מערכת המשפט מזרזת גירושין

[דודי 10]

מערכת המשפט מזרזת גירושין

חשבתי על כך שבמצב הנוכחי בארץ שניתן להתדיין על גירושים הן בבית המשפט והן בבית הדין הרבני , כאשר מתלקחת מחלוקת בין בני זוג והם מתחילים לחשוב על גירושים , נוצר מצב שאחד מבני הזוג "רץ" להגיש תביעת גירושים ברשות שיותר נוחה לו , לפני שבן הזוג יקדים אותו ... התוצאה : המצב הזה הינו "זרז" לגירושים ! מה דעתכם ?

 

[seeyou]

"זרז" לגירושים !../images/Emo59.gif

כמו במלחמה כול צד רוצה לגרום נזק גדול לצד השני. אין גירושים "שקטים"... אדם לאדם זאב!

 

[s h o o s h a]

גירושין שקטים

תתפלא, אבל יש כאלו. לא הרבה ובד"כ הם מכוערים, אבל יש יוצאים מהכלל. כאלו ששני בני הזוג החליטו שהנישואין באו אל סופם וברצון שניהם לסיים את ההתקשרות ביניהם. פשוט. ככה. יש. רק שתדע

 

[seeyou]

תמיד יש אנשים מיוחדים ...

חבל שלא מחנכים את הילדים מגיל צעיר: איך נוצר הקשר איך חיים ביחד ואפילו איך מפרקים שותפות A lean AGREEMENT is better than a fat judgement.

 

[s h o o s h a]

זרז

המצב בו הראשון הוא זה הקובע היכן יתנהלו הדיונים אינו זה אשר מביא מלכתחילה את אותו אדם להתחיל בהם. המחשבה הארוכה, לעתים, קודמת ל"ריצה" והיא באה אחרי מסכת ארוכה של נסיונות לשקם ולפעמים אפילו אחרי מסכת ארוכה של ייסורים. האפשרות לבחור בין שניים (ביה"ד הרבני וביה"ד לעניני משפחה) היא, לדעתי, נכונה מאד ובהחלט נכון לפנות למקום בו תרגיש נוח יותר ובטוח יותר שיתחייסו אליך בהתאם. הדבר נכון אגב לכל מהלך בחיינו, הלא כן? לפיכך, לא מדובר ב"זרז" לגירושין אלא מתן אפשרות בחירה. וההבדל בין השניים עצום (אם בכלל יש מקום להשוואה)

 

[דודי 10]

אני בעד בחירה , אבל לא מסכים עם

כך שהמקדים יכריע היכן להתדיין... אני סבור שההכרעה היכן להתדיין אמורה להיות בבחירת שני בני הזוג (ולא בבחירת בן הזוג "המקדים" בלבד) ואם הם חלוקים גם בזה - שיכריע בזה מגשר, או שימצאו לזה פיתרון אחר . לא נסבל לטעמי שכאשר עושים את הטלפון הראשון לעו"ד , הוא ממהר לקבוע תור מידית ומדגיש : "אין חשש שבן הזוג יקדים תביעה ?" אני סבור שפעמים רבות הטלפון הראשון והפגישה הראשונה עם העו"ד אמורים היו לתת יעוץ כללי של העניין וההשלכות המשפטיות הכלכליות והילדים וכו , במקום חתימות חפוזות על הטפסים וריצה מהירה של העו"ד אל בית המשפט...

 

[המיתבונן]

הזרז ותפקידו

אני מניח, וזוהי אך הנחה, שבדבריך יש מעין ביקורת על התקיימות שני המוסדות הללו. אישית איני מבין עד היום את ההבדלים, אך זה לא ישנה את מה שאני רוצה להגיד- אם כל מה שמזרז גירושין, צריך להשיל מן הארץ, הרי אין לנו גבולות- שכן, די להביט כי הכעס, העלבון, הסלידה, גם הם "זרזים" האם אותם ניתן להשיל? נדמה שאין זה משנה כמה "זרזים" לפרידה יש, אלא כמה "זרזים" לביחד יש. ובמילים אחרות- אין שום קשר בין "הזרזים" לבין הפרידה, האופן שבו נפרדים, וכן הלאה, כל אלה הם נביעה של היכולת להביא את הפרידה באופן המוסרי ביותר, ולא המשפטי ביותר.

 

[shoshi1940]

בחוץ אין גן עדן לשקול היטב

הפתרון היחידי ללכת לגישור ולא לעורכדי דין שיפשטו לך את העור ולא יעזרו לך.