מתחיל לעלות לי על העצבים

[BaD*GiRl]

מתחיל לעלות לי על העצבים

יש לי בעיה. אני אם חד הורית עם 2 נערות בסביבות הגילאים 12-14 ושתיהן לא מפסיקות לריב. שילמתי הרבה כסף לבית פרטי עם 3 מפלסים שלכל אחת היה קומה משלה וגם זה לא עזר. הן כבר ממש עולות לי על העצבים אני עובדת בבית ועכשיו הן נמצאות יותר ביחד בגלל החופש אז זה אומר שיש יותר מריבות. ניסיתי להפריש בינהן למעט זמן שבתי הגדולה חיה שבועיים עם סבה וסבתה, אך ללא שום הצלחה. אני כבר ממש נואשת אני חושבת ללכת לפסיכיאטר או פסיכולוג כי זה ממש מטריף לי את הדעת אני שומעת את זה כל הזמן!! כל פעם שאני מנסה לפייס הן מתחילות להכות אחת את השניה. אם יש לכם עצה תגידו לי אני חייבת!

 

[גלי®]

יקרה שלי ... לי יש רק אחת והיא עולה

לעצמה על העצבים ... יסלחו לי כל המתבגרים שכאן ( ויסתמו אזניים לשניה .. ) : זה חרא של גיל עבורינו ההורים ! והדבר היחידי שמנחם אותי , זה שמתישהו זה יעבור , ולהן יהיו ילדים משלהן , ואז אנחנו נצחק , אוי , כמה שנהנה !!!!

 

[AYELET1]

BAD GIRL היקרה

נראה לי שאת חייבת ללמוד להתעלם. מנסיוני

אני יודעת שזה נורא קשה, וגם אם לאמר (ללחוש...) ת´אמת, לא כל כך מצליח לפעמים... מה שכן, היו כמה מקרים מאלפים , שדוגמה מהם אביא לך: 2 הגדולים שלי רבו על שטויות, כשעמדנו לצאת לטיול משפחתי. לא עזרו איומים. עד שהגיעו מים עד נפש, והודעתי להם שהם נשארים בבית. הם נשארו, ואנו (הבעל ואני) נסענו רק עם הצעיר. שאלנו את עצמנו, בדרך, אם נמצא דם שפוך כשנחזור

. ומה שמצאנו אלו סימנים שהם שיחקו ביחד ובילו את היום בנעימים... פשוט לא היה ל-2 ה"מסכנים" הללו לפני מי לעשות הצגה... קחי את הדברים בקלות! חלק גדול מהמריבות הוא עבורך.. וכפי שאמרה גלי זה גיל מחורבן, אבל למרבה המזל הם בסוף יוצאיםממנו! יחי התקווה

 

[סיידר תפוחית]

מגנייייייב!!!

וכן, אנחנו עושים את זה נגד ההורים... וכמובן ששני האחים שלי הורגים אותי (בת יחידה בכורה...) וזה מעצבן... ואתם חושבים שלכם זה גיל מחורבן??? מצטערת להגיד לכם, שהאופי שלכם כבר התעצב... בכל מקרה, אתם יכולים לשעמם אותם למוות עם סיפורים "כשאני הייתי בגילך", ואז סתם לחכות שירדמו (

) ואז לפוט לספר להם סיפור מאוד משעמם, על יום לימודים בכיתה שלך... כל אחת וכיתה אחרת :]

 

[AYELET1]

השתגעת? ../images/Emo13.gif

יש לי דברים הרבה יותר מעניינים לדבר עם הבת (כשהיא אינה עסוקה במריבה עם האח

רכילות, סיפורים על מה שקור אצלה בביה"ס, סיפורים על בניםםםם שהיא מספרת. אף אחת מאיתנו לא נרדמת

 

[סיידר תפוחית]

אם רוצים שירדמו,

זו הדרך... דרך אגב, שמעתי שמועה שרוב ההורים לילדים מתבגרים משתגעים בשנות השמונים לחייהם, זה נכון?

ו-

גדול לכולכם!

 

[סיידר תפוחית]

נ.ב.-

בת כמה הבת שלך?

 

[AYELET1]

בקרוב 16

 

[shy-1]

תפוחית,כשאגיע ל-80 אדווח...........

 

[סיידר תפוחית]

אני סומכת עליך!

אוקי? תגיד לי! תמיד עניין אותי...

 

[shy-1]

את בחברה טובה, גם אני סומך עלי

 

[סיידר תפוחית]

../images/Emo9.gif

 

[bimbo.]

גם לך ../images/Emo9.gif

 

[Nagini Potter]

חרא של גיל עבור ההורים?!?!

היי, אנחנו אלה שעוברים תקופה קשה! אתם אלה שאמורים לבוא אלינו כשאנחנו בוכים ולהגיד ´לא נורא זה יעבור גם אני עברתי את זה´, לא? זה כל מה שאמא שלי עושה... Nagini Potter

 

[black_magic]

מזה חרא של גיל עבור ההורים??

זה תקופה לא קלה בשבילנו הילדים, מתרוצצות הרבה מחשבות על מוות ורצון להתאבד, הלבבות נשברים, וההורים שלא מבינים עולים על העצבים ונדמה שכל מה שחשוב להם זה הציוניםפ בבצפר, "הבאת 100, איזה יופי, זאת הילדה המקסימה שלי" "הבאת 90? לא נורא את יכולה ליותר" "הבאת 56, מה זה אמור להיות??????" אלוהים, כמה שזה מעצבן...

 

[shy-1]

היי מתבגרים, הצדק איתכם,

אתם אלה שעוברים את התקופה הקשה, ואנחנו בתור הורים חייבים לתמוך בכם ולעודד אתכם ולאהוב אותכם ללא תנאי. לא באתם לעולם לבדכם, אנחנו הבאנו אתכם, ולכן, אם יש טענות, הן יכולות לבוא רק מצידכם כלפינו. אך מאחר וגם הוריכם הם בני אדם (אני מקווה), הרי שהם טועים לפעמים כפי שבני אדם נוהגים לעשות, אני מאמין שרובם הגדול של ההורים, רוצים את טובת ילדיהם,אפילו הם עושים זאת בצורה "מוזרה" לפעמים. ובקשר לציונים,רק מילה אחת לי, פאק דה ציונים . בתקווה לעתיד טוב לכולנו. SHY

 

[גלי®]

בנות ! להרגע !!!! אני בטח שלא חושבת

שעבורכם התקופה הזו קלה ... אבלאתןיודעות מה זה עבורנו כהורים ,לראותאתכן עושות בערך את אותן הטעויות שאנחנו עשינו ( בשינויים קלים ) ולהתלבט בין האפשרות של להציל אתכן מהטעויות , או לתת לכןלהתנסות לבד ? ויש לי גילוי עבורכן : את הגיל הזה , כל מי שיושב פה בפורום עבר ... ( ואני , אפילו לא נורא מזמן ... ) אז , אנחנו יודעותבדיוק על מה אתן מדברות , אבל , כשאתה הופך להיות הורה , הפרספקטיבה משתנה מעט ... נשמעתי נורא "הורית"? באמת לא התכוונתי ....

 

[סיידר תפוחית]

לשמחתי, יש לי הורים חביבים ביותר

שנותנים לי את כל התמיכה שאני צריכה, לא חסר לי כלום, ואני שמחה ומאושרת. אבל פעם, אמרו לי תמיד מה לעשות, איך להתנהג, וכך הלאה. אולי צריך לעשות את זה, אבל עשו יותר מדי. כיום, אני רוצה לטעות בעצמי. יש לי מישהו באס"ק (99160309-פרסומת סמוייה למס´ האס"ק שלי) שכל פעם שאני שולחת לו משהו שכתבתי, יורד על זה. בהתחלה התרגשתי מזה, ועכשיו לא. ולהגיד ת´אמת? נמאס לי שהוא מחליט (הוא לא מכיר אותי!!!) שאני לא יודעת להבדיל בין תגובות אמיתיות של התלהבות, או שלא.

 

[גלי®]

וזו שאלה מקניטה : את חושבת שאת

מספיק בוגרת להתמודד עם השלכות לטווח רחוק של טעויות שלך ?

 

[גלי®]

וכמובן שה"לא" נשמט מהטייטל הקודם !!