מקווה שזה הפורם הנכון,צריכה עזרה, מבולבת!

rinatt1

New member
מקווה שזה הפורם הנכון,צריכה עזרה, מבולבת!

שלום, אני בת 32 רווקה גרה בבית הורי עם אחותי שגם רווקה ואבי. לפני 5 שנים אימי נפטרה, ולפני 7 חודשים אחי נפטר. לאחר שאימי נפטרה אבי בן 69 קיבל אירוע מוחי והוא משותק ביד שמאל, וברגל שמאל מתפקד עם סד ומקל. במהלך השיקום מהאירוע אבי הכיר בת זוג ועבר להתגורר עימה, איתה התגורר כ- 3 שנים. ואני ואחותי גרנו בבית הורי לבד. אבי נפרד מבת זוגו, לפני חודשים, וחזר להתגורר בבית. מכיוון שהבית שלנו קטן מאוד וגם אין מעלית, החיים בבית לא נוחים לאבי ולא נוחים לי ולאחותי. אז החלטנו שכדאי לחפש דירה אחרת או קנייה או שכירות. הבעיה היא שאני ואחותי לא יודעות מה לעשות, מצד אחד, עברנו כל כך הרבה דברים קשים במשפחה וקשה לנו לחשוב על לעזוב את אבי, ומצד שני אנחנו לא חיות את החיים כמו שאנחנו רוצות לחיות, מצד שלישי אבא שלי רוצה שנעבור לגור ביחד איתו. אנחנו בדלימה קשה מאוד. כיוון שאבי אדם מאוד קשה ומאוד פגוע כרגע, ולא היינו רוצות לגרום לו לצער נוסף, ומצד שני גם אנחנו במצב פגוע וקשה כי אנחנו לא חייות בכלל. אין לנו אומץ אפילו לדבר איתו על זה שאנחנו רוצות לגור לבד, כיוון שהוא מתלהב מזה שהוא גר איתנו ורוצה לגור איתנו. אנחנו ממש בבעיה. איך בכלל לגשת ולדבר איתו על אופציה כזו שנמצא לו דירה ולנו דירה בנפרד?? מבלי לפגוע בו. ואיך בכלל לבצע את זה, כי קשה לנו לחשוב שאבא ישאר לבד בבית, למרות שהוא מסתדר טוב עם עצמו לבד כרגע וכל היום אנחנו בעבודה. בקיצור אם יש למישהו עצה אשמח לשמוע. והאם אנחנו אגואיסטיות בכלל לחשוב ככה?? קשה לנו, להחליט מה לעשות לבד.
 

גנגי

New member
רינת, ברוכה הבאה אלינו.

השאלה שלך מורכבת מכל כך הרב פרטים, שקשה לי לענות על הכול, לכן אני אתמקד במה שנראה לי הכי חשוב בשלב ראשון: אתן לא אגואיסטיות - חשוב מאוד שיהיו לכן חיים עצמאיים. לכן אני מציעה, עם כל הקושי שבדבר, לדבר איתו ולהסביר לו את המצב, ולדאוג לו לעזרה (אתן צריכות להתייעץ אולי עם עובדת סוציאלית ולהחליט ביחד אם הוא זקוק לעזרה צמודה של 24 שעות ביממה או למישהו שיבוא רק לכמה שעות ביום כדי לסייע לו להסתדר), ולמצוא לעצמכן מקום אחר ולשקם את החיים שלכן, ולעשות לא רק למען אבא שלכן, אלא גם למענכן: לצאת, לבלות, להזמין חברים, להכיר אנשים ולחיות את החיים. ליהנות מהם. אחרת גם לא תהיו מסוגלות לטפל באבא שלכן, ואז כולכם תצאו מופסדים. אבא שלך צריך להפנים (ושוב - אולי עובדת סוציאלית תעזור בעניין הזה - אפשר לפנות לקופ"ח ולבקש שישלחו עובדת סוציאלית) שאם לכן לא יהיה טוב - גם לא תוכלו לדאוג לרווחתו. הוא לא יכול לדרוש מכן להקריב את החיים שלכן למען הטיפול בו, כי זה לא נכון, זה לא הוגן וזה גם לא ישתלם לו. אני מחזיקה לכן אצבעות ואשמח לשמוע מה החלטתן ואיך פעלתן.
 
וכפשרה

אם מערכת היחסים ביניכם היא כזו שמאפשרת ואם כבר עושים מעברים - עוברים לשתי דירות סמוכות, דואגים לאבא לעזרה על פי המגיע לו והנוכחות הקרובה מרגיעה משהו. תוכלו להמשיך בחיים שלכם וגם להיות עם היד על הדופק עם אבא.
 
למעלה