נושא שהעלה איבן NAJE לגבי התרגומים

lion 7

New member
נושא שהעלה איבן NAJE לגבי התרגומים

תרגומי הספר הקדוש: הספר מתורגם אל שפות הידועות על מנת להעשיר את ידע לאלה שלא מכירים את שפת המקור, או חלקית _ תרגומים אלה נלקחים הישר משפת המקור, ולפעמים מתרגומים ישנים ידועים. התרגומים המוכרים הישנים היום , נלקחו הישר מהמקור והיא : 1) השבעינית 2) התרגום 3)פשיטה הסריאנית 4) הוולגאטה הלטינית . הם נמצאו עוד מלפני שהמאסוריים (? כך בערבית) בהוכחת הכתב העברי , לכן היא בעלת חשיבות רבה ללומד . חמשת הספרים השומרית היא לא תרגום אלא היא הכתיב העברי עצמו, שנכתב באותיות שומרית או העברית הקדומה, והיא מכילה רק מעט הבדלים מהכתיב המאסוריים העברי, התרגום השומרי היא תרגום חמשת הספרים הנ``ל למבטא שומרית מודרנית . . . . . . . תרגומי הברית הישנה(תנ``ך) נמצאו מוקדם כפי שהיא בידי היהודים . . 1) הכלדנית ``תרגום`` : כאשר חזרו היהודים מהשבי הבבלי היתה שפתם ארמית (בהשאלה כלדנית) , והיא שונה בכמה שינויים מהשפה העברית שדברו אותה אבותיהם, לכן היה נחוק לתרגם ספרים משלהם, התרגום זה נקרא ``התרגום`` ובערבית ``תרגומאת``, שבה נזכרת בספר (נחמיא 8:8) . והיא מאד יעילה היום, בכך שהיא מראה איך היו היהודים מבינים כמה משפטים שהיה קשה לנו להבין אותם היום. *היוונית (השבעית) ובערבית אלסבעיניה, : מהתרגומים המפורסמים בשפה היוונית היא השבעינית, שבה התחיל לתרגם ועדה או קבוצה ממדעי היהודים בחסות בטלימוס פילדלפוס בשנת 285 לפנ``הס0. ונאמר שמספר המתרגמים היו 72 לכן נקראה השבעית .שהיתה נפוצה בזמן המשיח ובה ציטטו כותבי הב``הח ואבות הכנסיה הראשונה , בפסוקיה או מילולית או לפי ההסבר. שהיא תורגמה ללטינית וחשבת מאחד מבסיסי האמונה בחלק מכנסיות המזרחיות היום. תמיד טענו היהודים כי האל הראה או צלח למדענים אלה שתרגמו את התרגום השבעית במילות התרגום זאת. אולם כאשר התחילו הנוצרים לצטט מפסוקיה נגד המנהגים והלימוד של היהדות, שהיתה נפוצה בזמנו, חזרו היהודים למקור העברי שלא היה מוכר לרבים, והזניחו תרגום זה שהיה נפוץ וגם היא מעידה עליהם. השבעית תורגמה במובן ולא מילולית , ויש בה היום ספרי האפוקריפה שלא היתה במקור העברי. ישנם תרגומים יווניים אחרות הנמצאות במוזיאונים, ואחרות לא נשאר ממנה רק מעט סיממנים שמעידים עליה . . . . *תרגומים עתיקים שנועדו במיוחד עבור המשיחים . > 1)תרגום הסריאני הדיצטריון: תתיאן שהיה מאזור בין הנהריים , >המשך>
 

lion 7

New member
המשך

התרגום הסריאני הדיאטסטריון: אחד בשם תתיאן מאזור נהר פרת בשם תתיאן, והוא תלמיד לשעבר ליוסטניוס השהיד ברומא, עשה השואה בין אירועי ארבע הבשורות בספר אחד שנקרא בשם היווני (דיאסטריון), ההשואה בלוחות לארבעת הבשורות , בשפה הסריאנית (סורית ישנה), התפרסמה בהיקף גדול בכנסיות סוריה מסוף המאה השניה עד המאה הרביעית והחמישית. היא היום נמצאת רק בתגומה בערבית ולטינית, וגם נמצאת בתרגום הארמני להסברים שציטט ממנה הקדוש אפראיים. בחיפוש הארכילוגי שהיה בשנת 1933 במבצר רומאי על חופה המערבי לאזור פרת עילית נמצאו 14 שורות לא שלמים לדיאטסטריון בשפה היוונית . המשך יש *תרגום הבשורות בשפות הסריאניות העתיקה. הם נפוצו הרבה במאה השניה. נמצאו שני ברית חדשה חסרים מהתרגומים אלה , אחד מצא וליאם קורטיון בשנת 1842 במנזר הסריאנים שנמצא בואדי אלנטרון דרומית מערבית לדלתא הנילוס . השני נמצא בידי אגניס סמית לויס במנזר הקדושה סנט קטרינה למרגלות הר סיני . ובלי ספק שלכנסיה הארמית סריאנית היה תרגום מלא בשפה הסריאנית העתיקה לברית החדשה במלואו , אולם זאת לא נמצאה כולה היום. *הפשטיטא או הפשוטה : התנ``ך תורגם לסריאנית במאה השניה או השלישית מהשפה הערבית. התרגום זה תוקן מאוחר יותר מול התרגום היווני . אולם הברית החדשה עבד על תרגומה ואסיפתה בישוף אדיסה (אלרהא) ראבולא (411-435 לספירה) הוא השוה עם התרגום הסריאנית העתיקה עם כתבי יד יוונים רבים. ובזמן שהכנסייה הסריאנית לא היתה מקבלת האגרות הקתוליות הקטנות, והיא : אגרות פטרוס השניה, יוחנן השניה והשלישית, אגרת יהודה , וחזון יוחנן, הפשטיטה בלי חמשת הספרים אלה. * התרגום הפלוקסינית הרקולית לב``הח : בשנת 508 יצא בישוף הירפוליס , בסוריה היעקובי הקרוי פילוקסינס, בתרגום הברית החדשה כולה וכניס , בפעם הראשונה לספר הקדוש הסריאני , חמשת הספרים נ``ל. חידש את התרגום זה ודקדק אותו בשנת 616 תומא ההרקילי, שנעזר בכתבי יד רבים מעיר אלכסנדריה.. * התרגום הסריאני הפלסטיני/הישראלי : זה חוזר במקור לסוף המאה החמשית או תחילת המאה הששית. ורוב כתבי היד או בערבית אלמחטוטאת שנשארו לתרגום זה , מחולקים בצורת הקריאה בכנסיות, דבר חשוב כאן הוא סיפור האישה שנתפסה בזנות (יוחנן 8:2-11) עם התפשטותה הרב בכנסיות הסריאניות. 2) * תרגומים הלטינים> וולגאטה או העממי המשך>
 

lion 7

New member
המשך בקצרה

3) תרגום הקופטי חבשי גוטית ערבית ארמנית גורגנית וסלאבית: אקח את הערבית , אחרי התפשטות האיסלאם מחוץ גבולות חצי אי ערב, אחרי מות הנביא מוחמד (632) , היה הרבה תרגומים רבים לספר בשפה הערבית. מה שבטוח כי תרגומים חלקיים נמצאו מלפני האיסלאם ובמאה השביעית היו בשימוש אצל נוצרי המזרח. וחשוב לדעת כי על בבטחה רבה על המצאות תרגום שיצא לפועל על ידי יוחנא בישוף אשביליה בספרד בשנת 724. שהיה מיועד לעזור לנוצרים ולמרוקאים דרכה. היא נתגלה לאחרונה בכתובות או מח`טוטאת חלקית מהספר בספריית מנזר קטרינה , אחדים עם תארוך שחוזר למאה התשיעית ואחר שלא מתוארך וחוזר למאה השמינית , אסחאק ואלקיז שתרגם בשנת 946 בקורדובה ספרד אנגיל לוקא ואולי שאר הבשורות גם לשפה הערבית. והעביר סעדיה גאון או סעיד הפיומי (892-942) התנ``ך מהעברית אל הערבית לשרות יהודי המזרח . וגם קם לו היבתאללה איבן אלעסאל בתרגום הספר מהקופטית לערבית בשנת 1250 . הגרסה הערבית יצאה לאור באוסף פאריס, הרב שפות 1645 ובאוסף לונדון 1657 וגם חלקים אחרים הנמצאים בשתי אוספים תורגמו מעברית ואחר מהסריאנית כמו שחלקים אחרים תורגם מיוונית. וגם נפוצה לה תרגום ערבי לספר מרומא בשנת 1671. תחת חסות ארגון שבראשותו בישוף סרקיס בן מוסא אלראזי.. * תרגומים מודרניים : המדענים עדיין וארגוני הספר הקדוש במרוצת הזמן על תרגום הספרים הקדושים לכל שפות העולם הידועים, כך שהיא עברה בשלמות או חלקים ממנה אלף ומאה לשון ומבטא (יותר מזה כמובן עד מ20 שנה) ומבין התרגומים הערביות המודרניים זאת שהחל בה פארס אלשדיאק והודפסה בשנת 1857 , התרגום שהחל בה עאלי סמית` והשלים אותה קרניליוס ואנדיק בעזרת בוטרוס אלבוסתאני, ונאסיף אליאזגי והשיח` יוסיף אלאסיר, והודפסה בשנת 1865 , כך גם האבות הדומינקנים בעיר מוסל בעירק בעשיית תרגום, שהסתיים בהדפסה בשנת 1878 וגם החלו האבות היסועים (אלאבא אליסועיין) בבירות בהוצאת תרגום שנדפס ב1880. וארגוני הספר הקדוש(גמעיאת אלכתאב אלמוקדס) במזרח הרחוק בעשיית תרגומים חדשים מודרנים שמתהלכת עם הקידמה המדעית ועם ההתגלויות החדשות , ומתהלכת עם השפה הערבית בשלביה המודרניים. ולתרגום זה יש ועד יעוץ שחבריה מהם 65 מדען מרחבי המדינות ושייכים לזרמים נוצריים שונים.
 

salt of earth

New member
ליאון כל הכבוד ../images/Emo45.gif

מדהים כמה דברים חדשים אני לומדת בימים האחרונים. אם תרשה לי כמובן, ההודעה הזאת שווה להיות במאמרים של הפורום - אז אני אעצב אותה טוב ואשלח לך במסר כדי שתשים אותה במאמרים.
 

lion 7

New member
את זה רציתי כבקשה אישית

כמובן אם תרצי את יכולה לערוך בעצמך אחות יקרה, כי אין לי מחשב, ואני אודה לך מאד. שוב תודה וסליחה שאני בפון.
 

My Shepherd

New member
../images/Emo23.gifהיא כבר עלתה לטאגליינס מלפני

כחצי שעה
בהחלט שווה!!!
 

My Shepherd

New member
../images/Emo23.gif../images/Emo207.gifשאלות נפוצות

גם התעדכן.. אתם מוזמנים להפנות לשם כששאלות אלו יחזרו על עצמם..
 

My Shepherd

New member
../images/Emo23.gif..יש לנו בעייה בקישורים..

זה עוד לא מסתדר, אני מחכה עד ליום ראשון שאוכל לברר זאת בשנית.
 

lion 7

New member
תודה לכם שיפרד ומלח הארץ ואיבן

רק רציתי לכתוב על התרגומים הקופטים ארמנים ואחרים שלא יקח הרבה , אפשר לחכות קצת חבל לשים מאוחר. תודה
 

salt of earth

New member
תבורך ליאון

תראה את המסמך וורד שצירפתי ואליו אתה יכול להוסיף את החומר על התרגומים הקופטים והארמנים. ואח"כ נעלה את זה למאמרים
 

lion 7

New member
תודה והבהרה

ראשית אני מתנצל על אי קריאת קישורים, או דפי וורד, לכן אני בימים הבאים חייב להתחבר למחשב, אני כותב ולפעמים וזה לא יפה צפוף ומיגע לעריכה, אני מכביד עליכם את המלאכה , עדיף ודחוף לי אינטרנט..
 

salt of earth

New member
המאמר הראשון בפורום ../images/Emo63.gif

ותודה ענקית לליאון על התרומה והזמן שהוא משקיע בפורום. אני עיצבתי את המאמר יפה וסידרתי קצת וגם הוספתי את השמות בערבית אבל כדאי שתעבור עליו קודם כדי לוודא שהסידור שלו בסדר. נ.ב- שפרד את יכולה להעלות אח"כ את המאמר למדור המאמרים? תודה
 

My Shepherd

New member
../images/Emo23.gifתבורכי, יועלה תכף../images/Emo9.gif

וכמו שאמרתי זה כבר נמצא בטאגליינס בכל מקרה
 

lion 7

New member
המשך אחרון על התרגומים , קופטית

קופטית : הופיעה גרסה זו במבטאים (להגות) רבות שהמפורסמות בהן הסעידית (דרום מצרים) והבחירית (קבלי = צד הים), הסעידית היא ותיקה מבין התרגומים. אולם הבחירית היא היתה נבחרת מהכנסייה הקופטית. אין לנו מידע לגבי זמן תרגומה בדיוק, סביר להניח שנמצאו חלקים מהברית החדשה בלהגה הס`עידית והבוחירית עוד מלפני סוף המאה השנייה, גם סביר להניח שתרגום הספר לסעידית תמם במאה השלישית בשנת 350 לספ`, אולם תרגומו לבוחירית הסתיים לו בין השנים 600-650 לספ`. *התרגום החבשי : התקליד מדבר כי הנצרות נכנסה לחבש בימי המלך קוסטנטין (324-337) ואת`נאסיוס פטריארך אלכסנדריה הציב לו פרומנטיס הסריאני בישוף על חבש מלפני 370 ואולי ב330. וכאשר עזאנא מלך אקסום התנצר ב340 הנצרות נהיית בכל הממלכה. סביר להניח כי פרומנטיס עצמו לתרגם את הספר או , שהתרגום היה תחת פיקודו . תקלידים אחרים אומרים כי תשעת הקדושים הם אלה שתרגמו את הספר לשפה החבשית (אמהארית?) וקדושים אלה הם אלה שברחו בשנת 451 מסוריה לכוון מצרים אחרי ועידת כלדיקון , מחמת תפיסתם בטבע האחד תיאולוגית. , ויעדם היה ממצרים אל חבש, גם סביר שהם שם חזרו על החומר המקורי , שמוערך סיומה במחצית המאה הרביעית , היא נערכה (נוקחת) מבחינה לשונית אותו תרגום במאה הארבע עשרה ובעקבותיה ,מול התרגומים הערביים. *התרגום הגוטית (?) הספר הקדוש תורגם לשפה הגוטית ב350 על ידי הבישוף אולפילוס, ולא תרגם את ספרי שמואל א` ו ב` ולא גם מלכים בשני חלקיו, כי הסתכן מלהניח אותם בידי העם הגוטי, מסיבת רוח הלחימה שהיתה שרויה בה, תרגום זה הוא , מהיצירות הספרותית הותיקה שנשאר בכל שפה תותונית. * התרגום הארמני : הסופר הארמני מוסא אלח`וריני שחי במאה החמשית שהתרגום הראשון לספר הקדוש בשפה הארמנית , התחיל בה איסחאק (הפטרירך מ 390-428) והיא היתה מהתרגום הסריאני, קוריון כתב (מאה חמשית) כי מסרוף , הממציא האלפבית הארמני (406 לספ`) , פעל בשנת 411 בעזרת אחד הסופרים היוונים על תרגום הספר הקדוש כולו מיוונית , תחילה מספר משלי . *התרגום הגורגית : שנקראת ללא ספק תרגום תאומים לארמנית, הושלמה במאה ה- 6 . ועבד בתרגומה , כמה סופרים ובלשנים ארמנים, וסריאנים למרות שהיא הושפעה מהשפה היוונית. * התרגום הסלאבי : התחיל בה במאה ה9 קירליוס ומיתודיוס ולא נשאר ממנה היום רק כמה פרקים . המשך> נא להמתין
 

lion 7

New member
התרגומים הלטינים

* התרגום הישן * ‏נמצא בלי ספק תרגום לספר הקדוש בשפה הלטינית העתיקה בסביבות סוף המאה השניה, כי היא היתה נפוצה רבות בצפון אפריקה . ורואים כי תרתלינוס (150-220) לספ` היה מכיר חלקית רבים ממנה, ונעזר בה קיפריאנוס , הבישוף של קרטיגנה-תוניסיה היום (258-200 לספ`) רבות . אולם הברית הישנה בה ,כבר תורגם מהתרגום השבעית היוונית ולא מהעברית . * הוולגטה או העממית: כאשר היה הצורך במאה הרביעית, לתרגום לטיני אחיד שמקובל לשפה , ביקש דמאסוס בישוף רומא מאירונימוס ( 420-340 לספ` ) שהיה ממיטב מדעני הנוצרים בדורו , בלעבור בלשונית על הברית החדשה הלטינית . ופורסם עיבודו הספרותי לבשורות מול השפה היוונית בשנת 384 לספ`, וגם שני תרגומים לתהלים מול התרגום השבעית , שאחד נשלח אל רומא בשנת 384 לספ` והשניה אל צרפת בין השנים ( 387-390 לספ` ) . ואחרי שאירונימוס נסע למנזר בבית לחם בשנת 387 ותרגם את הברית הישנה הישר מהשפה העברית מול התרגומים היוונים הלוך וחזור, הוא התחיל בללמוד את השפה העברית בילדותו, והשלים את לימודיה , כאשר עבר לבית לחם , בעזרת כמה מורים יהודים . וכך התחיל פועלו בתרגום הוולגטה בשנת 390 וסיים אותה בשנת 405 לספ` . . ובני דורו לא העריכו מידת המלאכה האדירה זו, שבעצם עד ימינו העולם הנוצרי והכנסיה חייבים לו חוב רב מאד. >כך אני מסיים את כל הערך על הסטורית התרגומים. הערה : לשים את התרגומים בסדר הבא הלטיניות > הוולגטה > התרגומים הקופטים-חבשית-גוטית-ערבית-ארמנית-גורגנית-סלאבית> ותודה רבה מראש על העריכה והסובלנות.
 
למעלה