מקבלים פה גם פרק א2?

[ממולדה9]

מקבלים פה גם פרק א2?

נעים מאוד, קפצתי למים אחרי זמן קצר של קריאה פאסיבית, נראה נחמד פה

אציג את עצמי: אני לא בדיוק פרק ב', אבל בהחלט אשמח לפרק ב'

אני אם יחידנית שמגדלת שני ילדים מתוקים. ואת הבאסטה סגרתי. ומטבע הדברים תרה אחר בן זוג שהוא גרוש עם ילדים. (אם כי פעם כבר יצא לי לפגוש בדייט רווק עם ילד.. בהורות משותפת! ).
מצבי לכאורה מסובך - מגדלת לבד ללא אב (אין מישהו כזה), אני כבר באמצע שנות הארבעים אבל הילדים צעירים יחסית (לא אפרט גילאים פה), וזה מגביל למשל את מגוון האנשים שאני יכולה לפגוש (נגיד גבר מעט מבוגר ממני, עם ילדים גדולים ועצמאיים, לא בהכרח יתלהב מהסיטואציה).
ומצד שני יש לי המון עזרה מהוריי

ובהחלט מוצאת זמן לעצמי

עם כל הצורך לפרנס ולדאוג לבית ולהיות עם הילדים וגם לעסוק בתחביביי, הכל קיים וזורם סביב השעון ובתקופות שיצאתי עם מישהו תמיד נמצא הזמן. כשרוצים מוצאים.
עשיתי ילדים כשראיתי שהשעון מתקתק והזמן דוחק, וכעת אפשר קצת יותר בנחת להסתכל מסביב ולהבין מי נגד מי..

אני רואה כמה וכמה יחידניות (וגרושות) סביבי שהתיישבו יפה במערכת יחסים חדשה. ויאללה, גם לי מתאים

להתיישב ולהסתדר ולהתמסד

אז סוף שבוע נעים לכולם,

אשמח לשבת פה אתכם ולהחכים מבעלי ובעלות ניסיון

 

[פמיניסטי]

פרק ב' זה סוג של שם קוד

כדי לקבץ את הגרושות, את הגרושים, את הפרודות והפרודים
הסינגלטונים, והיחידניות
אלה שבין לבין
אלה שאחרי וגם לפני
נאורות וחשוכים
בוגרות וילדים מגודלים
ואפילו נשואות ונשואים (רק באושר ...

שבת אחים גם יחד.

ברוכה הבאה ...

 

[ממולדה9]

יפה תיארת. רוב תודות

 

[והלאה וכאן]

בהצלחה

 

[ממולדה9]

 

[בדד1]

ההנחות שלך

יגרמו לך להרבה אנחות אם לא תשני אותן
ברוכה הבאה

 

[ממולדה9]

תודה! לגבי ההנחות

אני יודעת שכתבתי כמה קלישאות וסטריאוטיפים מטורפים. אני לא בהכרח מאמינה בהם... (אלה בסך הכל דברים שאנשים אומרים/אמרו לי לגבי זוגיות, וקלישאות זה תמיד גם הכי נכון וגם הכי מופרך). בסך הכל כרגע אני מסתכלת מסביבי, עושה ניסויי כלים כאלה ואחרים

ומנסה לראות מה עובד ומה לא.

 

[b e c k y]

ברוכה הבאה

בואי שבי, יש קפה ועוגה.
כתבת מעט, ופיזרת רסיסי מידע ומחשבות. באמת שאי אפשר לדעת הרבה מהם.
אבל אני תוהה כמו אדון בדד1 על כמה אמירות.
- למה רק גרושים עם ילדים?
- למה מבוגר עם בוגרים לא ירצה?
- והכי חשוב בעיני, האם באמת מתאים לך להתיישב, להסתדר ולהתמסד?
החיים בזוג כרוכים בהמון ויתורים. הגעת לגיל כזה בלי להתמסד, ילדת שני ילדים לבד... את באמת מאמינה שאת טיפוס שבנוי לויתורים?
מתצפיות פרטיות שלי (ממש לא מחקר אמפירי) אני רואה שמי שבנה זוגיות שניה הוא אדם שזה היה בראש מעיניו. הוא הגדיר את הנושא כמטרה עיקרית. ולכן גם היה מוכן לקבל עליו את כל הכרוך בזה.
מעניין אותי האם תהיי מוכנה לשלם את המחיר הדרוש לזוגיות.

 

[ממולדה9]

ובכן...

גרושים עם ילדים - כי הנשואים פחות מעניינים אותי

ומי שהוא רווק בלי ילדים, לא נראה לי שכאלה בד"כ מחפשים להצטרף למשפחה עם ילדים קטנים. יכול להיות שאהבה בוערת תכסה על הקונפליקטים בהתחלה, אבל מה אחר כך? בכל מקרה, את רוב הרווקים בגילי נטולי הילדים אני רואה בג'יי דייט והם מחפשים נשים עד גיל 39 כדי להקים משפחה..

לגבי מבוגר עם ילדים בוגרים - אני לא בטוחה. אני בהחלט פתוחה להיכרויות עם בני 50 פלוס, אבל אם יש להם ילדים גדולים - לוקחת בחשבון שבעוד שנה שנתיים הוא כבר יכול להיות סבא, ואני עדיין מביאה-מחזירה מבית הספר והגן. האמת היא שהיה לי סיפור אהבה קצר עם מישהו כזה, ילדיו היו כבר בגיל צבא ועבודה. הקשר לא נגמר בגלל זה (היו סיבות אחרות) אבל בהחלט ניכר ההבדל בהתנהלות, כל שעה נוספת אצלו בבית היתה מבחינתי לחץ מבחינת הסידור לילדים, והוא היה שאנן לגמרי מבחינה זו. לא שלא התחשב בי, אלא פשוט הקצב הפנימי שלו כבר היה אחר, בעוד שאני עדיין אפילו לא ישנתי רצוף בלילות בתקופה הזו, ועדיין הייתי בקטע של אמא טרייה. עכשיו זה הרבה יותר נינוח מבחינת השלב בהורות, ובכל זאת.

לגבי ויתורים - נו מה, זוכרת במעורפל

היו לי מערכות יחסים ארוכות וגם גרתי יחד עם חבר, כך ש"יש לי את זה". נכון שמתרגלים לפרטיות וללבד ולערבים השקטים. אבל מהניסיון שלי עם מי שיצאתי איתם בעבר אני רואה שמערכת יחסים "אוורירית" לא מתאימה לי, אלא הייתי שמחה לרמה גבוהה יותר של מחויבות. ואני בהחלט מגדירה את הנושא הזה כמטרה עיקרית של חיי (המלאים) כרגע

 

[ממולדה9]

תודה לכולם

מכינה לי כוס קפה..

 

[gafnuna10]

בוקר טוב וברוכה הבאה

אשרייך שיש לך ילדים וגם הורים תומכים וחיים מלאים גם בלי זוגיות
אני מאמינה שהזוגיות תגיע בזמן כאשר פסי הרכבת אצלך יהיו מונחים במקומם המדוייק
האמת היא שנושא ההורות היחידנית מאוד מסקרן אותי, יש לי שתי חברות טובות שהן רווקות בגיליאי 35-41 ששוקלות את העניין, מתחבטות ומתלבטות אם כן או לא לעשות ילד לבד
אז רציתי לשאול אותך, אם היום במצבך לאחר שיש לך שני ילדים וללא בן זוג, את ממליצה בעיקרון לנשים בגיל מסויים לממש את האימהות גם לבד?איך מתמודדים ומה מסבירים לילדים?
לא התכוונתי "לחפור" לך, אבל אם בא לך לספר אני אשמח לשמוע

שבת שלום, מכינה לי כוס קפה

 

[ממולדה9]

שאלה מאוד מורכבת

בעיקרון אני מאוד שמחה שאני חיה בתקופה שבה נשים שלא הצליחו להתחתן עד גיל מסוים יכולות להביא ילדים לעולם. וכמובן שאני שמחה על ילדיי המתוקים

די ברור לי שאם הייתי מחכה עוד ועוד, ייתכן שכבר לא הייתי יכולה ללדת.

אני כן פוגשת נשים שכמעט הלכו באותו מסלול, אבל התחתנו ממש ברגע האחרון, גיל 40 נניח, והספיקו ללדת. זה גורם לי לחשוב: אולי אם הייתי מחכה עוד שנה שנתיים כן הייתי מוצאת בן זוג ראוי? אבל כנראה שבלחץ של השעון הביולוגי ובחוסר ניסיון רגשי מסוים, בכל זאת לא הייתי בשלה אז שזה יקרה.

מה המסקנה שלי? צריך להיזהר מלהחליט על האופציה של יחידנות בגיל ממש צעיר כברירת מחדל. כי מרגע שהאופציה הזו עולה, היא הופכת למין תסריט ידוע מראש שמתנתבים אליו ("מקסימום אני אלד לבד", ואז הדרך פתוחה לא ללכת לדייטים בלב שלם...). מצד שני, אם יש לך חברה בת 41, גיל 41 זה כבר כמעט סוף הדרך מבחינת פוריות. במקומה הייתי רצה לבדיקות פוריות, ולפי המצב מחליטה - אם רוצה עדיין להעמיד ילדים בעולם הזה, כבר עושה אותם לבד. אם היא עדיין מתלבטת, אולי היא לא כל כך רוצה ילדים בפני עצמם (וגם זה אחלה).

מקווה שעניתי

 

[gafnuna10]

אכן ענית

הנושא באמת מורכב, וכשחברותיי הרווקות שואלות אותי לדעתי בנושא, גם אני לא ממש יודעת את מה להגיד
מצד אחד אני חושבת "לא" מוחלט, ראשית כי אני חושבת שזכותו של כל ילד לקבל גם אבא ושנית וחשוב יותר- מכיוון שאני כל כך יודעת כמה קושי כרוך בגידול ילדים, לא כל שכן לבד
אבל מאידך, כפי שאמרת, אם מפספסים את הרכבת ולא נמצאה זוגיות, מי אני שאגיד למישהי לא לממש את רגש האימהות?
אז אכן לחברתי הרווקה בת ה 41 אני אומרת שכן שתלך על זה...ולזו בת ה 35 אני אומרת להקפיא ביציות ולקוות לטוב..

 

[ממולדה9]

לגבי זכות הילד לאב: הגישה שלי היא "זה מה שיש ועם זה ננצח" ואותה אני מעבירה גם לילדיי. יש הרבה דברים שחשובים בגידול אופטימלי של ילד, אבל עדיין אפשר לבנות חיים שלמים וטובים גם בתנאים אחרים.

 

[מתולתלת30]

ברוכה הבאה

שיהיה בהצלחה ועצה קטנה ממני תפתחי את הראש ואת הלב גם לדברים/גברים שלא תמיד מתאימים לתבניות שהחלטת עליהם מראש

 

[ממולדה9]

תודה

האמת היא שזה אופטימי לקרוא את התגובות שלכם בנושא הזה...
רק להבהיר, שלא באתי מקובעת מראש לעניין אלא קבעתי לי סייגים בעקבות קשרים שהיו לי בעבר, שבהם היה די ברור שלא יהיה לזה המשך, ואחת המסקנות שלי מהם (בין שאר מסקנות) היתה לעשות סינון ראשוני לפחות בפרמטרים של שלב בחיים, כדי לא להיפגע שוב ושוב על אותו נושא. יכול להיות שאני מסננת יותר מדי? אולי.

 

[מתולתלת30]

יש מצב שאת מסננת יותר מידי

ואולי זה מה שמתאים לך עכשיו.
כשתחליטי שיתאים לך אחרת, מאמינה שהבחירות שלך יהיו בהתאם גם.

 

[ממולדה9]

אבל האם אתם (או את) באמת חושבים

שיש מצב לאמא לשני ילדים קטנים לבדוק קשר עם רווק בן 40 פלוס, נניח, נטול ילדים (מסיבה זו או אחרת)? ברור שיכולה להיות התאהבות. אבל מוחי אינו תופס איך זה יכול להתאים למר רווק מבחינת התמסדות או קשר אינטנסיבי שכולל את הילדים.

 

[מתולתלת30]

אני באמת חושבת

שאהבה היא דבר שמאוד קשה להכניס לתוך הגדרות ותבניות מדויקות.
כבר שמעתי סיפורים הרבה יותר "מוזרים" מהדוגמה שהבאת לאהבה בין בני זוג, שנמשכת שנים רבות.

 

[jakuper]

דרך אגב גברים בני 40+ ללא

ילדים - גם לגברים קיים שעון ביאולוגי. נכון שמשמעותו שונה מאוד מהשעון הנשי.
ברם, גם גברים רוצים ילדים ובגיל מסוים מתחילים לחשוד שלא יהיו להם ואז מחפשים כל דרך, כולל להתאהב במשפחה מוכנה.
יש הרבה חששות בקשר ל"ילדים של אחרים", אך האם באמת חסר אנשים שאימצו ילדים? ומה, הם לא אוהבים את הילדים המאומצים באותה מידה כמו ילדיהם הביולוגיים?
איני יכול לקבוע חד-משמעית בגלל חוסר התנסות אישית, אך אני מאמין שיש מספיק גברים שיכולים לאוהב את ילדיך כאילו היו ילדיהם הביולולגיהם (אני בכוונה לא אומר "כילדיהם" כי גברים כאלו מתחילים לחשוב על ילדך כעל ילדיהם).

בכל מקרה, ללדת בטוח הייתה הרפתקאה בשבילך (במובן, בין היתר, שלא היית בטוחה בכלום לפני הלידות). למה שלמצוא אבא לילדים (אם או בלי ילדים, אם או בלי נסיון של חיים נישואים מקודם) לא תהיה עוד הרפתקה בחייך? האם למילה "הרפתקה" רק קונוטציות שלילות לפי דעתיך? האם זו לא יכולה להיות דרך של גילוים חדשים שמגיעה לבסוף ליעדך הרצוי?