מקווה שהגעתי למקום הנכון ../images/Emo13.gif
שלום לכם, אני אמא לשלושה ילדים (8,6,2.5) לאחרונה אני תופסת את הבן הגדול שלי בשקרים קטנים. אמנם לא חמורים אבל בכל זאת שקרים. בכל פעם שהוא שיקר הסברנו לו את החומרה שבדבר ויש לציין שהוא מבין שאסור לשקר אבל אינני חושבת שהצלחנו להעביר לו את המסר עד כמה זה חמור. לדוגמא אתמול ביקשנו ממנו שיסדר את התיק שלו לקראת ביה"ס. וכשהוא נשאל אם הוא סידר את התיק הוא ענה שכן. ואפילו כששאלתי אותו על נושא מסויים שהוא אמור ללמוד היום על מנת לוודא שהוא לא שכח לשים אותו, הוא ענה שזה בתיק. לא בדקתי פיזית אם אכן הוא סידר את התיק כיוון שגם אני וגם בעלי מעוניינים שהילד ילמד שאנו סומכים עליו. הבוקר לאחר שהערתי אותו שמתי לב שהקלמר שלו על השולחן. אמרתי לו "נכון שאתמול אמרת שסדרת את התיק?" הוא ענה שכן. אז שאלתי אותו איך זה שהקלמר נמצא על השולחן ולא בתיק? וכשניגשתי לשולחן שלו שמתי לב שהוא גם לא הכניס לתיק את החומר של עוד שני נושאים שהוא אמור ללמוד. שאלתי אותו למה הוא שיקר לי, ואז הוא קצת הסמיק והרגיש לא נוח. הפעם הענשנו אותו. יומיים בלי חברים ובלי פלייסטיישן וכמו כן לכתוב חיבור מדוע אסור לשקר. בעלי הוסיף לעונש שמחר הוא לא ילך לחוג ואם שוב זה יקרה הוא יבטל לו את החוג. ופה הנקודה. אינני יודעת אם העונש של החוג הוא הנכון לעשות. כיוון שלדעתי הוא לא מבין עד כמה זה חמור לשקר. היום כשהורדתי אותו בביה"ס הוא היה ממש כועס ועם כמעט דמעות בעיניים ובקושי רצה להגיד לי להתראות. הסברתי לו שהוא לא מעניש אותנו אלא את עצמו ושאבא צודק. הוא מצידו אמר שהוא מבין אבל למה כזה עונש חמור כמו לא ללכת לחוג? וכמו כן שהוא מעדיף להיקרא שקרן אבל ללכת לחוג. ופה הבנתי שאם הוא חושב שהעונש חמור מלשקר אז כנראה שהוא לא מבין את החומרה שבדבר, וכנראה שעונש כמו לא ללכת לחוג לא מעביר את המסר כמו שאנו רוצים. לאחר שיחה עם בעלי הוסכם שבעלי יבטל לו את העונש של החוג. אולם כאן אני פונה לעצתכם. איך ו/או באיזו דרך אני יכולה להסביר לילדי את שלשקר זה חמור מאד. תודה, מרגלית
שלום לכם, אני אמא לשלושה ילדים (8,6,2.5) לאחרונה אני תופסת את הבן הגדול שלי בשקרים קטנים. אמנם לא חמורים אבל בכל זאת שקרים. בכל פעם שהוא שיקר הסברנו לו את החומרה שבדבר ויש לציין שהוא מבין שאסור לשקר אבל אינני חושבת שהצלחנו להעביר לו את המסר עד כמה זה חמור. לדוגמא אתמול ביקשנו ממנו שיסדר את התיק שלו לקראת ביה"ס. וכשהוא נשאל אם הוא סידר את התיק הוא ענה שכן. ואפילו כששאלתי אותו על נושא מסויים שהוא אמור ללמוד היום על מנת לוודא שהוא לא שכח לשים אותו, הוא ענה שזה בתיק. לא בדקתי פיזית אם אכן הוא סידר את התיק כיוון שגם אני וגם בעלי מעוניינים שהילד ילמד שאנו סומכים עליו. הבוקר לאחר שהערתי אותו שמתי לב שהקלמר שלו על השולחן. אמרתי לו "נכון שאתמול אמרת שסדרת את התיק?" הוא ענה שכן. אז שאלתי אותו איך זה שהקלמר נמצא על השולחן ולא בתיק? וכשניגשתי לשולחן שלו שמתי לב שהוא גם לא הכניס לתיק את החומר של עוד שני נושאים שהוא אמור ללמוד. שאלתי אותו למה הוא שיקר לי, ואז הוא קצת הסמיק והרגיש לא נוח. הפעם הענשנו אותו. יומיים בלי חברים ובלי פלייסטיישן וכמו כן לכתוב חיבור מדוע אסור לשקר. בעלי הוסיף לעונש שמחר הוא לא ילך לחוג ואם שוב זה יקרה הוא יבטל לו את החוג. ופה הנקודה. אינני יודעת אם העונש של החוג הוא הנכון לעשות. כיוון שלדעתי הוא לא מבין עד כמה זה חמור לשקר. היום כשהורדתי אותו בביה"ס הוא היה ממש כועס ועם כמעט דמעות בעיניים ובקושי רצה להגיד לי להתראות. הסברתי לו שהוא לא מעניש אותנו אלא את עצמו ושאבא צודק. הוא מצידו אמר שהוא מבין אבל למה כזה עונש חמור כמו לא ללכת לחוג? וכמו כן שהוא מעדיף להיקרא שקרן אבל ללכת לחוג. ופה הבנתי שאם הוא חושב שהעונש חמור מלשקר אז כנראה שהוא לא מבין את החומרה שבדבר, וכנראה שעונש כמו לא ללכת לחוג לא מעביר את המסר כמו שאנו רוצים. לאחר שיחה עם בעלי הוסכם שבעלי יבטל לו את העונש של החוג. אולם כאן אני פונה לעצתכם. איך ו/או באיזו דרך אני יכולה להסביר לילדי את שלשקר זה חמור מאד. תודה, מרגלית