תות או תחות/תהוטי
תחות הוא אל החוכמה, הכתיבה, הריפוי, המדע, השירה והקסם במיתולגיה המצרית. שמו של תחות, נכתב בהירוגליפים המצריים כ"ג'חוטי" (ḏḥwty), שנשאב מהמילה ג'חו (ḏḥw)- הכינוי העתיק לציפור האיביס, שנכתב בדרך כלל כ-הבי (hbj). צורת הכתיבה הזו מרמזת על סוג של הוקרה לציפור האיביס, ושמו מתורגם כ"זה הדומה לאיביס" (בנפשו ובגופו). לתחות יש שמות חלופיים וכינויים רבים בהם: ג'הוטי, תהוטי, טאהוטי, זהוטי, טצ'ו ו-טטו. השם "תחות" הוא למעשה, הגרסה היוונית לשם המצרי המקורי "ג'חוטי". חלק מכינויו של תחות הוא "הוא הנאדר שלוש פעמים", "הוא הדומה לאיביס" ו-"האל הסנדק". הוא מתואר לעתים כגבר בעל ראש של ציפור איביס (ציפור המגלן), ולעתים בעל ראש של בבון. תחות הוא אחד משני האלים (השני הוא האל הורוס) שעומדים משני צידי הסירה של רע, כאשר היא עוברת בשאול במהלך הלילה. תחות, כמו האלות חתחור וסח'מת, נוצר למעשה מאיבר מסוים בגופו של האל רע- אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי, במקרה של תחות, הוא נחשב לנציג ליבו ולשונו של רע, ובשל כך גם לסוג של דובר לרע. המקבילה הנשית של תחות היא האלה סשהת. תות נזכר בקרב הראשון בין האל רע לבין הנחש אפפ, ובקרב הגדול שהתרחש בין האל הורוס ובין סת. בדרך כלל, אם אל נפצע בצורה קשה בקרב, תחות היה זה שמרפא אותו. תחות לקח חלק משמעותי בלידתם של האלים המלכותיים- אוזיריס, איזיס, סת ונפתיס. לפי האגדה, אחרי שרע גילה על נשואיהם של גב ונוט- אל האדמה ואלת השמיים, שהתקיימו בלי אישורו, הוא זעם וקילל את הזוג, שלא יוולד להם ילד בשום יום מימות השנה, שכללה אז רק 360 ימים. נוט, נחושה בדעתה ללדת ילדים, איתגרה את תחות למשחק סנת (משחק מצרי המזכיר קצת שחמט), ניצחה בעזרת תכסיס מתוחכם, ותחות נתן לה, כפרס, זכות להביע משאלה. נוט ביקשה להוסיף עוד כמה ימים לשנה, ותחות מילא את בקשתה, והוסיף לשנה עוד חמישה ימים. כיוון שהם לא היו כלולים בלוח השנה המקורי, רע לא ידע עליהם, ובחמשת הימים הנוספים ילדה נוט את האלים המלכותיים. ובגרסאות מאוחרות יותר תחות בעצמו נזכר כילדה של נוט וגב ואחיהם של האלים המלכותיים ביחד עם חתחור. בסיפור מותו של אוזיריס, תחות, יחד עם נפתיס, עזר לאיזיס להקים את אוזיריס המת לתחייה. אחרי שאיזיס אספה את חלקי גופתו של בעלה, נתן לה תחות את לחש הקסם שיגרום לאוזיריס לקום לתחייה.