים בשבוע ואוהב אותו . אנו גרים במרכז .יש לי חבר מזה כשנה ואנו חושבים על עתיד משותף . לכן החלטתי לאחר מחשבות רבות לעבור אליו לצפון , עם הילד כמובן. האב אינו מרוצה (בלשון המעטה) ומאיים בצווי מניעה ודברים נוספים . האם יש למישהו כאן פיתרון יצירתי לאב? הרי ברור שהסדרי הראיה ישתנו , והוא כדי לנקום בי על שיקום חיי דורש שאביא את הילד למפגשים וכי הוא לא יבוא בעצמו . תודה .
 
פיתרון יצירתי לאב?

אני מניחה שההחלטה היא לא קלה, לעזוב הכל ולעבור דירה, ובטח חשבת גם על הילד שיסבול מהמרחק, ובטח בדקתם את האופציה שהחבר החדש יעבור אליך, או על מקום שתעברו אליו שניכם, באמצע ויחד עם הכל, מצטערת אבל אני קוראת כאן איזה שהוא זילזול באב? אני חושבת שמי שצריך פיתרון יצירתי זו את, את היא זו שמשנה את ההסכם, את היא זו שמקשה על האב והבן להתראות, את היא זו שצריכה לחשוב על פיתרון יצירתי לשניכם, את לא יכולה ל´הפיל´ את העול של הפיתרון רק על האב. וכן, זה נכון, מי שמרחיק (גאוגרפית) הוא זה שצריך להביא את הילד למפגשים (אבל זו כאמור רק דעתי ולא ´דעה´ חוקית או משהו כזה) אבל כל עוד לא תשני את הגישה שהוא עושה זאת מתוך נקמה (אפילו אם זה נכון) אלא מתוך קושי אמיתי מהשינוי ואת הגישה של ´החלטתי´, כי כשיש ילד וכשיש גרוש, ההחלטות שקשורות לילד הן כבר לא אישיות - לא תוכלי להגיע להסכמה. וחבל. בקיצור - אין לי פיתרון יצירתי.
 
טוב אז אני אסביר את ההתנפלות

כתבתי כאן בעבר כבר שבן זוגי לגרושים עוזב לתקופה את הארץ ואנחנו כאן נשארים עם הכל. היה צריך להיות אחרי פסח ואנחנו עדיין בתקופה של אחרי, והמתח מתי זה יצא לפועל לא עוזר בכלל. אז אמנם אנחנו בקשרים טובים והוא שיתף אותי עוד בתקופת ההתלבטות (למרות שכל הזמן לא האמנתי שזה יקרה וכשזה קרה הרגשתי כאילו זה נפל עלי) אבל זה עדיין שינוי הסדרים, ושינוי בחיים שלי ושל הילד וקשיים שאני עדיין לא יודעת מה יכולים להיות. וכן, הוא זה שידאג לעלויות כשהילד יגיע אליו. רק דבר אחד שונה, במקרה הזה, אני מוכנה להביא את הילד כמה פעמים שהוא ירצה.
אז הנושא מאד חם אצלי.
 
אמא (יש רק) 1 ../images/Emo140.gif

מסובך. הרבה פעמים יצא לי לחשוב על הנושא הזה. בהסכם שלי מלפני שני עשורים , העלינו גם את הנקודה הזו.(אני זו שהייתי נפגשת איתם במהלך השבוע וכו´) ולבסוף , באמת כשהתרחקתי לאיזו תקופה , גם בתור "המבקרת" בדרך כלל היה זה הוא שהביא אלי את הילדים אם לא יכולתי להגיע אליהם (כי לא הייתי ממונעת) , אבל זה נבע מתוך מערכת יחסים די קרובה וטובה (גירושין , פירושם לא חייב להיות בהכרח שנאה בין הנפרדים אלא פשוט שני אנשים שאינם מתאימים לחיות ביחד , ומסתדרים טוב ביניהם (מרחוק
) [חגיתוש , אהבתי את ההגדרה שלך "בן זוגי לגירושין"
] ובכלל הסכם נראה לי דבר מלאכותי , שטוב אולי לתחילת ההליכים והסטטוס החדש , אבל במשך הזמן הוא לא אמור להישאר כזה פורמלי אלא מתפתח והזמן עושה את שלו. אני לא חושבת שאת תהיי הראשונה שמתרחקת מבנזוגה הגרוש (או הפוך) כי החיים נמשכים ועלייך לחשוב בהחלט גם על טובתך והתפתחותך האישית (שכבר אמרתי פעם , הרגשה טובה בקטע הזה , תגרום למערכת יחסים בריאה גם עם הסובבים אותך). צר לי לשמוע , שהחלטה כזו גורמת להעכרת היחסים ביניכם , מה שלבטח לא משפיע לטובה על הילד. מעניין , האם לא נתתם דעתכם על כך בשעת עריכת ההסכם שדברים יכולים גם להשתנות (מכל כיוון) ושאתם לא אמורים להישאר צמודים גיאוגרפית לכל החיים. הרקע , כמובן , לא ידוע לנו , כולל לא מערכת היחסים הכללית ביניכם וכיצד התנהלו המפגשים עד עכשיו , אבל האינסטינקטים שלי אומרים לי שבכל זאת , תנסי לדבר איתו עוד , בדרכי נעם ולנסות להראות לו את כל הזוויות שצריך לבחון במצב החדש שנוצר , כי הרי זו עובדה שיש לך אהבה וסיכוי לשיקום. והנקמה , היא בכלל לא בך אלא בבן שלו , שספק אם הוא עצמו יוכל לעמוד בזה , או הבן. ומבחינת "נקמה" את בכלל לא צד בעניין. פיתרון יצירתי? לא יודעת. אבל בכל זאת הארץ שלנו לא כזו גדולה , ואולי הילד יוכל להיות איתו יותר זמן בחופשות , או שאת תסעי מדי פעם לבלות "בעיר הגדולה" ולהביא איתך את הילד אליו באותה ההזדמנות (או הפוך - להביא את הילד אליו ולבלות בעיר הגדולה באותה ההזדמנות
זה תלוי כמובן גם בעיסוקך ובאפשרויות הכלכליות שעומדות לרשותך ושגם כאן אין לנו הרבה פירוט וידע כמו גם על גיל הבן שלכם ואםיש לו יכולת הבעת צד ועמדה בעניין. אמא1 , לא יודעת אם הצלחתי לעזור במשהו , אבל ברוכה המצטרפת אלינו בכל מקרה ומקווה שגם תמשיכי ותישארי
|ורק אביגיל עושה שימוש יתר בסוגריים ובגרשיים?
|
 
מה . ? מוזר לא שמעתי דבר כזה

עד היום, מה פתאום שהיא תביא אליו את הילד? מי אמר? והמרחק, אם לא נקבע בהסכם שאסור לה לעבור עליו אז מותר לה. נכון שזה לא נעים והילד בעצם מפסיד אבל פה זה כבר ענין של מצפון אם אפשר להשאר באזור ולהמשיך לשקם את החיים הנוכחים עם החבר אז עדיף ואם לא ואת חושבת שאת חייבת לעזוב (ותחשבי טוב על זה זה לא צחוק) אז תעשי את מה שאת חושבת שטוב לך ולילד (וכמובן שהוא מעט יותר חשוב כי את יכולה להחליף חבר והוא לא יכול להחליף חום ואהבה של אבא), אין לי מושג למה גרושך "מאים" שלא יבוא כי אם אוהב את בנו יבוא גם לעיר אחרת, הגרוש שלי לא משקיען גדול וגם לא בא הרבה בגלל המרחק, הוא בדרום ואני במרכז, חושבת שזה קל? ממש לא (ולא בגלל חבר), אז חשבתי טוב כי ללד שרואה את אבא שלו פעם בשבועיים ממש לא קל.
 
שוב הגישה החד צדדית שלא ברורה לי ../images/Emo4.gif

אם היא זו שמפרה איזה שהוא חוזה ועוברת לגור רחוק, אין שום סיבה הגונית שהוא יסע שעתיים לקחת את הילד ולהחזיר אותו. אם הנושא לא מוסדר להם בחוזה, אז שניהם בבעיה, אבל הגיונית שוב, היא זו שעושה צעד להתרחק. אז יכול להיות שהוא אמר לה את תביאי אותו, בכדי להתנקם בה (על שיקום חייה, כמו שהיא מציינת) אך יכול להיות שהוא מרגיש שהיא מתרחקת כנקמה בו (אולי על הגירושין עצמם, ) הכל השארות כמובן. בכל מקרה, לדעתי כמו שכתבתי כבר בעבר, צריכה להיות חלוקה צודקת בין המטלות הנגעות לילדים, גם במקרה שכזה.
 
מה לא צודק מתוקה?

אני מגדלת את ילדיי כל יום כל דקה כל רגע, ופעם בשבועיים הוא לוקח אותם לסוף שבוע שאלה הרגעים היחידים שלי למנוחה, אז? גם לשכור רכב כדיי להסיע אותם אליו? לא הגזמת קצת? ואין קשר בין להפר חוזה, זכותה לשנות את חייה אם יוגבלו הרבה אנשים בנושא אולי יעדיפו לא להתגרש, מי יכול לקבוע לי את מי לאהוב באיזו עיר? קצת מוזר לא?
 
"מה פתאום שהיא תביא אליו את הילד?"

את אמרת
כל מה שאני אומרת שזה לא צריך להיות ברור מאליו שהוא זה שצריך לבוא ולהביא ולהחזיר ולקחת. כמו שלא צריך להיות ברור מאליו שאת מגדלת אותם שבועיים בלי שהוא יראה/יקח/יעזור במהלכם. שום דבר לא ברור מאליו, גישה של ברור מאליו היא גישה חד צדדית. במקרה שהועלה כאן, החד צדדיות באה מכיוון זו שעוברת דירה ומצפה שהעניינים ימשיכו כרגיל. זכותה לשנות את חייה, חובתה לפני כן לדאוג לילד שלה שיוכל לראות את האבא שלו. בוקר טוב ישראל.
 

mother1

New member
ובכן ראשית תודה

לכל התגובות ,ביו אם הסכמתי ובין אם לא . אין לנו סעיף בהסכם המקצה איזור מיקוד לכל הורה ,ואין לסעיף כזה תןקף חוקי ממילא . בכוונתי ךשקם את חיי ולהתחיל משפחה חדשה ,ןאני מצפה מאב בני לעשות כל מאמץ לראות את בנו .אני לא רואה את טובת הילד בהיותו "נוסע מתמיד" על קו חיפה-ת"א בין אם אני המביאה ובין אם אביו . נכון שאינני מצפה לפירגון ולברכתו של אקסי , אך אני חושבת שאם חלוף הזמן הוא ירגע והאהבה לבנו תביא אותו אליו. בכל אופן כך אני מקווה . הצענו לו לבוא ולהיות עם הילד אצלנו , כך שלא יצטרכו להיות ברחוב או בקניון ותהיה הרגשה של בית . בעיקרון אני מוכנה לבוא לקראת , ולמנוע חיכוכים .לא "עברתי " על שום חוק ,בסך הכל שיניתי סביבת מגורים , ואני מחויבת לעתידי ולא לעברי . בשמחות .
 
../images/Emo45.gif../images/Emo24.gifאוהבת את הגישה

ובאמת מקווה שיעבור ללא חיכוכים מיותרים נוספים .
 
למעלה