מצוקה סגולה

מצוקה סגולה

שלום, יש לי כמה דברים להגיד רק אני יספר לכם בגדול מה עובר עלי, אני מעדיף שלא לגלות את שמי, אני חייל בן 18 ו 4 חודשים נפלטתי מגבעתי והגעתי לבסיס פתוח (כל יום אני בבית), מאז שהתגייסתי אני הפכתי לבן אדם אחר.. יש לי המון פחדים, גיליתי שאני מפחד מאנשים, רק לי מאוד על הנשמה ואני כל הזמן מתוסכל ומדוכא, אני מנסה להגיד את זה לכ הזמן למפקדים שלי אבל הם בכלל לא מבינים ודוחים אותי, אני התיעצתי עם קב"ן ואפילו עם פסיכיאטר שקבעו להורידד לי את הפרופיל שלי לפרופיל נפשי, שמחתי מאוד אבל המצוקה עדיין קיימת, אני חיי בלחצים כל הזמן אני כל לילה בוכה ולא יודע מה לעשות עם עצמי, אני כל כך מאושר שאני מגיע הביתה אני ישר יורד מהמדים וכל כך שמח שאין לתאר, בכל בוקר שאני קם אני מרגיש שפשוט אין לי בשביל מה לקום, אני מרגיש שהנפש שלי נפגעה ואני רק סובל, כל כך קשה לי להשאר בדיכאון, אני לא יכול להמשיך לחיות ככה, הגעתי למצב של חשיבה על התאבדות המון פעמים ואני שוקל את זה המון, אני כל כך רוצה לקבל עזרה אבל הצבא היא מערכת שלא מוכנהכל כך לעזור, ומאוד חבל.. ואחרי זה הם לא מבינים למה חיילים מתאבדים.. אם מישהו מוכן לעזור לי ולהגיב על מה שאמרתי אני ישמח מאוד
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
מלאך יקר ../images/Emo142.gif

ברוך בואך לפורום התמיכה של סהר
צר לנו מאד לשמוע על מה שעובר עליך בצבא. התחושות של הפחד, הדיכאון, הלחץ שאתה מרגיש בצבא קיימת אצל כל-כך הרבה חיילים... לא כל אחד מודה בכך, לא כל אחד מראה את זה, יש כאלו שיודעים לשחק אותה... אבל אלו תחושות שקיימות אצל רבים. לא ברור לנו מה בדיוק ארע, מתי זה התחיל, באילו נסיבות... לא ברור לנו גם אם היה למצב שלך רקע עוד לפני שהתגייסת... אבל ברור שרע לך, ושאתה זקוק לעזרה. מלאך, אנא -- אל תוותר. אל תוותר על החיים. אל תוותר על העתיד
יש אפשרות לקבל עזרה מקצועית, גם בצבא וגם מחוץ לצבא. נכון שהמערכת הצבאית נוקשה, נכון שיש השפלה וזלזול לעיתים קרובות, אבל יש גם אנשים אחרים בצה"ל. יש דרכים ויש עם מי לדבר. היינו מאד רוצים שתספר לנו יותר: לאן פנית? איפה ניסית? איזה תגובות קיבלת? מדוע אתה אומר ש"הצבא היא מערכת שלא מוכנה כל כך לעזור"? אם תפרט יותר נשתדל להביא רעיונות שאולי יוכלו לעזור, כפי שביקשת.
 
שלום שוב

שלום שוב, ותודה שהחזרתם לי תשובה.. בקשר למה ששאלתם: אני פניתי להרבה אנשים, משפחה, חברים ועוד אנשים בתוך הצבא, כפי שציינתי אני התייעצתי עם קב"ן ועם פסיכיאטר אבל המצוקה שלי עדיין קיימת, אני מרגיש ממש כלוא ולא יכול לצאת מאיפה שאני, כאילו שאני בתוך מבוך ענק עם מלא מכשולים שבעצם אין לי את היכולת לעבור אותם, היום בבוקר למשל אני התישבתי בדיכאון מחוץ למשרד שאני עובד בו והמפקדת שלי קראה לי ולא עניתי לה ואז היא הכניסה אותי למשרד שלה והכל התפרץ לי, פשוט התחלתי לבכות מולה תוך כדי שאני מילל וממלמל כמה שרע לי ולא טוב לי, המפקדת שלי דיברה איתי וישר התקשרה למרכז לבריאות הנפש וקבעה לי תור דחוף, בהמלצה שהיא כתבה לקב"ן שאליו אני יגיע בשבוע הבא היא כתבה שהיא לא ממליצה להוציא אותי מהצבא, אני לא מבין.. מה.. טוב לה לראות אותי סובל??.. אני לא מסוגל להמשיך לשרת, אין לי מוטיבציה וחשק להמשיך והיא רוצה שאני ישאר.. מה אני יכול לעשות?.. אני יודה לכם מאוד עם תגיבו לבעייתי...
 

ozone

New member
היי מלאך!

מאוד עצוב לשמוע את הסיפור שלך,למרות שכבר הכרתי בעבר אנשים במצב דומה לשלך,שלא הסתדרו עם המסגרת הצבאית הנוקשה,ובסוף פרשו - ושלא יבינו אותי לא נכון -הם בני אדם נורמליים לגמרי,פשוט הם לא התאימו, ובעיני לא מדובר פה בכישלון אישי,אלא בכישלון של הצבא. זה נכון שהמערכת הצבאית היא בחלקה אטומה וקשה,ובסך הכל יצא לי להכיר לא מעט אנשים ש´נכוו´ מהמסגרת הזאת,אבל כאשר בן אדם במצוקה ,הם לא יחזיקו בו בכוח,ולכן,באופן כללי,למרות שאני לא קב"ן,אני מאמין שלא תיתקל בהרבה בעיות בדרך החוצה. רק שבתקופת הביניים הזאת,עד שתצא מהצבא תשתדל ליהנות מהחופש המועט שיש לך(כשאתה חוזר הביתה תלך,תבלה,תהנה),ובכלל - תחשוב על החיים שמחכים לך שם,בחוץ הרבה הצלחה!!
 

kaban

New member
your problam

ım a former kaban ın zahal you see the kabanım as thos how lower your profıl but the ımportant job of them ıs to help wıth problams there ıs a way to help you and harmıng yourself ıs not a good one please - come to your unıt kaban and ask 4 help ım shore he or she wıll help you ıf you want you can send me you personal no to my maıl and ı wıll se what to do but ı wıll be near ınternet only next week and ı advıse you to make apoıntmant before your problam can be helped!!! [email protected]
 
מלאך יקר

תשמע, מדובר פה ב-3 שנים שבכל יום אתה יוצא הביתה ולא עושה שבתות ואני דיי בטוח שאתה מקבל גם מספר חמשושים... תשמע דבר ראשון לא שווה לחשוב על אפשרות ההתאבדות בגלל שברגע שאתה מתאבד אתה לא חי יותר וזה אבסורד להתאבד בגלל 3 שנים... אחרי ה-3 שנים הללו אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה תגדיש את המישפט "אתה רוצה" אין יותר צבא אין יותר מפקדים אין פשוט אין... לך תעבוד אחרי זה תטייל, תרגע תוריד את הלחצים... אז כל מה שאתה צריך לעשות עכשיו זה לחשוב על הצבא כמו עבודה.. 3 שנים של עבודה...אתה מתעורר מגיע לבסיס עושה את המוטל עליך ואז חוזר הביתה וחוזר חלילה...בלי שבתות בלי שינה בבסיס... בדיוק כמו עבודה נורמלית לכל דבר... העיקר שלא תתאבד כי לא רק אתה מאבד משהו גם כל הסובבים אותך משפחה,חברים,ידידים... וזה כאב שלא עובר לאבד מישהו כמוך בגלל 3 שנים של שירות צבאי. חזק ואמץ בהצלחה בהמשך דרכך...
 
מרגיש חופשי...

תודה רבה, תדע לך שזה נורא עזר לי, יש לי עכשיו על מה לחשוב, ואתה יודע מה?? אתה באמת צודק! זה בידיוק כמו עבודה, אני קם בבוקר הולך וחוזר בערב.. לא חשבתי על זה ככה, באמת תודה שהכנסת לי את זה לראש בצורה כזאת, אבל זה לא נכון שאני כל יום בא הביתה, אני שומר המון בבסיס, עושה הרבה לילות, אני עושה גם שבתות ככה שזה לא ממש מדוייק, אבל בכל אופן, תודה רבה, לכולכם..!
 
אין בעד מה

אין בעד מה מקווה שיהיה רק טוב ואם באמת אתה לא הולך כל יום הביתה, אז אני מציע באמת ללכת לקב"ן ולבקש את זה. אני חושב שזה יקל מאוד מאוד על תחושותייך ומחשבותייך... בהצלחה בכל מיקרה
 
למעלה