איילת לטוביץ
New member
נענע הורסת שנית
כלבתנו המקסימה, נענע, ידועה אצל כולם כדבר הכי נוח לבריות שיש. היא חברותית, חכמה, שקטה ומאוד ממושמעת. מעולם לא אילפנו אותה, בגיל שלושה וחצי חודשים כשקיבלנו אותה (אחרי שלושה ימים בלבד אצל צער בעלי חיים, ועד כמה שידוע לנו היא הגיעה מבית), כבר הייתה נענע קשובה להוראות. היא לא חוצה כביש בלי אישור, היא נמנעת מלרדוף אחרי חיות אחרות כשמבקשים ממנה. בקיצור חלום של ילדה. אבל....כשאמא ואבא משאירים את נענע בת השלוש בבית. היא כנראה מאוד כועסת. פלסטיק הוא חומר הלעיסה החביב עליה (משקפי שמש, שקיות ניילון, ידיות של דלתות וגם את אלו של הסכו``מ), אבל מידי פעם היא בוחרת אקראית משהו שסתם בא לה להרוס. אין לנו בעיית נעליים, או רהיטים. היא פשוט מחליטה שהספר של פו שיושב על שולחני נראה לה מעניין, או מספיק חשוב בשביל להרוס. כשאנחנו בבית אין זכר לתופעה כמובן. ניסינו בטוב, ניסינו ברע. אנחנו לא מוכנים להשאיר אותה עם מחסום או בכלוב, כי זה TOO MUCH. אם בכל זאת יש לכם פתרון אנושי, אנחנו מוכנים לנסות.
כלבתנו המקסימה, נענע, ידועה אצל כולם כדבר הכי נוח לבריות שיש. היא חברותית, חכמה, שקטה ומאוד ממושמעת. מעולם לא אילפנו אותה, בגיל שלושה וחצי חודשים כשקיבלנו אותה (אחרי שלושה ימים בלבד אצל צער בעלי חיים, ועד כמה שידוע לנו היא הגיעה מבית), כבר הייתה נענע קשובה להוראות. היא לא חוצה כביש בלי אישור, היא נמנעת מלרדוף אחרי חיות אחרות כשמבקשים ממנה. בקיצור חלום של ילדה. אבל....כשאמא ואבא משאירים את נענע בת השלוש בבית. היא כנראה מאוד כועסת. פלסטיק הוא חומר הלעיסה החביב עליה (משקפי שמש, שקיות ניילון, ידיות של דלתות וגם את אלו של הסכו``מ), אבל מידי פעם היא בוחרת אקראית משהו שסתם בא לה להרוס. אין לנו בעיית נעליים, או רהיטים. היא פשוט מחליטה שהספר של פו שיושב על שולחני נראה לה מעניין, או מספיק חשוב בשביל להרוס. כשאנחנו בבית אין זכר לתופעה כמובן. ניסינו בטוב, ניסינו ברע. אנחנו לא מוכנים להשאיר אותה עם מחסום או בכלוב, כי זה TOO MUCH. אם בכל זאת יש לכם פתרון אנושי, אנחנו מוכנים לנסות.