נטל ודאגה?

נטל ודאגה?

אני קורא לִבְני בספר הילדים הידוע של מרים רות "תירס חם" ומגיע לקטע הבא: "שמעה גם יַהַב שיר, תוף ופעמון צעדה גם היא - ובזרועה דובון" התעוררה סקרנותי, מה זה "יהב"? והנה במילון ספיר מופיעה ההגדרה: יְהָב - נטל, דאגה, עול, משא [משליך יהבו (על אחר) - בהשאלה: סומך ותולה תקוותו ב-] לא הבנתי שום דבר. האם אמנם קראו לילדה המסכנה "נטל"?
 

friend9

New member
כבר ענית על השאלה

קראו לילדה לפי המשמעות המושאלת (והרוֹוַחת): תקווה. לשורש יהב יש גם משמעות של נתינה (הב=תֵן !). אולי ההורים התחשבו גם בזה.
 
אולי אני לא מבין את התהליך הלשוני

איך בדיוק מתבצעת שאילת המשמעות במקרה הזה? איך נטל הופך לתקווה?
 

friend9

New member
ניסיון להסבר

רק פעם אחת בתנ"ך יש יהב כשם עצם. תהילים פרק נה, פסוק כג: הַשְׁלֵךְ עַל-יְהוָה, יְהָבְךָ-- וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ:לֹא-יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט-- לַצַּדִּיק. נראה לי שזו לא בדיוק שאילת משמעות, אלא 2 פירושים שונים לאותה מילה. הפרשנים המסורתיים אומרים יהב=משא, אבל לא מצליחים לפרש את כל הפסוק באופן הגיוני. החל מתקופת ההשכלה הבינו את הפסוק כ"השלך תקוותך על ה'" ובמשמעות זו כתבו בספרים.
 
נראה לי שהפרשנים קצת הסתבכו

לא רצו לקבל את הפירוש הפשוט "הטל את המשא שלך על ה'", התחילו להתפתל, נהיו יצירתיים, וכך קיבלו את המשמעות של "תקווה". נשמע לי עקום למדי.
 

or99

New member
אני תמיד הבנתי את השם הזה...

במשמעות של מתנה (כמו השם מַתָּן). באמת התפלאתי שזה לא מופיע במילון.
 

r i n t

New member
והב-נתן

לסבא שלי קראו והב (WAHAB) ולאחי קוראים על שמו- נתן. מה הקשר? איפה שהוא יש קשר בין השורשים. והב-יהב-נתן. ובעברית יש לנו את הַב = תֵּן.
החלטתי להיות יותר רצינית והלכתי לבדוק את העניין במילון. וזה מה שמצאתי באבן-שושן: יהב - ארמית: יהב (שוא ביוד), ערבית: והב (כנ"ל) פירושו: נתן. בעברית רווח רק הציווי (ז"א: הב...).
 
למעלה