משבר עיתונאות
אני עוסקת בעיתונאות קרוב ל-6 שנים ומאז ומתמיד ידעתי שזה מה שאעשה "כשאהיה גדולה". אבל פתאום, ככה לקראת הגיל שצריכים לחשוב על העתיד ולהבין שלהורים אין עץ עם מטבעות זהב, תקף אותי משבר: השכר בעיתונות הוא דל מאוד! אני עצמי שכותבת ב-3 כלי אנטרנט שונים, מרוויחה מדי חודש את הסכום "הגדול" של 700 ש"ח בסה"כ. מעיתונאים אחרים ששמעתי המשכורת עשויה להגיע ל4,000 ש"ח גג מה שנותן לך להזדהות עם המונח "קו העוני". שכר בסיסי זה דבר חשוב, אבל מה עם הנשמה-התשוקה והלהט של הכתיבה? או במילים אחרות-איך אפשר לכתוב ועדיין לא לקבץ נדבות? (מלבד אפשרות של פרוטקציות-את זה לצערי אין לי בכלל).
אני עוסקת בעיתונאות קרוב ל-6 שנים ומאז ומתמיד ידעתי שזה מה שאעשה "כשאהיה גדולה". אבל פתאום, ככה לקראת הגיל שצריכים לחשוב על העתיד ולהבין שלהורים אין עץ עם מטבעות זהב, תקף אותי משבר: השכר בעיתונות הוא דל מאוד! אני עצמי שכותבת ב-3 כלי אנטרנט שונים, מרוויחה מדי חודש את הסכום "הגדול" של 700 ש"ח בסה"כ. מעיתונאים אחרים ששמעתי המשכורת עשויה להגיע ל4,000 ש"ח גג מה שנותן לך להזדהות עם המונח "קו העוני". שכר בסיסי זה דבר חשוב, אבל מה עם הנשמה-התשוקה והלהט של הכתיבה? או במילים אחרות-איך אפשר לכתוב ועדיין לא לקבץ נדבות? (מלבד אפשרות של פרוטקציות-את זה לצערי אין לי בכלל).
