משהו בקשר לחזית האחידה ולסמכות

[עוד קרן אור]

משהו בקשר לחזית האחידה ולסמכות

אני קוראת בעניין רב את ההודעות, בהן כולן (בעיקר נשים...) מביעות את הסכמתן לכך שצריך להציג בפני הילדים שלנו/שלו/שלה חזית אחידה, ושהילדים צריכים לדעת לקבל סמכות מכל אחד מן המבוגרים בבית, גם כשלא כולם הם הוריו הביולוגיים. אני רוצה להציג בפניכם חוות דעת ששמענו מפסיכולוגית במסגרת טיפול של הפרימדונה לפני מספר שנים. היא אמרה לנו - וכמובן שזה לא מחייב את אף אחד, אבל זה מעניין - היא אמרה, שקודם כל לא צריך תמיד חזית אחידה. גם אני גדלתי עם הגישה הזו של חזית אחידה, וגם הפסיכו' לא אומרת שצריך לאפשר לילדים לתמרן אותנו כשהאחד אומר לא ללכת לשני כדי לקבל כן. אבל מה שהיא כן אמרה, זה שלא תמיד חייבים להציג לילדים שאנחנו מסכימים על הכל. החזית האחידה הזו יכולה גם לתת להם להרגיש מאד בחוץ... ומאידך, אנחנו בני אדם, ולא תמיד מסכימים במאה אחוז אחד עם השני (לפחות אצלנו בבית זה נכון!), כך שהצגת החזית האחידה היא לפעמים רק הצגה. וילדים קולטים את זה, וחושבים שזה נעשה "נגדם." אין רע בזה שהילדים ידעו שאנחנו לא תמיד חושבים אותו הדבר, אבל שאחד יכול לשכנע את השני. זה לא מזיק. ותאמינו לי שלקח זמן עד שאני הצלחתי להתמודד עם זה... ותארו לכם איזה הון פוליטי עושה ההורה הלא-ביולוגי, אם הוא משכנע את הביולוגי להרשות משהו שקודם הביולוגי לא רצה

והדבר השני הוא עניין הסמכות. חד משמעית היא אמרה לנו, אותה פסיכולוגית, שאם יש בעיה לילדים הביולוגיים של הורה אחד לקבל סמכות מהשני, אז יותר בריא שההורה הביולוגי יהיה זה שמטיל את הסמכות ברוב הזמן. לא שנותנים להם לשים קצוץ על ההורה הלא-ביולוגי, זה לא. ולא אומרים להם, הוא לא קובע עליכם. אבל להשתדל ביחסים בין בני הזוג שהסמכות על אותם ילדים ביולוגיים תישאר של ההורה הביולוגי. קודם כל, זה מתאים ונכון גם מבחינת ההרגשה האישית (כמו שאוהבת כתבה, שלא חשוב כמה בן הזוג נותן עדיין היא מרגישה שמשהו חסר לילד הביולוגי שלה - זה הצד השני של המטבע), ושנית, זה מקל על היחסים בתוך המשפחה המורכבת, שנוטים להיות טעונים מאד גם ככה. נכון שלפעמים נוצרים אז עימותים בין בני הזוג, אבל אנחנו אמורים להיות מסוגלים להתמודד איתם עניינית. וכל עוד הדבר הזה שקוף לילדים, כלומר כל עוד הם לא מודעים לזה ולא יכולים לעשות עם זה מניפולציות, יוצא הפסדנו בשכרינו. אוף, כמה כתבתי!

 

[*יערית]

עוד קרן אור....

יש משהו בזה אך השאלה מהי אותה חזית אחידה אל מול הילדים? לא מדובר על דברים קטנים שלא יעשו רע במידה וכל אחשד חושב אחרת... למשל :אני מאוד דואגת לבריאות הפה של ילדיי...ומקפידה על הכל {זה חלק מהמקצוע שלי אז זה טבוע בי}לפעמים אני מרשה השתוללויות עם ממתקים ולפעמי םא..יש זמנים קבועים שאני יודעת מתי לתת להם וכך אני גם מעבירה מסר לביבי סיטר שלהם,בן זוגי כבר כיר זאת מקרוב וכך גם אביהם...אך מידיי פעם הם מבקשים מהבן זוג שלי והוא אומר להם לא עכשיו..וזא הם באים אליי ואני באותו רגע אומרת לו זה בסדר עכשיו הם יכולים...זה לכאורה מבטל אותו לפניהם נכון? אבל זה לא משהו שישבור את השיגרה שלנו היומיומית וכמובן את מערכת היחסים בין כולם...גם אביהם אומר להם לא..והם מיד שואלים אותי בטלפון אז יש שעות שאני מסכימה כמו מיד לאחר ארוחה..או לפני ארוחה.. ולא תמיד בן זוגי והאקס יודעים לכן לוקחים זאת ברוח טובה שאמרתי כן והם לא. אבל במידה ויש כללים ברורים בבית או כללי דיבור ויחס והם חוצים אותם....החזית היא אחידה ואינה משתמעת לשני פנים! פעם היה מצב שהילדים אמרו משהו לאביהם על בן זוגי...והוא מיד אמר להם מי שמחליט בבית עבורכם הוא הבן זוג של אמא...ואני לא רוצה לשמוע זאת יותר!הוא נותן "גב" לדבריו ומעשיו של בן זוגי וכך אניח עושה וכך גם האקס כלפיו.....הילדים לא רואים בזאת הצגה כי באמת מדובר בכללים שילדים מאוד מנסים לפרוץ אותם... היום אנחנו חזית אחת...הלוואי וכך נשאר עד לבגרות.. ומה שטוב באקס שלי..שהוא מסכים עם רוב החינוך שלי ומה שלא כגון פינוק וויתור מסויים מוסבר לו בדרך שלי ואם הוא לא אוהב זאת שינהג כפי שהוא מוצא לנכון. האקס שלי מראש טען שמי שיהייה לו סמכות יותר לגבי הילדים זה מי שחי לצידם..בכך הוא נתן מקום מכובד לבן זוגי וכמובן כיבד אותי.

 

[יונה לבנה 1]

קרן אור יקרה ומקסימה

הרגע שאני יכולה לשים את האצבע כרגע קריטי ביחסים שלנו ,הוא היום שבו צוף עשה מעשה שנראה לי חמור ובעלי אמר לידו שזה לא נורא ובנשימה אחת המשיך ,תני לטפל בו. מאותה השניה קרן זה הילד עשה הכל כדי לקבל טיפול ישיר מאביו ,ולראות איך היחסים בנינו נהרסים. זאת תמונה שלא זזה לי מהעינים לרגע וכמובן גם עכשיו. יש לנו המון סיבות טובות לא להסכים עם המחשבות הרצונות הצרכים ועוד של בן זוגינו ואני חושבת שזה טוב מאד שהילדים ישמעו כמה דעות כמה דרכים וכמה פיתרונות אבל כשהעסק עומד מולם ממש אחד על אחד ,במשפחה מורכבת לדעתי זה אלף בת להציג חזית אחת,הקטנים והחיישנים שלהם יודעים לזהות את הסדק..... אז לדעתי אחרי יום של משפחתיות ילדים יודעים לראות את ההבדלים בין ההורים והאמת היא שכולנו מאד שונים ואפילו אם נתאמץ מאד לא נצליח להיות דומים,אבל מול המורכבים זה חובה. אז

הקטנים מרגישים הכל.

 

[עוד קרן אור]

יונה ויערית

קודם כל, ברור שבעניין הסמכות לא צריך לתת להם (=לילדים) לקבוע למי יש ואין סמכות עליהם. לא זה העניין. באשר לחזית האחידה, לפעמים יותר בריא שידעו שיש חילוקי דעות ושהם ניתנים לפיתרון מאשר שימעדו מול עמדה קשיחה אחת של ככה וזהו. אני יודעת שלפחות אצלנו, מרגע שחדלנו להתעקש על החזית האחידה גם במקרים שיש כן חילוקי דעות ביננו, ירד באופן חלקי המתח עם הילדים. לא שהכל ורוד, לא שהכל מתנהל פה כמו ספר הוראות להורים, אבל זה עזר. ובסה"כ, הכל כל אישי. יונה, כמובן שלא צריך לסתור את דבריך מול הילד ולהגיד אני אטפל בו! זו הדרך הטובה ביותר להבטיח שלא יכבדו אותך. בוודאי שלא לזה הכוונה. (את יודעת, עוד לא ספרת דבר אחד על בעלך שלא גרם לי לכעוס עליו. מעניין, מה?)

 

[עוד קרן אור]

ימעדו = יעמדו

 

[יונה לבנה 1]

קרן

אני ממש מגעילה תודה שאת משקפת אותי. ראשית הוא אדם מאד מופנם סגור ומלא הגנות . חכם הכי בעולם ,ו...ו...ו....סגור ו.... ו......חכם ו....ו...ו.... סגור ו.... ו... ו.....אטום רגשית ו.....כל כך חבל......

....ו....ו... נאמן למנוחתו.....כי הוא לא פתח את ליבו אלי

חכם......ו....ו....ו.......וזהו

 

[האושר והנחלה]

כנראה שהוא לא כל כך חכם....

לפחות לא כמו שאת מכריזה עליו... את נשמעת החכמה פה....

 

[יונה לבנה 1]

אושר../images/Emo24.gifהתגעגעתי ,היכן את?

תודה נשמה,את משוחדת..... מה ששלו שלו ,וכמובן שלא דיברתי על אינטלגנציה רגשית,או חוכמת חיים...

 

[עוד קרן אור]

אושר!!!! איזה אושר לראות אותך פה!

את עוקבת אחרינו?

(או שרק אחרי יונה?) אני הולכת לישון מיד אחרי שמכונת הכביסה לגמור לסחוט ואני אגמור להעביר את תכולתה למייבש ולחבלים (עבודה סיזיפית יותר מהרגיל בהתחשב בגשם...) לא ראיתי אותך מספיק לאחרונה - חסרות לי זריקות המצב רוח שאת מספקת! לילה טוב.

 

[האושר והנחלה]

בטח עוקבת אחריכן!!

ראשית אני מתנצלת בפני הבית על התערבותי הלא שייכת. אני משפחה לא מורכבת כלל , למרות שחלק מהנושאים שאתם מעלים נכונים גם אצלינו... פשוט יש לי כמה חברות שעסוקות בלאסוף בבעלים וילדים וחומקות לי לפורומים שאני לא רשאית להשתתף בהם... אז התגעגעתי.... חוץ מזה, היה דיון באיך לקרוא לבעל של יונה לבנה... אני כבר העליתי מספר רעיונות בעבר... מפאת כבודו של הבית הזה אומר שתור שחור זה ממש לא לעניין כי זה מצביע על איזשהו חוט שדרה, מסתוריות ואפילו חינניות. אני הייתי ממליצה (ואני מה זה עדינה...) לקרוא לו הלשלשת הצהובה זה גם קשור לציפורים וגם לחוכמה כחוכמתו... וחוץ מזה? חיבוק חם ליעלי4, קרן האורהאור, יונה לבנה 1 , ולתגלית העולה: אור של הקרן!!! מצטערת שהתפרצתי ותודה על הקפה!! לילה טוב.

 

[יונה לבנה 1]

אושר,הרסת אותי הלשלשת .....

ירוקה יותר טוב...... מותק את חסרה לי בתאים הכי קטנים ובחדרים הכי גדולים של הלב.. תשמעי קחי לך איזה מאהב דימיוני עם ילדים בכל הצבעים ושבי איתנו פה. ואז לא תצטרכי להתנצל והרווח יהיה שלנו.יש כאן אנשים מקסימים ומורכבים לאלה בדיוק כמו שאת אוהבת.אז בואי תני לנו מבינתך ותבונתך האין סופית.

 

[האושר והנחלה]

אני מורכבת ביותר!!!

המשפחה שלי לא.... מבטיחה להעיר מידי פעם ולו מנקודה של שאלות אובייקטיביות, אבל אני בטוחה שאת רוב הכאב אני אפילו לא מצליחה לדמיין... (ויש לי דימיון מפותח מאוד!!!) בוקר טוב לך, אהובה

 

[יונה לבנה 1]

אושר

לא ענית באשר למאהב.....הדמיוני? פרויד היה אומר,היא מתחמקת.....?................האם?

 

[האושר והנחלה]

אופס, פרויד...

אני קוראת אתכם וזה נראה לי כזה תיק!! להפרד ואחר כך לבנות משהו מחדש ועוד עם ילדים מכל הכוונים. אז אם כבר אקח לי מאהב (דימיוני או לא) הוא יהיה רווק ללא ילדים!!!! אני אוכל, לעומת זאת לספר לכם על זוגות "כמוכם" שאני מכירה. יונה, מה קורה לך???? אם לוקחים מאהב דימיוני אז גם לו וגם לך אין בכלל ילדים ואתם כל היום עסוקים זה בזה!!! ולגבי מאהב אמיתי (שלא תגידי שהתחמקתי) אני אוהבת אותם רכים וצעירים אז לא נראה לי שאמצא כזה עם ילדים... וחוץ מזה התחתנתי עם המאהב שלי, החבר הכי טוב שלי ו*** חיי...

 

[יונה לבנה 1]

אושר,אין אין עליך,כמה מרץ על הבוקר

 

[yaeli4]

אושר'קה, בסוף חד ועין יזרקו אותנו

מפה. מנהלות פה צ'אט במקום פורום. כיף לראות אותך פה ולחברים המורכבים שלי צריך לספר שאת טיפוס מדהים, צבעוני, מגוון, אינטיליגנט, חוש הומור נדיר, חוש ביטוי בכתב ובעל פה, גם נדיר. חבלז"ית אמיתית!!!! גם אני מצטרפת לקריאה. בואי להאיר לנו מתבונתך, ויש הרבה. נשיקות רבות מספור,

 

[ע י ן]

סמכות וההורה החורג...

קרן יקרה, לדעתי , זה נורא תלוי.. כל אחד מאיתנו מכיר את הילדים ...אני יכולה לספר שעם הילדים שלי , בגלל שהם מאוד קרובים לחד ובאמת אוהבים אותו ... אז יש פחות בעיה ...הם לא יושבים משפשפים ידיים ומחכים לעונג הבא בו יפתחו לפניהם הסדקים ...ואז באמת לא מציגים איזה בונקר לפניהם ...אדרבא במצב כזה הם מעדיפים לא פעם (כפי שכבר ציינתי ...) להתדיין עם חד ...והם גם נורא אוהבים לראות אותנו מגובשים...אני ממש מרגישה איזה בטחון זה נוסך בהם.לעומת זאת ...אצל ילדיו של חד הם בוחנים אותנו כל הזמן ...בעיקר שרוכי..ממתין בפינה שיווצר לו איזה סדק ...שבו יוכל להיכנס ולהפריד סופסופ בין שניי הדביקים האלו.שם נראה לנו שחשוב להבהיר בהתמדה שזה גמור וסגור ...אנחנו זוג חושבים ומחליטים.בדרך כלל יש מספיק מרווח להינות מההורה הביולוגי ולחוש אותו ...רק שההורה הביולוגי כבר לא לבד ...ולמי שאיתו יש מקום מכובד לא פחות מלילד בחייו... בקיצור מאוד תלוי ... כל ילד יכול להכיל רוחב אחר של סדק ...ויש כאלו שבכלל לא. כך שיש סיטואציות בהם לנו יש יותר רוחב פס להיות חלוקים בדיעותנו בפרהסיה..

ויש שדרושים לנו כל כוחותינו בכדי להתפשר און ליין...

 

[יונה לבנה 1]

עין

בואו נודה על האמת ,הילדים שגרים בבתים של האמא ,קשה להם הרבה יותר לקבל את הזוגיות של אבא והם מטבע הדברים פחות שותפים ועם הרבה יותר כעסים .אז בואו לא נצפה שכשהם באים הם יקבלו את המשפחה כעסק אהוב...ובתוך תוכם הם תמיד יחלמו על החזרה של הוריהם לחיות יחד. והנה משפט שאמר לי ניב לפני כ 12 שנים. הארוע יום החתונה של אבא שלו,היינו ביחסים טובים והוזמנו לבוא לחתונה,הייתי בחודש שלישי להריון עם בר. ופתאום מתנגן לו ברקע השיר נשבע של חיים משה והכלה והחתן הולכים יחד לחופה. ניב בן ה 10 אומר לי בבכי אמא הלכה לי התקווה...... כמובן שהכאב היה עצום.... אני כבר הייתי נשואה עם תחילת הריון והבן אחז בשיניו את התקווה שאם אבא ישאר פנוי אולי עוד נחזור להיות יחד......... ללא מילים נוספות. רצה להביא את בר מבית הספר........

 

[ע י ן]

יונה

רין לי בעיה להודות ...הרי מראש נידבתי את הפרטים... אכן קשה לילדים שחיים עם אימם לקבל את הבית החדש והמשפחה של אבא באהבה...לא כל שכן במקרה שלנו ...בו אימם עושה כל שביכולתה בכדי להכפיש בקול רם וצורם... ועל כן , זו בדיוק הסיבה שההתנהגות במחיצתם היא : חזית אחידה. אני חייבת להודות גם שמבחינתי אני יודעת שכשיבוא הרגע ואבי ילדיי יקים לו את המשפחה החדשה שלו ...אני אעשה כל שביכולתי בכדיי לקרב לבבות, כי אני יודעת שבמקום מסויים יש בלב ילדיי כאב על כך שאבא עוד לא מסודר ולא שיקם את חייו . זה שאמא מסודרת ואבא לא ...חסרה שם חתיכה מבחינתם - ובכל הלב אני מקווה שהוא יסתדר לו ויהיה מאושר - כי כששניי ההורים מסודרים יותר קל לוותר על החלום ... הוא שאמרת קודם יונה יקרה , לא נוכל לתת להם את מתנת שניי ההורים האוהבים... לפחות ניתן להם יציבות ואושר בכל בית בנפרד.

 

[ע י ן]

דוגמאות...

כידוע לי חד קרן בת 14 ופרד בן 12 לחד שרוך בן 11 ו ציפורה בת 4 לשלושת הגורילות יש כמובן סולולרי... ערב שבת כל סלברטיס ,כאמור ..מוסע למסיבה שלו... בערך כשעה אחרי סבב ההסעות... אני מחליטה על בדיקת קשר ... אין תשובה בשניי המכשירים... 54 ניסיונות - שעתיים ..הלב מפרפר ...הברכיים נוקשות... בחצות מצלצל הפרד- הי אמא אבדתי את הטרמפ חזרה... עוד קודם לקחתי את המכונית ויצאתי לשוטט...לחפש... מצאתי את חד קרן במסיבתה..:"אין קליטה ...מה ?!" בערך ב1 -נכנסתי הביתה מלווה בחיותיי... מלאת כעס , רותחת ממש ...עשיתי שניי דברים : טעות אחת ולקח אחד... הלקח : צריך רשימת טלפונים של כל אחד/ת שמכילה לפחות 10 חברים עם טלפונים בבית , פלאפונים . מייד התיישבתי והדפסתי שתיי טבלאות יפיפיות...ובכוכבית הוספתי : עד שלא יוגש מסמך זה ממולא על כל פרטיו...-אין יציאות!!! הטעות : צרחתי באוטו בדרך חזרה...חסרי אחריות שכמותכם...כפויי טובה... ברוגז! בחיי טעות קשה ... עשיתי איתם ברוגז! לא עונה , לא מעירה , לא מכינה , ....רק מסיעה ...בשקט בשקט. זה החזיק יום וחצי- שברתי את ליבם.(לדאבוני הרב...בדיעבד.) ולמה סיפרתי לכם את המקרה המתיש הזה ?... כי מי שהיה שם בשבילם ובשבילי היה בן זוגי . בכל הדרתו , חכמתו ורגישותו שידל אותנו להשלים... העיר אותם בבוקר ...ומייד רץ למעלה לחד שינה ואמר : זה לא ככה ...את מוכרחה להשלים... רץ מייד למטה ואמר : חברה זה לא ככה ...אתם צריכים להבין.. ובין לבין הכין סנדוויצ'ים לבית הספר... יום שלם בילבלו לו את המוח בעבודה.. - כי אמא ברוגז ואותה אי אפשר להטריד.... ממנו ביקשו רשות ללכת אחרי החוג לפיצה... בערב הוא יצא מגדרו ...ורצה בחזרה את שלום הבית.. הכין ארוחת ערב וזימן את כולם לשולחן... ופתח בנאום מרגש על חשיבות ה ...שלום והאחווה. ירדנו כולנו מהעצים הגבוהים.. לא מעט בזכות אהבתו הרבה. תודו שהוא מופלא ... אז ..תגידו לא חוכמה ...כי הוא היה "הטוב " ומה כשהוא צריך להיות הרע ? כל זאת נדע בפרק הבא....