ארגון אנשים
New member
משרד החינוך אינו מתיר לגננת בעלת מוגבלות לעסוק ולנהל
גן ילדים
האחר הוא אני? לא בגן הילדים, מסתבר.
הבן שלי לומד בגן "חצב", גן עיריה רגיל ברמת השרון.
אבל בעצם, גן "חצב" אינו גן רגיל. בגן שלנו אין ילדה שלא משחקים איתה.
ואין ילד שהוא הבריון של הגן. גן חצב תמיד מתנהל בטוב וברוגע- בזכות צוות נפלא שבראשו עומדת מיכל הגננת....
מיכל הגננת שלנו היא אשה צעירה, יפה, עדינה, טובה וחכמה הנערצת על ידי הצוות, ההורים ובמיוחד על ידי ילדי הגן. מיכל היא אשת חינוך בחסד עליון ובשנתיים האחרונות היא דבר נוסף:היא גם אשה עם מוגבלות המסתייעת בקביים.
מסתבר שמשרד החינוך סובל מלקות קשה שאין קשה ממנה. אפליה.
הוא לא מסכים באופן גורף להעסיק גננות עם מוגבלות ולכן בקרוב ייתכן שמיכל שלנו לא תוכל להמשיך להיות גננת על אף שהיא גננת מופלאה שאין רבות כמוה ושלגן שלה תמיד יש רשימת המתנה.
מיכל לא תוכל להיות גננת כי בוועדה רפואית משפילה ומזעזעת הרופא פסק כי משום שהיא לא יכולה לשבת על הרצפה היא לא כשירה להיות גננת. ממש ככה.
אני, כמו כל הורי הגן, לא אשלים עם רוע הגזירה.
אני מצטרפת למאבק של מיכל לא רק בשם הצדק ובשם האנשים עם המוגבלות אלא גם בשם בני וחבריו.
כמו שאר הורי הגן, אני לא מסוגלת להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו שמיכל שלו לא יכולה ללכת לגן כי היא נכה.
מזעזע הרעיון שמשרד החינוך אינו מתיר לגננת בעלת מוגבלות פיסית לעסוק בהוראה ובניהול גן ילדים וזאת אך ורק עכב מוגבלותה הפיסית .
מצד אחד משרד החינוך יצא בקמפיין "האחר זה אני". אך, אינו מוכן להתיר לגננת שכולם אוהבים אפשר לומר שזאת צביעותו של המשרד ופקידיו ומנהליו.
...
ואני היוצא פעמיים בחודש להסברה בפני בני נוער, מה עתה יכול אני לומר ?
יותר ויותר תקנות וחוקי שוויון ובפועל משרדי הממשלה נוקטים באמצעי נגד כל התקנות והחוקים...במדינת חלם אנו חיים.
אני חרד ליום שעוד יסלקו אותנו מחוץ לערים או להרים.
גן ילדים
האחר הוא אני? לא בגן הילדים, מסתבר.
הבן שלי לומד בגן "חצב", גן עיריה רגיל ברמת השרון.
אבל בעצם, גן "חצב" אינו גן רגיל. בגן שלנו אין ילדה שלא משחקים איתה.
ואין ילד שהוא הבריון של הגן. גן חצב תמיד מתנהל בטוב וברוגע- בזכות צוות נפלא שבראשו עומדת מיכל הגננת....
מיכל הגננת שלנו היא אשה צעירה, יפה, עדינה, טובה וחכמה הנערצת על ידי הצוות, ההורים ובמיוחד על ידי ילדי הגן. מיכל היא אשת חינוך בחסד עליון ובשנתיים האחרונות היא דבר נוסף:היא גם אשה עם מוגבלות המסתייעת בקביים.
מסתבר שמשרד החינוך סובל מלקות קשה שאין קשה ממנה. אפליה.
הוא לא מסכים באופן גורף להעסיק גננות עם מוגבלות ולכן בקרוב ייתכן שמיכל שלנו לא תוכל להמשיך להיות גננת על אף שהיא גננת מופלאה שאין רבות כמוה ושלגן שלה תמיד יש רשימת המתנה.
מיכל לא תוכל להיות גננת כי בוועדה רפואית משפילה ומזעזעת הרופא פסק כי משום שהיא לא יכולה לשבת על הרצפה היא לא כשירה להיות גננת. ממש ככה.
אני, כמו כל הורי הגן, לא אשלים עם רוע הגזירה.
אני מצטרפת למאבק של מיכל לא רק בשם הצדק ובשם האנשים עם המוגבלות אלא גם בשם בני וחבריו.
כמו שאר הורי הגן, אני לא מסוגלת להסתכל לבן שלי בעיניים ולהגיד לו שמיכל שלו לא יכולה ללכת לגן כי היא נכה.
מזעזע הרעיון שמשרד החינוך אינו מתיר לגננת בעלת מוגבלות פיסית לעסוק בהוראה ובניהול גן ילדים וזאת אך ורק עכב מוגבלותה הפיסית .
מצד אחד משרד החינוך יצא בקמפיין "האחר זה אני". אך, אינו מוכן להתיר לגננת שכולם אוהבים אפשר לומר שזאת צביעותו של המשרד ופקידיו ומנהליו.
...
ואני היוצא פעמיים בחודש להסברה בפני בני נוער, מה עתה יכול אני לומר ?
יותר ויותר תקנות וחוקי שוויון ובפועל משרדי הממשלה נוקטים באמצעי נגד כל התקנות והחוקים...במדינת חלם אנו חיים.
אני חרד ליום שעוד יסלקו אותנו מחוץ לערים או להרים.
