מתקשרת עם "המתים"
- פותח הנושא Eran Tzur
- פורסם בתאריך
זו עמדה די מוזרה.
איך בדיוק אדם בודד יכול לקבוע אפקטיביות של תרופה, במיוחד עם מדובר בתרופה למחלה שעלולה להרוג אותו?   מדינות משקיעות עשרות, אפילו מאות אלפי דולרים בניסויים מבוקרים, עם צוותים מומחים, כדי לקבוע האם תרופה מסוימת באמת אפקטיבית בטיפול במחלה.   כך כשאתה הולך לרופא, יש לך בטחון סביר שמה שהוא ירשום לך אכן יעזור.   ללא פיקוח זה, חברות מונעות רווח יכלו למכור גם מי סוכר בתור תרופה. זה לא מזיק, אבל כאשר ה-HIV שלך יתפרץ לאיידס מלא, כי בניגוד לקוקטל אמתי זה לא מעכב פעילות וויראלית, מה תגיד? בחירה שלי הידד חופש?
איך בדיוק אדם בודד יכול לקבוע אפקטיביות של תרופה, במיוחד עם מדובר בתרופה למחלה שעלולה להרוג אותו?   מדינות משקיעות עשרות, אפילו מאות אלפי דולרים בניסויים מבוקרים, עם צוותים מומחים, כדי לקבוע האם תרופה מסוימת באמת אפקטיבית בטיפול במחלה.   כך כשאתה הולך לרופא, יש לך בטחון סביר שמה שהוא ירשום לך אכן יעזור.   ללא פיקוח זה, חברות מונעות רווח יכלו למכור גם מי סוכר בתור תרופה. זה לא מזיק, אבל כאשר ה-HIV שלך יתפרץ לאיידס מלא, כי בניגוד לקוקטל אמתי זה לא מעכב פעילות וויראלית, מה תגיד? בחירה שלי הידד חופש?
אבל אמרתי - כן צריך לוודא שהתרופה לא מסוכנת.
לא בגלל שייצרן מנסה להרוג מישהו אלא בגלל שטעות יכולה להיות קריטית, ואתה רוצה דאבל צ'ק אוביקטיבי. אפקטיביות לעומת זאת זה אינטרס של היצרן. והוא מן הסתם יעשה מה שהוא רק יכול כדי להוכיח אפקטיביות. אחרת לא ימכור. כמה אפקטיבי אם בכלל - הצרכן יצביע דרך הארנק.
לא בגלל שייצרן מנסה להרוג מישהו אלא בגלל שטעות יכולה להיות קריטית, ואתה רוצה דאבל צ'ק אוביקטיבי. אפקטיביות לעומת זאת זה אינטרס של היצרן. והוא מן הסתם יעשה מה שהוא רק יכול כדי להוכיח אפקטיביות. אחרת לא ימכור. כמה אפקטיבי אם בכלל - הצרכן יצביע דרך הארנק.
מה מסוכן במי סוכר?
כמו שאמרתי, הם לא יהרגו אותך (אלא אם תזריק לווריד), אז בשיטה שלך אין שום בעיה לשים עליהם תווית "תרופה" ולשווק.   כמובן, אם המחלה שכנגדה אתה לוקח את אותם מי הסוכר תהרוג אותך, או תהפוך אותך לנכה לכל החיים, אתה כבר לא תוכל להצביע בארנק.   אני לא מבין אנשים כמוך שחושבים שתרופה זה כמו טלפון - קנית, לא אהבת, תקנה אחר. כנראה, התמזל מזלך, ולא אתה, ולא איש מקרובי משפחתך לא נדרש לצרוך תרופות מצילות חיים.   בתור מישהו שאדם קרוב אליו תלוי בתרופות לניהול לחץ דם, הדבר האחרון שהייתי רוצה זה שאותו אדם יצטרך "להצביע בארנק" כדי לברור בין תרופות יעילות לזיופים חסרי תועלת.   ברצינות, אני מתקשה להבין את הלוגיקה - הרי תרופה לא יעילה לטיפול במצב בריאותי חמור קטלנית לא פחות מרעל - אומנם זו המחלה שתהרוג אותך ולא התרופה, אבל עדיין תהיה מת.   ואנשים מתים לא מצביעים - לא בארנק, ולא בשום דרך אחרת, אלא אם כמובן אתה מאמין לאותה מתקשרת ממנה התחלנו
כמו שאמרתי, הם לא יהרגו אותך (אלא אם תזריק לווריד), אז בשיטה שלך אין שום בעיה לשים עליהם תווית "תרופה" ולשווק.   כמובן, אם המחלה שכנגדה אתה לוקח את אותם מי הסוכר תהרוג אותך, או תהפוך אותך לנכה לכל החיים, אתה כבר לא תוכל להצביע בארנק.   אני לא מבין אנשים כמוך שחושבים שתרופה זה כמו טלפון - קנית, לא אהבת, תקנה אחר. כנראה, התמזל מזלך, ולא אתה, ולא איש מקרובי משפחתך לא נדרש לצרוך תרופות מצילות חיים.   בתור מישהו שאדם קרוב אליו תלוי בתרופות לניהול לחץ דם, הדבר האחרון שהייתי רוצה זה שאותו אדם יצטרך "להצביע בארנק" כדי לברור בין תרופות יעילות לזיופים חסרי תועלת.   ברצינות, אני מתקשה להבין את הלוגיקה - הרי תרופה לא יעילה לטיפול במצב בריאותי חמור קטלנית לא פחות מרעל - אומנם זו המחלה שתהרוג אותך ולא התרופה, אבל עדיין תהיה מת.   ואנשים מתים לא מצביעים - לא בארנק, ולא בשום דרך אחרת, אלא אם כמובן אתה מאמין לאותה מתקשרת ממנה התחלנו
אתה סותר את עצמך.
קודם אתה אומר "מה מסוכן במי סוכר?" ואז ש"הם יכולים להרוג אותך"? אם מי סוכר יכולים להרוג אותך אז צריך להזהיר את הציבור. עד כאן מוסכם? זיופים - שוב לא קשור. זיוף זאת מירמה. יעילות או חוסר יעילות של תרופה זה לא זיוף. זה כן יכול להיות הטעיה בפירסום ונגד זה יש אמצעים חוקיים. להצביע בארנק זה לא שאתה מנסה כל דבר שמוכרים. אתה בודק, קורא חוות דעת. מתרשם. מצידי משרד הבריאות יכול לתת גם חוות דעת משל עצמו ולהמליץ או לא. אבל אני לא אאסור שיווק של משהו אם הוא לא מסוכן. מי שמאמין שזה יכול לעזור לו - מי אני שימנע ממנו? בכל עניין שאפשר להוציא ממנו את הידיים המלוכלכת של המדינה, זה רצוי.
קודם אתה אומר "מה מסוכן במי סוכר?" ואז ש"הם יכולים להרוג אותך"? אם מי סוכר יכולים להרוג אותך אז צריך להזהיר את הציבור. עד כאן מוסכם? זיופים - שוב לא קשור. זיוף זאת מירמה. יעילות או חוסר יעילות של תרופה זה לא זיוף. זה כן יכול להיות הטעיה בפירסום ונגד זה יש אמצעים חוקיים. להצביע בארנק זה לא שאתה מנסה כל דבר שמוכרים. אתה בודק, קורא חוות דעת. מתרשם. מצידי משרד הבריאות יכול לתת גם חוות דעת משל עצמו ולהמליץ או לא. אבל אני לא אאסור שיווק של משהו אם הוא לא מסוכן. מי שמאמין שזה יכול לעזור לו - מי אני שימנע ממנו? בכל עניין שאפשר להוציא ממנו את הידיים המלוכלכת של המדינה, זה רצוי.
אני לא סותר את עצמי, אתה מתעקש לא לקרוא את מה שאני כותב!
מי סוכר, כשלעצמם, לא יהרגו אותך.   מחלות שונות יכולות להרוג אותך.   עד כאן ברור? אתה מסכים? או שגם זה משהו שנתון להחלטה אישית?   חוסר יעילות של תרופה הוא בדיוק זיוף - חברה מבטיחה שמשהו ירפא, והוא לא מרפה - כיצד זה לא מרמה? הטעיה בפרסום זה מרמה לכל דבר ועניין, אבל היות ואתה לא מוכן שמישהו יבדוק תרופות, איך בדיוק תקבע היכן היית הטעיה בפרסום?   מה שאני לא מבין אצלך, זה למה אתה חושב שהיידיים של המדינה מלוכלכות יותר מאשר הידיים של יצרניות התרופות? מדינה לא תרוויח גרוש מפסילת תרופה, אך חברת תרופות תרוויח הרבה מיצור תרופות לא יעילות, או מכירת תרופות מזויפות שלא צריך להשקיע כסף בפיתוח שלהן.   יש לנו ראיות היסטוריות שברגע שמדינה לא מתערבת בשוק תרופות, כמעת בלתי אפשרי לאדם המצוי למצוא תרופה אמתית.   ואם כבר - על סמך מה אתה מצפה מאנשים להאמין? תחושת בטן? כדי שיצא משהו חיובי מאמונה של אנשים, היא צריכה בסיס יציב.   כרגע, ככל שזה נוגע לתרופות, יש גופים שממומנים מכספי המסים - כלומר, המעסיק שלהם זה אתה, אני, ושאר האנשים שצורכים את התרופות האלה, ולכן הגוף הזה עובד בשבילנו.   אתה מציע במקום זאת להשאיר את הפרסומים לגבי התרופות בידי אלה שמרוויחים ישירות ממכירה של אותן תרופות, ושירוויחו יותר עם התרופות יהיו פחות יעילות.   יש מונח לזה: ניגוד אינטרסים.
מי סוכר, כשלעצמם, לא יהרגו אותך.   מחלות שונות יכולות להרוג אותך.   עד כאן ברור? אתה מסכים? או שגם זה משהו שנתון להחלטה אישית?   חוסר יעילות של תרופה הוא בדיוק זיוף - חברה מבטיחה שמשהו ירפא, והוא לא מרפה - כיצד זה לא מרמה? הטעיה בפרסום זה מרמה לכל דבר ועניין, אבל היות ואתה לא מוכן שמישהו יבדוק תרופות, איך בדיוק תקבע היכן היית הטעיה בפרסום?   מה שאני לא מבין אצלך, זה למה אתה חושב שהיידיים של המדינה מלוכלכות יותר מאשר הידיים של יצרניות התרופות? מדינה לא תרוויח גרוש מפסילת תרופה, אך חברת תרופות תרוויח הרבה מיצור תרופות לא יעילות, או מכירת תרופות מזויפות שלא צריך להשקיע כסף בפיתוח שלהן.   יש לנו ראיות היסטוריות שברגע שמדינה לא מתערבת בשוק תרופות, כמעת בלתי אפשרי לאדם המצוי למצוא תרופה אמתית.   ואם כבר - על סמך מה אתה מצפה מאנשים להאמין? תחושת בטן? כדי שיצא משהו חיובי מאמונה של אנשים, היא צריכה בסיס יציב.   כרגע, ככל שזה נוגע לתרופות, יש גופים שממומנים מכספי המסים - כלומר, המעסיק שלהם זה אתה, אני, ושאר האנשים שצורכים את התרופות האלה, ולכן הגוף הזה עובד בשבילנו.   אתה מציע במקום זאת להשאיר את הפרסומים לגבי התרופות בידי אלה שמרוויחים ישירות ממכירה של אותן תרופות, ושירוויחו יותר עם התרופות יהיו פחות יעילות.   יש מונח לזה: ניגוד אינטרסים.
אתה כרגיל עושה סלט. בוא נעשה סדר.
א. זיוף - זאת עברה בתחום המסחרי. הפרה של זכויות פטנט או מידגם וכדומה. אין לזה קשר ליעילות או סיכון. אם התרופה המזויפת יעילה זה עדיין עברה. אם התרופה המקורית מזיקה זה עדיין לא מומלץ לשימוש. ב. הטעיה בפירסום - ברור שכל אחד מנסה להציג את המוצר שלו כהכי יעיל וגם לא מזיק או מסוכן. מן הסתם לי כצרכן קודם כל חשוב לדעת שזה לא מזיק. מעבר לזה אין לי שום בעיה שכל העולם ואחותו, כולל המדינה, יחקרו ויביעו דעתם על היעילות. ליצרן עצמו העדר הנזק והיעילות זה אינטרס מספר 1. אחרת הוא ישאר בלי לקוחות. לכן אין שום ניגוד אינטרסים מובנה בין היצרן הצרכנים. ג. המדינה - למדינה יש מעמד מיוחד בכך שהיא היחידה שיכולה לכפות בכח לכאן או לכאן. עצם המונופול שיש למדינה על שימוש בכח עושה את הידיים שלה בפוטנציה מלוכלכות יותר. למה? כי אתה יכול לתמרן אותה באמצעות שוחד או קבוצות לחץ אינטרסנטיות להפעיל את סמכותה נגד מתחרים. ה"מדינה" כביכול רוחצת בנקיון כפיה כי היא לכאורה "חסרת אינטרסים", אבל שנינו מספיק זקנים בשביל לדעת שזה בולשיט. ואפילו אם כל הפקידים הם סופר ישרים ונאמנים - עבור הפקיד האסטרטגיה הכי טובה זה להגיד "לא". אין בכך שום סיכון ואינו משלם שום מחיר. אם טעית לא קרה לך כלום. יכול להיות שאנשים מתו כי מנעת מהם תרופה טובה אבל אף אחד לא יבוא אליך אישית בטענות. לעומת זאת אם אמרת "כן" וטעית אתה עלול להפגע קשות בקידום שלך ולהיות חשוף לתביעות אישיות.
א. זיוף - זאת עברה בתחום המסחרי. הפרה של זכויות פטנט או מידגם וכדומה. אין לזה קשר ליעילות או סיכון. אם התרופה המזויפת יעילה זה עדיין עברה. אם התרופה המקורית מזיקה זה עדיין לא מומלץ לשימוש. ב. הטעיה בפירסום - ברור שכל אחד מנסה להציג את המוצר שלו כהכי יעיל וגם לא מזיק או מסוכן. מן הסתם לי כצרכן קודם כל חשוב לדעת שזה לא מזיק. מעבר לזה אין לי שום בעיה שכל העולם ואחותו, כולל המדינה, יחקרו ויביעו דעתם על היעילות. ליצרן עצמו העדר הנזק והיעילות זה אינטרס מספר 1. אחרת הוא ישאר בלי לקוחות. לכן אין שום ניגוד אינטרסים מובנה בין היצרן הצרכנים. ג. המדינה - למדינה יש מעמד מיוחד בכך שהיא היחידה שיכולה לכפות בכח לכאן או לכאן. עצם המונופול שיש למדינה על שימוש בכח עושה את הידיים שלה בפוטנציה מלוכלכות יותר. למה? כי אתה יכול לתמרן אותה באמצעות שוחד או קבוצות לחץ אינטרסנטיות להפעיל את סמכותה נגד מתחרים. ה"מדינה" כביכול רוחצת בנקיון כפיה כי היא לכאורה "חסרת אינטרסים", אבל שנינו מספיק זקנים בשביל לדעת שזה בולשיט. ואפילו אם כל הפקידים הם סופר ישרים ונאמנים - עבור הפקיד האסטרטגיה הכי טובה זה להגיד "לא". אין בכך שום סיכון ואינו משלם שום מחיר. אם טעית לא קרה לך כלום. יכול להיות שאנשים מתו כי מנעת מהם תרופה טובה אבל אף אחד לא יבוא אליך אישית בטענות. לעומת זאת אם אמרת "כן" וטעית אתה עלול להפגע קשות בקידום שלך ולהיות חשוף לתביעות אישיות.
אתה טועה:
א) יש הרבה סוגי זיוף. קונצרן Volkswagen נתפס בזיוף תוצאות בדיקת מזהמים ברכבים שלו. אני בטוח שאני לא צריך להביא לך קישור, זה היה סקנדל גדול שזכה לפרסום רחב.   יש הבדל משפטי בין להפר פטנט או זכויות יוצרים ולהוציא מוצר תקין ויעיל שאין לך רישיון לשווק אותו, לבין להוציא מוצר מזויף שלא עושה את מה שהוא אמור לעשות.   ב) כשאתה עומד למות מזיהום בקטריאלי, באמת יותר חשוב לך לדעת שהתרופה לא מזיקה, מאשר לדעת שהיא באמת תהרוג את הבקטריות ותציל את החיים שלך?   ב) 1. העדר נזק לא מעניין יצרנים. מעניין אותם שלא יגלו. שימכרו. ראינו לא פעם מוצרים מסוכנים, מזיקים, אפילו קטלניים, שהיצרנים שחררו לשוק בכמויות עצומות, ולא עשו דבר עד שהובא נגדם לחץ משפטי כבד.   לפעמים, אפילו זה לא עזר! תעשיית הדלק כמעת רצחה את הקריירה של מדען שגילה שהעופרת מהדלק מרעילה את כולנו כשאנו נושמים אותה. לקח עשורים ומאבק ענק בממשל האמריקני, וגם אז רק תקנות ממשלתיות, ולא כיס של צרכנים גרם לכך שהתחילו לייצר דלקים נטולי עופרת.   אתה יודע כמה זמן וכמה כסף השקיע תעשיית הטבק במלחמה נגד הממסד הרפואי? הם עושים את הונם ממוות עתי וכואב של אנשים ולא אכפת להם.   העובדה פשוטה - ברגע שיש כסף, השוק החופשי לא מגן על אף אחד. לצרכן אין כוח מול חברות ענק. זה הכל בדמיון.   ללא ממשלה שתגן עלינו, אתה עוד תחזור לימי עבדות, ותקנה מוצרים שמכילים אורניום, כי הוא יוצר צבע כתום יפה לספל התה שלך! http://unitednuclear.com/index.php?main_page=product_info&products_id=1088   ג) מעניין, שאתה לא מאמין במנגנון המדיני, אבל אתה כן מאמין במנגנון הקפיטליסטי, למרות ששניהם באים מאותו מקור.   למה?   נכון, אף בירוקרטיה מדינית אינה מושלמת, אבל מדינה אינה מונופול, היא הנציג שלנו.   אז למה אתה סומך יותר על חברה שהמניע היחיד שלה הוא לעשות כסף, וראינו שוב ושוב איך המניע הזה גורם לחברות לסכן ואף להרוג לקוחות, (מטרנה, תקלה בסוויטצ' ברכבי GM, אסונות בניה למיניהם), יותר משאתה סומך על המדינה שיש לך לפחות שליטה מסוימת עליה?
א) יש הרבה סוגי זיוף. קונצרן Volkswagen נתפס בזיוף תוצאות בדיקת מזהמים ברכבים שלו. אני בטוח שאני לא צריך להביא לך קישור, זה היה סקנדל גדול שזכה לפרסום רחב.   יש הבדל משפטי בין להפר פטנט או זכויות יוצרים ולהוציא מוצר תקין ויעיל שאין לך רישיון לשווק אותו, לבין להוציא מוצר מזויף שלא עושה את מה שהוא אמור לעשות.   ב) כשאתה עומד למות מזיהום בקטריאלי, באמת יותר חשוב לך לדעת שהתרופה לא מזיקה, מאשר לדעת שהיא באמת תהרוג את הבקטריות ותציל את החיים שלך?   ב) 1. העדר נזק לא מעניין יצרנים. מעניין אותם שלא יגלו. שימכרו. ראינו לא פעם מוצרים מסוכנים, מזיקים, אפילו קטלניים, שהיצרנים שחררו לשוק בכמויות עצומות, ולא עשו דבר עד שהובא נגדם לחץ משפטי כבד.   לפעמים, אפילו זה לא עזר! תעשיית הדלק כמעת רצחה את הקריירה של מדען שגילה שהעופרת מהדלק מרעילה את כולנו כשאנו נושמים אותה. לקח עשורים ומאבק ענק בממשל האמריקני, וגם אז רק תקנות ממשלתיות, ולא כיס של צרכנים גרם לכך שהתחילו לייצר דלקים נטולי עופרת.   אתה יודע כמה זמן וכמה כסף השקיע תעשיית הטבק במלחמה נגד הממסד הרפואי? הם עושים את הונם ממוות עתי וכואב של אנשים ולא אכפת להם.   העובדה פשוטה - ברגע שיש כסף, השוק החופשי לא מגן על אף אחד. לצרכן אין כוח מול חברות ענק. זה הכל בדמיון.   ללא ממשלה שתגן עלינו, אתה עוד תחזור לימי עבדות, ותקנה מוצרים שמכילים אורניום, כי הוא יוצר צבע כתום יפה לספל התה שלך! http://unitednuclear.com/index.php?main_page=product_info&products_id=1088   ג) מעניין, שאתה לא מאמין במנגנון המדיני, אבל אתה כן מאמין במנגנון הקפיטליסטי, למרות ששניהם באים מאותו מקור.   למה?   נכון, אף בירוקרטיה מדינית אינה מושלמת, אבל מדינה אינה מונופול, היא הנציג שלנו.   אז למה אתה סומך יותר על חברה שהמניע היחיד שלה הוא לעשות כסף, וראינו שוב ושוב איך המניע הזה גורם לחברות לסכן ואף להרוג לקוחות, (מטרנה, תקלה בסוויטצ' ברכבי GM, אסונות בניה למיניהם), יותר משאתה סומך על המדינה שיש לך לפחות שליטה מסוימת עליה?
מעולם לא טענתי שהמדינה היא מערכת מושלמת.
אבל כל פעם שאני שואל אותך האם זו סיבה להיפתר ממנה לגמרי, אתה לא ממש מתייחס.   גם מבחני נהיגה לא מונעים תאונות, האם לדעתך צריך להפסיק להעביר מבחני נהיגה?   רמדיה (משווקת מטרנה) לא רצו שתינוקות ימותו, פשוט לא היה להם אכפת. היצרנית ניסתה לחסוך עלויות ולא הוסיפה וויטמין B לתערובת, מה שגרם לחולי ותמותה.   אגב, הם עשו זאת תוך הפרה של תקנות בין לאומיות - כלומר, בניגוד לניסיונות אכיפה של המדינה. ולמה? בשביל כסף. הם יכלו לעשות בדיקות, אבל לא עשו. למה? כי זה היה עולה כסף!   למנכ"ל רמדיה, ולמנכ"ל היצרנית הגרמנית היה אכפת קודם כל מה-bottom line. לא מהלקוחות, לא מהמוצר, מהכסף - כי זה התפקיד שלהם, לדאוג לרווחיות החברות.   זו בדיוק הסיבה שאני סומך יותר על פקיד של משרד הבריאות מאשר על מנכ"ל של חברה כלשהי: הפקיד מקבל משכורת כדי לבדוק. זה התפקיד שלו. הוא יכול להתרשל, או לקבל שוחד, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שזה מצב מיעוט, לא מצב רוב.   מנגד, מנכ"ל חברה מקבל כסף כדי להשאיר את החברה רווחית, והתפקיד שלו לעשות הכל כדי למקסם רווחים ולהפחית עלויות, לכן מצב הרוב כאן זה שהוא יפעל לייצר מוצר הכי זול, ולחתוך כמה שיותר פינות.   כך שהסיכוי שאני אפגע כתוצאה מפעולה של מנכ"ל, גדול כמה סדרי גודל מהסיכוי שאני אפגע מפעולה של פקיד משרד הבריאות (או כל משרד אחר שאחראי על תקינה ובקרה).
אבל כל פעם שאני שואל אותך האם זו סיבה להיפתר ממנה לגמרי, אתה לא ממש מתייחס.   גם מבחני נהיגה לא מונעים תאונות, האם לדעתך צריך להפסיק להעביר מבחני נהיגה?   רמדיה (משווקת מטרנה) לא רצו שתינוקות ימותו, פשוט לא היה להם אכפת. היצרנית ניסתה לחסוך עלויות ולא הוסיפה וויטמין B לתערובת, מה שגרם לחולי ותמותה.   אגב, הם עשו זאת תוך הפרה של תקנות בין לאומיות - כלומר, בניגוד לניסיונות אכיפה של המדינה. ולמה? בשביל כסף. הם יכלו לעשות בדיקות, אבל לא עשו. למה? כי זה היה עולה כסף!   למנכ"ל רמדיה, ולמנכ"ל היצרנית הגרמנית היה אכפת קודם כל מה-bottom line. לא מהלקוחות, לא מהמוצר, מהכסף - כי זה התפקיד שלהם, לדאוג לרווחיות החברות.   זו בדיוק הסיבה שאני סומך יותר על פקיד של משרד הבריאות מאשר על מנכ"ל של חברה כלשהי: הפקיד מקבל משכורת כדי לבדוק. זה התפקיד שלו. הוא יכול להתרשל, או לקבל שוחד, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שזה מצב מיעוט, לא מצב רוב.   מנגד, מנכ"ל חברה מקבל כסף כדי להשאיר את החברה רווחית, והתפקיד שלו לעשות הכל כדי למקסם רווחים ולהפחית עלויות, לכן מצב הרוב כאן זה שהוא יפעל לייצר מוצר הכי זול, ולחתוך כמה שיותר פינות.   כך שהסיכוי שאני אפגע כתוצאה מפעולה של מנכ"ל, גדול כמה סדרי גודל מהסיכוי שאני אפגע מפעולה של פקיד משרד הבריאות (או כל משרד אחר שאחראי על תקינה ובקרה).
תשמע, אני לא אתחיל לפרק פה את כל אנשי הקש
שאתה זורק. אתה סומך יותר על פקיד במשרד הבריאות שהפרנסה שלו לא תלויה באיכות ההחלטות? סבבה. אני נותן קצת משקל לחברות שמשקיעות הון עתק בפיתוח ושמירת האמון בשמן הטוב. וגם לעובדה שאנשים נושאים באחריות בעיקבות פשלות. לרמדיה לא איכפת שתינוקות ימותו? אתה רציני? הביזנס שלהם תלוי בתינוקות חיים ובריאים ובאמינות המוצר ובשמן הטוב. במה תלוי הביזנס של הפקיד במשרד הבריאות?
שאתה זורק. אתה סומך יותר על פקיד במשרד הבריאות שהפרנסה שלו לא תלויה באיכות ההחלטות? סבבה. אני נותן קצת משקל לחברות שמשקיעות הון עתק בפיתוח ושמירת האמון בשמן הטוב. וגם לעובדה שאנשים נושאים באחריות בעיקבות פשלות. לרמדיה לא איכפת שתינוקות ימותו? אתה רציני? הביזנס שלהם תלוי בתינוקות חיים ובריאים ובאמינות המוצר ובשמן הטוב. במה תלוי הביזנס של הפקיד במשרד הבריאות?
איש הקש היחיד כאן הוא האמונה שהביזנס של חברה תלוי במשהו
שאינו הניהול שלה.   תינוקות לא יגמרו לעולם. (ואם כן, חברות מזון תינוקות הן לא היחידות שיפשטו את הרגל). האם קרה משהו בטווח הארוך לחברת רמדיה?   ומה זה בדיוק "נושאים באחריות בעקבות פשלות"? המצב היחיד בו מישהו "נושא באחריות" זה אם הוא הפר חוק, והמדינה ממצא איתו את הדין.   במקרה של רמדיה, היו בסה"כ 5 תינוקות שנפתרו. האם לדעתך 5 הורים עוולים יכלו לעמוד מול צבא עו"ד של חברה ענקית?   לולא היה מדובר בעוולה פלילית, כנראה שלא היה פה יותר מידי אחריות...   פקיד אינו עושה שום ביזנס - זו בדיוק הסיבה שאני סומך עליו. הוא מקבל משכורת כדי לעשות את העבודה, ואין סיבה שרובם לא יעשו את עבודתם נאמנה.   זה כמו עם גנבות או רציחות - רוב האנשים לא גונבים ולא רוצחים בגלל שהם לא רוצים, לא בגלל החוק או האכיפה. ככה גם רוב האנשים עושים את העבודה שלהם נאמנה גם כאשר המשכורת שלהם לא תשתנה לפי האיכות.   למעשה, רוב שוק השכירים הוא כזה.   למי כן יש אינטרס לרמות? לאלה שיושבים בצמרת, ושהרווח שלהם קשור ישירות לרווח של החברה.   המנכ"לים, בעלי המניות וכו' - הם אלה ש-"עושים ביזנס" ומפה מתחילות הצרות.   אתה חושב שזה היה איזה מהנדס ב-VW שהחליט לרמות במבחני פליטות? לא, זה היה מנהל שהיה אמור לוודא שיהנדסו את הרכבים נכון, או לחלופין למכור רכבים לפי רמת פליטות אמתית, אבל הוא החליט שיותר משתלם לרמות במבחנים, ומשם הכל התדרדר.   ולולא היה מדובר במבחנים של המדינה שרמאות בהם היא עברה לפי החוק, אף אחד לא היה נושא שום אחריות על המקרה ההוא.
שאינו הניהול שלה.   תינוקות לא יגמרו לעולם. (ואם כן, חברות מזון תינוקות הן לא היחידות שיפשטו את הרגל). האם קרה משהו בטווח הארוך לחברת רמדיה?   ומה זה בדיוק "נושאים באחריות בעקבות פשלות"? המצב היחיד בו מישהו "נושא באחריות" זה אם הוא הפר חוק, והמדינה ממצא איתו את הדין.   במקרה של רמדיה, היו בסה"כ 5 תינוקות שנפתרו. האם לדעתך 5 הורים עוולים יכלו לעמוד מול צבא עו"ד של חברה ענקית?   לולא היה מדובר בעוולה פלילית, כנראה שלא היה פה יותר מידי אחריות...   פקיד אינו עושה שום ביזנס - זו בדיוק הסיבה שאני סומך עליו. הוא מקבל משכורת כדי לעשות את העבודה, ואין סיבה שרובם לא יעשו את עבודתם נאמנה.   זה כמו עם גנבות או רציחות - רוב האנשים לא גונבים ולא רוצחים בגלל שהם לא רוצים, לא בגלל החוק או האכיפה. ככה גם רוב האנשים עושים את העבודה שלהם נאמנה גם כאשר המשכורת שלהם לא תשתנה לפי האיכות.   למעשה, רוב שוק השכירים הוא כזה.   למי כן יש אינטרס לרמות? לאלה שיושבים בצמרת, ושהרווח שלהם קשור ישירות לרווח של החברה.   המנכ"לים, בעלי המניות וכו' - הם אלה ש-"עושים ביזנס" ומפה מתחילות הצרות.   אתה חושב שזה היה איזה מהנדס ב-VW שהחליט לרמות במבחני פליטות? לא, זה היה מנהל שהיה אמור לוודא שיהנדסו את הרכבים נכון, או לחלופין למכור רכבים לפי רמת פליטות אמתית, אבל הוא החליט שיותר משתלם לרמות במבחנים, ומשם הכל התדרדר.   ולולא היה מדובר במבחנים של המדינה שרמאות בהם היא עברה לפי החוק, אף אחד לא היה נושא שום אחריות על המקרה ההוא.
טוב אנחנו חלוקים ב180 מעלות לגבי תפקידה של
המדינה בחיי האזרחים. כמו גם לגבי איך מתנהלים משרדי הממשלה, ומה המוטיבציות של פקידים בכירים. אני לא אנסה לשכנע אותך. רק מה שאני לא מבין איך פרשת רמדיה שאתה דוחף פה כמה פעמים תומכת בעמדה שלך. הרי המדינה כאן נכשלה לחלוטין בדיוק במקום שאתה (וגם אני) מיעד לה - בלהתריע על סיכון. ככל שהבנתי מהקריאה אף אחד במשרד הבריאות לא הורשע ואפילו לא הועבר מתפקידו. גם בארץ וגם בגרמניה היו הרשעות של בכירים של הומנה ושל רמדיה ברשלנות. גם שולמו פיצויים למשפחות. כמובן היו גם פיטורין. רמדיה נפגעה קשה כלכלית. גם הומנה ספגה נזקים של מכירות חוץ מתשלומי הפיצויים. גם במיקרה של וולקסווגן זה כשלון של הרגולטור. לפחות שתי הדוגמאות האלה ממחישות שאפילו בדרישה המינימלית של התרעה על סיכון (שלא לדבר על יעילות) היה כישלון של המדינה. מניח שיש גם דוגמאות הפוכות - אבל אלה הדוגמאות שאתה הבאת.
המדינה בחיי האזרחים. כמו גם לגבי איך מתנהלים משרדי הממשלה, ומה המוטיבציות של פקידים בכירים. אני לא אנסה לשכנע אותך. רק מה שאני לא מבין איך פרשת רמדיה שאתה דוחף פה כמה פעמים תומכת בעמדה שלך. הרי המדינה כאן נכשלה לחלוטין בדיוק במקום שאתה (וגם אני) מיעד לה - בלהתריע על סיכון. ככל שהבנתי מהקריאה אף אחד במשרד הבריאות לא הורשע ואפילו לא הועבר מתפקידו. גם בארץ וגם בגרמניה היו הרשעות של בכירים של הומנה ושל רמדיה ברשלנות. גם שולמו פיצויים למשפחות. כמובן היו גם פיטורין. רמדיה נפגעה קשה כלכלית. גם הומנה ספגה נזקים של מכירות חוץ מתשלומי הפיצויים. גם במיקרה של וולקסווגן זה כשלון של הרגולטור. לפחות שתי הדוגמאות האלה ממחישות שאפילו בדרישה המינימלית של התרעה על סיכון (שלא לדבר על יעילות) היה כישלון של המדינה. מניח שיש גם דוגמאות הפוכות - אבל אלה הדוגמאות שאתה הבאת.
למה שהמדינה תבדוק אם משהו מסוכן?
שכל אחד יחליט למען עצמו מה מסוכן ומה לא. הרי יש רמות סיכון שונות. סיכון שאני מוכן לקבל כדי להירפא אולי שונה מהסיכון שאתה מוכן לקבל. זה אפילו לא עניין של כסף אלא של שיקלול של עלות תועלת ואיכות חיים. איזו זכות יש למדינה להתערב בכלל בנושא כזה?   במקרה הכי גרוע, אם יתברר שהסיכון שהחברה פירסמה שגוי, אפשר לתבוע את החברה (במקרה שהפציינט מת, הזכות לתבוע עוברת ליורשים), וכך ליצור תמריץ לחברות לפרסם סיכונים מדוייקים.
שכל אחד יחליט למען עצמו מה מסוכן ומה לא. הרי יש רמות סיכון שונות. סיכון שאני מוכן לקבל כדי להירפא אולי שונה מהסיכון שאתה מוכן לקבל. זה אפילו לא עניין של כסף אלא של שיקלול של עלות תועלת ואיכות חיים. איזו זכות יש למדינה להתערב בכלל בנושא כזה?   במקרה הכי גרוע, אם יתברר שהסיכון שהחברה פירסמה שגוי, אפשר לתבוע את החברה (במקרה שהפציינט מת, הזכות לתבוע עוברת ליורשים), וכך ליצור תמריץ לחברות לפרסם סיכונים מדוייקים.
כאמור - למה שהמדינה תעזור לך להעריך את הסיכון?
אם חברה מפרסמת סיכון שגוי, אנשים יגלו את זה ויפסיקו לקנות ממנה מוצרים. מי שכבר קנה מוצר יכול לתבוע את החברה עם פרסום שגוי, אז גם הוא אמור להיות מכוסה (ומי שמת, אז שהיורשים שלו יתבעו). כלך לחברה אין אינטרס לפרסם סיכונים שגויים, ואין סיבה שהמדינה תבזבז כסף על הערכת סיכון, כשהשוק החופשי עושה את זה בצורה הרבה יותר יעילה ממנה, ועל הדרך לא מכריח *אותי* לשלם על הערכת הסיכון *שלך*. לא ככה?
אם חברה מפרסמת סיכון שגוי, אנשים יגלו את זה ויפסיקו לקנות ממנה מוצרים. מי שכבר קנה מוצר יכול לתבוע את החברה עם פרסום שגוי, אז גם הוא אמור להיות מכוסה (ומי שמת, אז שהיורשים שלו יתבעו). כלך לחברה אין אינטרס לפרסם סיכונים שגויים, ואין סיבה שהמדינה תבזבז כסף על הערכת סיכון, כשהשוק החופשי עושה את זה בצורה הרבה יותר יעילה ממנה, ועל הדרך לא מכריח *אותי* לשלם על הערכת הסיכון *שלך*. לא ככה?
יש הבדל בין נזק/סיכון לבין חוסר תועלת.
אפשרות לתבוע בדיעבד לא נקרא להיות מכוסה. אם אפשר להתריע מראש על נזק פוטנציאלי - זה טוב. האם המדינה צריכה להיות זאת שנותנת את השרות הזה? לאו דוקא. המתחרות של היצרן עושות את זה. אירגוני צרכנים יכולים לעשות את זה. חוקרים עצמאיים יכולים לעשות את זה. אין לי אמון מיוחד דווקא במוסדות של המדינה בעניין הזה. לאנשים שעובדים במוסדות האלה יש אינטרסים שונים ומשונים גם כן. הכוח היחודי שיש למוסדות של המדינה לא נוסך בי שום אמון מיוחד. ההיפך.
אפשרות לתבוע בדיעבד לא נקרא להיות מכוסה. אם אפשר להתריע מראש על נזק פוטנציאלי - זה טוב. האם המדינה צריכה להיות זאת שנותנת את השרות הזה? לאו דוקא. המתחרות של היצרן עושות את זה. אירגוני צרכנים יכולים לעשות את זה. חוקרים עצמאיים יכולים לעשות את זה. אין לי אמון מיוחד דווקא במוסדות של המדינה בעניין הזה. לאנשים שעובדים במוסדות האלה יש אינטרסים שונים ומשונים גם כן. הכוח היחודי שיש למוסדות של המדינה לא נוסך בי שום אמון מיוחד. ההיפך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.