משל קצר ומעורר מחשבה לקראת יום הכיפורים
בנו של איש אחד עבר לגור בחו"ל וכמעט ולא עמד בקשר עם אביו, במשך כמה שנים. רצה האיש לנסוע ולבקר אותו, אך הבן דחה אותו וטען שוב ושוב ששעתוֹ לא פנוייה לארח אותו בביתו, מפאת עיסוקיו הרבים. אחרי תחנונים רבים השתכנע וקבע איתו תאריך שבו אביו יבקר אותו. התרגש האב מאוד והתכונן רבות לקראת הטיסה הקרובה. כאשר הגיע לנמל - התעופה, גילה שבנו לא מחכה לו שם. התקשר אליו והבן ענה שהוא היה קצת עסוק היום, שהבית לא מאורגן באופן נאות לאירוח ושמחר עליו לקום מוקדם מאוד. הוא הציע לאביו שישכור מונית ויישן לילה אחד בבית - מלון או באכסנייה, שנמצאת בדרך. למחרת ראה האב שהבית של בנו נעול. הבן התנצל שגם היום לא יהיה לו פנאי לארח אותו. מה עשה האב? חזר כלעומת שבא וטס בחזרה לישראל. הוא לא היה מוכן יותר לפגוש את בנו. מה הנמשל של הסיפור הזה? ריבונו של עולם נותן לנו במשך למעלה מחודש ימים אפשרות להתקרב אליו. כל הדלתות פתוחות לשם כך. אנחנו נקראים לפחות לתפילה קטנה, למעשה חסד של תשובה או להצטרף ללימוד תורה פעם אחת. אך האדם בשלוֹ. הוא קשה-עורף ועקשן ומתחמק מן התשובה בתירוצים שונים. שום דבר עדיין לא נסגר בפנינו: יש לנו מספיק זמן אפילו אם בכל חודש אלול ההתקרבות לבורא לא הייתה בראש מעינינו, עד תפילת "נעילה" שלפני מוצאי יום - כיפור נוכל לשפר זאת. אך אם נמשיך לזלזל ולדחות את בקשתו של בורא עולם להתקרב אליו, אחרי תפילת "נעילה" הוא יעזוב אותנו ויחרוץ את דיננו ואז דבר כבר לא יעזור לנו. הבן בסיפור העדיף להתעלם מאביו למרות שהייתה לו את האפשרות להתייחס אליו ולארח אותו, עד שבשלב מסויים האב פשוט החליט ללכת ולא להתחנן יותר שישפר את גישתו אליו.
בנו של איש אחד עבר לגור בחו"ל וכמעט ולא עמד בקשר עם אביו, במשך כמה שנים. רצה האיש לנסוע ולבקר אותו, אך הבן דחה אותו וטען שוב ושוב ששעתוֹ לא פנוייה לארח אותו בביתו, מפאת עיסוקיו הרבים. אחרי תחנונים רבים השתכנע וקבע איתו תאריך שבו אביו יבקר אותו. התרגש האב מאוד והתכונן רבות לקראת הטיסה הקרובה. כאשר הגיע לנמל - התעופה, גילה שבנו לא מחכה לו שם. התקשר אליו והבן ענה שהוא היה קצת עסוק היום, שהבית לא מאורגן באופן נאות לאירוח ושמחר עליו לקום מוקדם מאוד. הוא הציע לאביו שישכור מונית ויישן לילה אחד בבית - מלון או באכסנייה, שנמצאת בדרך. למחרת ראה האב שהבית של בנו נעול. הבן התנצל שגם היום לא יהיה לו פנאי לארח אותו. מה עשה האב? חזר כלעומת שבא וטס בחזרה לישראל. הוא לא היה מוכן יותר לפגוש את בנו. מה הנמשל של הסיפור הזה? ריבונו של עולם נותן לנו במשך למעלה מחודש ימים אפשרות להתקרב אליו. כל הדלתות פתוחות לשם כך. אנחנו נקראים לפחות לתפילה קטנה, למעשה חסד של תשובה או להצטרף ללימוד תורה פעם אחת. אך האדם בשלוֹ. הוא קשה-עורף ועקשן ומתחמק מן התשובה בתירוצים שונים. שום דבר עדיין לא נסגר בפנינו: יש לנו מספיק זמן אפילו אם בכל חודש אלול ההתקרבות לבורא לא הייתה בראש מעינינו, עד תפילת "נעילה" שלפני מוצאי יום - כיפור נוכל לשפר זאת. אך אם נמשיך לזלזל ולדחות את בקשתו של בורא עולם להתקרב אליו, אחרי תפילת "נעילה" הוא יעזוב אותנו ויחרוץ את דיננו ואז דבר כבר לא יעזור לנו. הבן בסיפור העדיף להתעלם מאביו למרות שהייתה לו את האפשרות להתייחס אליו ולארח אותו, עד שבשלב מסויים האב פשוט החליט ללכת ולא להתחנן יותר שישפר את גישתו אליו.
