מתחילה שנת הלימודים !

[הסהר]

מתחילה שנת הלימודים !

איזה כיף לכל הקטנים ששמחים ומתרגשים.
זוכרת את היום הזה... הרבה התרגשות באויר, של התחלות חדשות ומבטיחות, ספרי לימוד שסוגרים בתוכם אוצרות...

בהצלחה לכל הקטנים שלכם

אמאבולי - בהצלחה כפול 3 ! ובכלל עם כל ההתחלות החדשות - שיהיו קלות וטובות.

ולכל התינוקות - לכבוד תחילת שנת הלימודים, בבקשה, תתבגרו ותתחילו לישון קצת יותר ...

התכנון שלי לכבוד תחילת שנת הלימודים -
לצאת לקניות בקניון ובעיר, ולהינות מרחובות ריקים ושקטים

 

[הסהר]

הרהורים על הורות

חברה שלי קוראת להורות 'טבילת אש מטהרת'.
הילדים יעבירו אותנו במסעות ארוכים, יפים וקשים, ויוציאו מאיתנו את הטוב ביותר.
אבל לפעמים את הרע ביותר - לדעתי לא את כולם היא תטהר.

אז אחרי שהערב השכנים שלי עברו מהשפלות וצעקות הדדיות למכות (ילד בן 4, למען השם

)
התחלתי לחשוב על הורות, ועל הקושי להכיל , להיות יצירתיים, סבלניים, אימהיים.
וכמה הקושי הזה גדול בהורות כמו שלנו, שהאמא נמצאת עם הילדים כל היום וכל הלילה, סופגת מכילה מחנכת מחבקת מציבה גבולות מתעוררת בלילה -
בעוד האבא רחוק, רחוק, רחוק.

איך מתמודדים עם זה?!

אשמח לשמוע את דעתכםן ...

 

[pinkish123]

הרהורים על הורות

היי יקרה,

אוהבת את הנושאים שלך לדיון.

קודם כל מה שקורה אצל השכנים נשמע רע! אולי יש מקום לשתף את הרווחה? מסכן הילד.

היום הייתה לי תינוקת בעייפות יתר, שלא משנה מה עשיתי לא הצלחתי לשבור את המעגל. בסופו של יום מצאתי את עצמי רוב היום עסוקה בהרדמות. בערב אמאמשלי הגיעה וגיליתי שאני כל כך מרוטה ועצבנית שכבר אין לי כוח לכלום. כמובן שבמהלך היום אני שולחת הודעות מצוקה לבחור. אבל, זה לא מנחם אותי. קשה קשה

בולית, בתור אמא מאוד מנוסה בקבע, תגידי שזה נהיה יותר טוב

זהו, לא מאוד קוהרנטי

ליל מנוחה ושהסורים ירדו מהגדר

 

[הסהר]

עייפות יתר זה קששששה ---

והלילות האלה שהיא לא נרדמת, הם הזמנים שאני הכיייי מתגעגעת לבעלי

ולפעמים באמת נורא קשה לי להכיל אותה לבד.
זקוקה לעוד זוג ידיים, לשינה, לעוד הורה, או פשוט למישהו שיכיל אותי.
לפעמים חברה או משפחה יכולים לעשות את זה, ולפעמים זה פשוט המקום של האיש. ולרוב הוא במקום אחר...

מצטרפת לבקשה לשמוע שזה נהיה יותר טוב ..........

פניה לרווחה - מתלבטת. אם זה ימשך - אפנה אליהם.

ועוד לגבי שינה אצלנו - אני קניתי תרופה הומיאופטית לטיפול בקשיי שינה, R14.
מדי פעם נותנת, מדי פעם זה גם עוזר...
גם הספר "לישון בלי לבכות" נתן לי כמה עצות טובות.
שולחת ים של אמפטיה וחיזוקים

מקווה שהסופש יהייה שקט נינוח וישנוני

 

[pinkish123]

וואו

מזדהה עם הקושי להכיל לבד.

העייפות יתר המשיכה גם היום. ישנה שעה אחת כל היום!!! אחרי שבלילה הייתה ערה מ 2 עם הפסקה של שעה אחת לישון בין ארבע לחמש.

מקווה שדברים ירגעו קצת כי קורסת

 

[אמאבולי]

לא יום טוב לבקש ממני דבר כזה...

האישלי התחיל השבוע תפקיד...
לוידעת איך זה אצלכן אבלצלנו קבוע חודש-חודשיים ראשונים אין לי עם מי לדבר.
ולי יש את ההתחלות שלי, ושל הבנות (אחת כיתה א'). ור"ה בפתח. ופרוייקט גדול. ותינוק שהיה בלילה עם חום ובמשך כל היום הוא ישן שעה אחת בלבד!...
אז בגדול- החיים לא פיקניק

אבל-!!! הילדות הגדולות כבר גדולות ממש, וזה בדיוק העוד יד ששתיכן דיברתן עליה- עזרה טכנית להחזיק, להרגיע, לחתל, לשחק,
עזרה נפשית- מבוגר (יחסית) לדבר איתו, מכילות (גם אותי), קצת שותפות איתי (וקצת שואבות ממני כוחות נוספים

).

אני כל הזמן אומרת שאין מה להשוות ילד חמישי לילד שני. הרבה יותר קל, ניחוח, רגוע. גם הניסיון וההרגל עושים את שלהם.

בהצלחה רבה, מבינה ומזדהה לגמרי!

 

[pinkish123]

קודם כל

בהצלחה לאיש!

שמחה לשמוע שהגדולות מהוות מעין משענת. זה כיף.

הו תינוק שישן שעה אחת ביום? נשמע לי מוכר. אולי זה משהו באוויר.

מקווה לקרוא תגובה מעודדת בעוד חודש חודשיים

ובליקשר מתגעגעת

 

[הסהר]

בריאות ומנוחה לכל הקטקטים

אמאבולי , מזה הוא שוב חולה ? .. עבר את הדלקת ריאות כבר, נכון ?
אוי תינוק חולה זה קשה כל כך ! בריאות במהרה !

פינקיש, עכשיו הבנתי למה היית בשמירת הריון. הנשמה הטהורה הזאת רצתי שתנוחי כמה שיותר לפני המסע הקשה ונטול השינה שאתן עוברות יחד

ניסית איזשהוא טיפול 'אלטרנטיבי'?
כי נשמע שזה יותר מקושי 'רגיל', אלא ממש בעיה שמפריעה גם לה...
ממש ממליצה על טיפול, זה יכול מאוד לעזור לאזן את הקטנה. אולי המטפל אפילו יוכל להצביע על המקום של הקושי.
אני הלכתי עם הקטנה לקרניו-סקראל, והיא מטופלת ברייקי ע"י סבא שלה כשצריך.
יודעת שגם דיקול יכול מאוד לעזור, אוסטיאופטיה, ועוד מגון טיפולים (את יכולה להתייעץ בפורום 'הורות טבעית').

מקווה שכולכם חורפים עכשיו ואני המשוגעת היחידה שערה פה ...

 

[מירטל]

אכן תחילת שנה :

והילד היה היום פעם ראשונה בפעוטון, ואם נסכם את זה : הילד צחק ואמא בכתה.

ואמרו לי שזה נורמלי לגמרי, עכשיו הוא ישן טוב, התעייף!

 

[אמאבולי]

נורמאלי לגמרי

 

[comicsgirl]

גם אצלנו היה אותו דבר!

הוא בכלל לא התייחס אלי כשאמרתי לו להתראות.

ואני לא ישנתי בלילה מרוב התרגשות...

 

[אמאבולי]

לא רוצה לבאס את שתיכן

אלא רק להכין לעתיד לקרות (אבל אולי לא!)
הרבה פעמים לוקח להם שבוע עד שנופל האסימון שזה "קבוע" ואז הם מתחילים לבכות בבקרים.
ככה לפחות קרה אצלנו... אז אל תיבהלו אם יגיע. והלוואי שלא

 

[אמאבולי]

תודה על האיחולים

האמת שאני ממש זוכרת בבירור מילדותי את הלילה שלפני כיתה ד', בו לא הצלחתי להרדם מרוב התרגשות, זוכרת אפילו את הבגדים החדשים שחיכו לי על הכסא... (ולא תגידו איזה מעבר לחטיבה או תיכון או בצפר חדש.. סתם ככה כיתה ד'

הזוי...)
ב"ה בביתי לא נרשמו התרגשויות מוגזמות. הלילות עברו בשלווה, מקווה שנמשיך כך.

בהצלחה גם לכל המורות- נראה לי קשה לעבור את החוויה שלך עצמך באותו יום שבו צריך גם להכיל, לחבק, ללוות את הילדים האישיים. לוידעת איך אתן עושות אתזה

 

[comicsgirl]

אף פעם לא חשבתי על זה...

מה עושה אמא שהיא מורה ביום הראשון ללימודים?

 

[אמאבולי]

ליד הבת שלי ביום הראשון של כיתה א'

ישב ילד שאבא שלו אל"מ בתפקיד רציני, והוא הגיע איתו כי אשתו מורה. (באותה שורה ישבו שתי ילדות קבע בלי אבא שלהן

)
כמובן שמיד צילמתי לאישלי את התמונה עם הכרזה: אפילו הוא הצליח להגיע!

ומהצד השני: המורה של הבת שלי העלתה ילד לכיתה א', אז נעדרה מתשע עד עשר כדי להיות איתו בטקס הפתיחה.

תכל'ס זה משנה רק כשהילד עולה לא'. בכיתות האחרות ממילא לא הולכים איתם.