נושא לדיון: מחוננות תכונה מולדת או

[אמא של1]

נושא לדיון: מחוננות תכונה מולדת או

נושא לדיון: מחוננות תכונה מולדת או
תכונה נרכשת. מעונינת לשוב לשאלה שנדונה בפורום הקודם. מציעה כי תקציר הדיון יופיע כקובץ בפורום.

 

[לי Li]

כפי שכבר אמרתי

נושא לדיון: מחוננות תכונה מולדת או
תכונה נרכשת. מעונינת לשוב לשאלה שנדונה בפורום הקודם. מציעה כי תקציר הדיון יופיע כקובץ בפורום.

כפי שכבר אמרתי
אני מתייחסת למחוננות כשילוב של שני הדברים: גם תכונה מולדת וגם תכונה נרכשת. ואני אסביר: כאשר ילד נולד להורים מחוננים או להורים שמוכנים להשקיע קרוב לוודאי שהם ישפיעו עליו ויגרמו לו לדרך חיים מסויימת ויעשירו אותו. יחד עם זאת ילד צריך גם להיוולד עם תכונות אופי בסיסיות שבהמשך יתפתחו בהתאם לסביבתו החיצונית והשפעותיה עליו. הילד צריך להיות סקרן, לא לפחד מאתגרים, וקצת תחרותיות לא תזיק. למחוננים יש לרוב יכולת ניתוח מעמיקה, וקליטה מהירה. הילד צריך להיות בעל רצון לגדול ולהתפתח ולהעשיר את עצמו. הוא ירבה לשאול שאלות וכ'ו. יחד עם זאת זוהי תכונה נרכשת, הסביבה נותנת חלק גדול מהמחוננות, כל תשובה שההורה עונה עליה, כל פעילות העשרה, כל ספר, כל תוכנית מדעית עוזרים ומקדמים את הילד. הילד צריך גם לקבל תנאים מהסביבה, תנאים בהם הוא יתפתח וינצל את יכולתו במלואה. ואילו הסביבה תצטרך להגיב לגירויים וכך הילד ילמד יתפח ויגדל להיות מחונן. אם כך זהו שילוב של שני הדברים, אני אומרת שהכף נוטה יותר לתכונה הנרכשת/נלמדת. אבל גם תכונות מולדות לוקחות חלק חשוב במחוננות.

 

[אמא של1]

אלו תכונות לדעתך מולדות?

כפי שכבר אמרתי
אני מתייחסת למחוננות כשילוב של שני הדברים: גם תכונה מולדת וגם תכונה נרכשת. ואני אסביר: כאשר ילד נולד להורים מחוננים או להורים שמוכנים להשקיע קרוב לוודאי שהם ישפיעו עליו ויגרמו לו לדרך חיים מסויימת ויעשירו אותו. יחד עם זאת ילד צריך גם להיוולד עם תכונות אופי בסיסיות שבהמשך יתפתחו בהתאם לסביבתו החיצונית והשפעותיה עליו. הילד צריך להיות סקרן, לא לפחד מאתגרים, וקצת תחרותיות לא תזיק. למחוננים יש לרוב יכולת ניתוח מעמיקה, וקליטה מהירה. הילד צריך להיות בעל רצון לגדול ולהתפתח ולהעשיר את עצמו. הוא ירבה לשאול שאלות וכ'ו. יחד עם זאת זוהי תכונה נרכשת, הסביבה נותנת חלק גדול מהמחוננות, כל תשובה שההורה עונה עליה, כל פעילות העשרה, כל ספר, כל תוכנית מדעית עוזרים ומקדמים את הילד. הילד צריך גם לקבל תנאים מהסביבה, תנאים בהם הוא יתפתח וינצל את יכולתו במלואה. ואילו הסביבה תצטרך להגיב לגירויים וכך הילד ילמד יתפח ויגדל להיות מחונן. אם כך זהו שילוב של שני הדברים, אני אומרת שהכף נוטה יותר לתכונה הנרכשת/נלמדת. אבל גם תכונות מולדות לוקחות חלק חשוב במחוננות.

אלו תכונות לדעתך מולדות?
תחרותיות, סקרנות ......?

 

[לי Li]

תכונות מולדות

אלו תכונות לדעתך מולדות?
תחרותיות, סקרנות ......?

תכונות מולדות
למען האמת אומרים שרוב התכונות שלנו מתגבשות בהיותנו קטנים. אבל אפשר להגיד שאני מחשיבה סקרנות כתכונה מולדת כי הרבה ילדים כאלה כבר בגיל מאוד קטן. יש גם את העניין שהילד צריך להיוולד בלי קשיים מסויימים של קליטה וכ'ו.

 

[אמא של1]

אם ההורים סקרנים ומבלים הרבה

תכונות מולדות
למען האמת אומרים שרוב התכונות שלנו מתגבשות בהיותנו קטנים. אבל אפשר להגיד שאני מחשיבה סקרנות כתכונה מולדת כי הרבה ילדים כאלה כבר בגיל מאוד קטן. יש גם את העניין שהילד צריך להיוולד בלי קשיים מסויימים של קליטה וכ'ו.

אם ההורים סקרנים ומבלים הרבה
עם הילדים יש להניח שיעודדו תכונה זו בילד מקטנות.

 

[לי Li]

נכון

אם ההורים סקרנים ומבלים הרבה
עם הילדים יש להניח שיעודדו תכונה זו בילד מקטנות.

נכון
בגלל זה אמרתי שהרבה תכונות מתגבשות אצלנו בגיל קטן... לכן קצת קשה להבדיל בין תכונות מולדות ללא.

 

[אמא של1]

האם אם תכונה מסויימת לא התגבשה

נכון
בגלל זה אמרתי שהרבה תכונות מתגבשות אצלנו בגיל קטן... לכן קצת קשה להבדיל בין תכונות מולדות ללא.

האם אם תכונה מסויימת לא התגבשה
בגיל ינקות זה אבוד? האם הורים יכולים להביא לגיבושה בגיל מבוגר יותר נניח 9-10 ?

 

[נועה לביא]

בהחלט כן

האם אם תכונה מסויימת לא התגבשה
בגיל ינקות זה אבוד? האם הורים יכולים להביא לגיבושה בגיל מבוגר יותר נניח 9-10 ?

בהחלט כן
עבור ילד מחונן, הסקרנות היא פונקציה של גורם סביבתי. אם הוא יימצא בסביבה אשר תאתגר אותו שכלית, הסקרנות תבוא באופן טבעי. יחד עם זאת, מומלץ להרגיל אותו לכך בגיל צעיר כמה שיותר, על מנת שלא יגדל עם הרגלים גרועים.

 

[לי Li]

ניתן עדיין להשפיע על ילדים

האם אם תכונה מסויימת לא התגבשה
בגיל ינקות זה אבוד? האם הורים יכולים להביא לגיבושה בגיל מבוגר יותר נניח 9-10 ?

ניתן עדיין להשפיע על ילדים
אבל לא כמו בטווח הגילאים עד 5. בגיל 9-10 עדיין ניתן להשפיע, אבל פחות.

 

[אמא של1]

במה לדעתך ניתן להשפיע

ניתן עדיין להשפיע על ילדים
אבל לא כמו בטווח הגילאים עד 5. בגיל 9-10 עדיין ניתן להשפיע, אבל פחות.

במה לדעתך ניתן להשפיע
בגיל 9-10?

 

[נועה לביא]

מה, מבחינתך, את רוצה להשיג?

במה לדעתך ניתן להשפיע
בגיל 9-10?

מה, מבחינתך, את רוצה להשיג?

 

[נועה לביא]

מחוננות היא תכונה מולדת

נושא לדיון: מחוננות תכונה מולדת או
תכונה נרכשת. מעונינת לשוב לשאלה שנדונה בפורום הקודם. מציעה כי תקציר הדיון יופיע כקובץ בפורום.

מחוננות היא תכונה מולדת
כאשר מתייחסים למחוננות כפוטנציאל. מיצוי הפוטנציאל, לעומת זאת, לא מגיע כמתת אל מלידה וצריך לעבוד על מנת להשיג אותו. בן אדם מחונן, לטעמי, נמצא בקבוצת סיכון גבוהה יותר להגעה למצב של אי מיצוי הפוטנציאל מבן אדם ממוצע, וזאת מאחר והרבה פעמים הוא צריך להילחם בגורמים הסביבתיים במקום להיעזר בהם.

 

[אמא של1]

האם אין לרוב האנשים פוטנציאל

מחוננות היא תכונה מולדת
כאשר מתייחסים למחוננות כפוטנציאל. מיצוי הפוטנציאל, לעומת זאת, לא מגיע כמתת אל מלידה וצריך לעבוד על מנת להשיג אותו. בן אדם מחונן, לטעמי, נמצא בקבוצת סיכון גבוהה יותר להגעה למצב של אי מיצוי הפוטנציאל מבן אדם ממוצע, וזאת מאחר והרבה פעמים הוא צריך להילחם בגורמים הסביבתיים במקום להיעזר בהם.

האם אין לרוב האנשים פוטנציאל
למחוננות בלידתם?

 

[לי Li]

אני מניחה

האם אין לרוב האנשים פוטנציאל
למחוננות בלידתם?

אני מניחה
שכיוון שאחוז הגאונים מכל האוכ' הוא 1% ואחוז המחוננים הוא 3% אז לרוב האנשים אין את הפוטנציאל, אולם יש הרבה שיש להם אותו אבל הם לא מנצלים אותו. במידה ולא מנצלים את הפוטנציאל הוא נאבד עם הזמן ועם הגיל, ואם מנצלים אותו הוא גדל, עד לשיא בגיל 18.

 

[לי Li]

דרך אגב

אני מניחה
שכיוון שאחוז הגאונים מכל האוכ' הוא 1% ואחוז המחוננים הוא 3% אז לרוב האנשים אין את הפוטנציאל, אולם יש הרבה שיש להם אותו אבל הם לא מנצלים אותו. במידה ולא מנצלים את הפוטנציאל הוא נאבד עם הזמן ועם הגיל, ואם מנצלים אותו הוא גדל, עד לשיא בגיל 18.

דרך אגב
אני לא בטוחה שה-!% הם אכן גאונים, נראה לי שהם פשוט הקבוצה העילית של המחוננים, וחלק אף קטן יותר מהם הם גאונים.

 

[נועה לביא]

האם פוטנציאל הולך לאיבוד?

אני מניחה
שכיוון שאחוז הגאונים מכל האוכ' הוא 1% ואחוז המחוננים הוא 3% אז לרוב האנשים אין את הפוטנציאל, אולם יש הרבה שיש להם אותו אבל הם לא מנצלים אותו. במידה ולא מנצלים את הפוטנציאל הוא נאבד עם הזמן ועם הגיל, ואם מנצלים אותו הוא גדל, עד לשיא בגיל 18.

האם פוטנציאל הולך לאיבוד?
אין אמנם מחקר חד משמעי, אבל הדעה הרווחת היא שלרוב לא, לפחות לא ברמה משמעותית מדי. יחד עם זאת, הקושי למצות את הפוטנציאל גדל, אם לא מתווים הרגלים נכונים עוד מגיל צעיר.

 

[לי Li]

כן ../images/Emo13.gif

האם פוטנציאל הולך לאיבוד?
אין אמנם מחקר חד משמעי, אבל הדעה הרווחת היא שלרוב לא, לפחות לא ברמה משמעותית מדי. יחד עם זאת, הקושי למצות את הפוטנציאל גדל, אם לא מתווים הרגלים נכונים עוד מגיל צעיר.

כן

זה מה שהתכוונתי... בערך

 

[טל קר]

אבל מה זה ניצול/בזבוז פוטנציאל?

האם פוטנציאל הולך לאיבוד?
אין אמנם מחקר חד משמעי, אבל הדעה הרווחת היא שלרוב לא, לפחות לא ברמה משמעותית מדי. יחד עם זאת, הקושי למצות את הפוטנציאל גדל, אם לא מתווים הרגלים נכונים עוד מגיל צעיר.

אבל מה זה ניצול/בזבוז פוטנציאל?
כל הזמן דחפו לי 'לנצל את הפוטנציאל שלי' אז עשיתי בגרות בחמש מתמטיקה וחמש מחשבים, ונרשמתי לעתודה ללימודי מדעי המחשב סטטיסטיקה וחקר ביצועים. מאוד לא אהבתי ועזבתי אחרי סמסטר. עדין טחנו לי על הפוטנציאל שהולך לאיבוד, ויצא שסימתי תואר שני במנהל עסקים בהצטינות. עכשיו, כשאני בת 26, החלטתי שאלו החיים שלי לחיות, ושנמאס לי מ'ניצול הפוטנציאל' שאליו מתכוונים, והתחלתי ללמוד השנה הסבה לעבודה סוציאלית. אף אחד בסביבתי לא חושב עכשיו שאני 'מנצלת את הפוטנציאל שלי'. כולם חושבים שנפלתי על הראש.

 

[the new L]

אני חושב

אני מניחה
שכיוון שאחוז הגאונים מכל האוכ' הוא 1% ואחוז המחוננים הוא 3% אז לרוב האנשים אין את הפוטנציאל, אולם יש הרבה שיש להם אותו אבל הם לא מנצלים אותו. במידה ולא מנצלים את הפוטנציאל הוא נאבד עם הזמן ועם הגיל, ואם מנצלים אותו הוא גדל, עד לשיא בגיל 18.

אני חושב
שבאופן כללי מאוד קשה לכמת את זה, משום שקשה מאוד לדעת מה האחוז מהאוכלוסיה שאינו מנצל את הפוטנציאל שקיים בו. כמו כן, סביר שדווקא שבחלקי החברה שבהם הפוטנציאל לרוב לא ממומש, המודעות לנושא פחותה בצורה משמעותית. לפיכך, קשה להעריך לכמה אחוזים מהאוכלוסיה באמת יש את הפוטנציאל.

 

[נועה לביא]

ההוכחה שלך כשלה

אני חושב
שבאופן כללי מאוד קשה לכמת את זה, משום שקשה מאוד לדעת מה האחוז מהאוכלוסיה שאינו מנצל את הפוטנציאל שקיים בו. כמו כן, סביר שדווקא שבחלקי החברה שבהם הפוטנציאל לרוב לא ממומש, המודעות לנושא פחותה בצורה משמעותית. לפיכך, קשה להעריך לכמה אחוזים מהאוכלוסיה באמת יש את הפוטנציאל.

ההוכחה שלך כשלה
וזאת מאחר והכלים בהם מודדים פוטנציאל (קרי אייקיו) לא מתבססים על מימוש הפוטנציאל...