נראה לי שהגעתי למקום הנכון...

[פשוט אפרת]

נראה לי שהגעתי למקום הנכון...

שלום לכולם מזל טוב לפורום החדש רציתי להתיעץ אתכם על בעיה (??) שיש לי עם בן זוגי. אנחנו חיים ביחד בערך שנה וחצי, ועם הרבה הסטוריה עוד לפני כן. שנינו עברנו את גיל 30. למרות שאנחנו מאד שונים (ואולי בגלל זה - השרשור למטה מאד דיבר אלי) טוב לנו ביחד. לשנינו ברור שאנחנו רוצים להיות אחד עם השני, והחלטנו גם להתחיל להתקדם לכיוון ילד ולעשות איזשהו הסכם. אז מה הבעיה? הוא לא רוצה להתחתן. בטח לא חתונה דתית אבל גם לא שום טקס או אפילו מסיבה קטנה עם המשפחות והחברים הקרובים. הוא טיפוס מאד אינדיבידואלי, לא רוצה לצאת ב"הצהרות" פומביות. אני, לעומת זאת, הייתי רוצה חתונה דתית, בגלל המסורת, אבל מוכנה לוותר (שנינו חילוניים לגמרי). מה שאני לא רוצה לוותר עליו זה ההצהרה הפומבית - אפילו בארוחת ערב של הקרובים לנו, ואפילו בלי שהוא יגיד שם משהו מיוחד. אבל הוא לא מוכן.

ההורים שלי והחברים אומרים לי שלא נורא - הרי מה שחשוב זה המחויבות, ולא הטקס. אמא שלי אפילו אמרה "אולי תעשו את זה כשיוולד התינוק". מה עושים? אשמח לשמוע מחשבות ועצות שלכם, במיוחד של הזוגות הותיקים...

 

[ק א ס י ו פ א ה]

איך שאני מבינה אותך...

גם אני הייתי מרגישה כמוך באותו מצב. אבל משום מה לא נראה לי שאמורה להיות כאן בעיה רצינית בשביל שניים שהולכים לבנות עתיד יחד. הרי כל חיי הנישואין בנויים על פשרות. כל אחד מוצא על מה הוא יכול להתפשר בשביל לגרום אושר לבן הזוג ואיך הוא יכול לבוא לקראתו. לדעתי זו התמצית של זוגיות טובה. שבי ודברי איתו. אני רוצה חתונה מסורתית דתית, אתה לא רוצה כלום, שנינו רוצים לחיות יחד ולבנות משפחה. זו נקודת המוצא. עכשיו בוא נראה איך מגיעים לעמק השווה. אני מוכנה לוותר על חתונה דתית אבל לא על עצם החתונה, אותו ארוע שמתחיל את חיי המשפחה שלנו. זה חשוב לי מאוד כי... ובוא נראה איך אתה בא לקראתי כדי ששנינו נרגיש מרוצים.

 

[habubnik]

קודם כל

למרות שהוריך וחבריך רוצים בטובתך, אני בטוחה, אני ממש לא אוהבת שאדם שאינו צועד שנעליך שמח וקופץ להציע עצות. וגם אם כל הסובבים אותך היו חיים ככה, מי אמר שאת צריכה "לסבול בשקט"? אני, למשל, לא רוצה חתונה דתית (בעיה עקרונית עם הכתובה), ובן זוגי גם לא מתלהב מזה, אבל אנחנו כן נעשה אחת כנראה, בגלל המשפחה. זה ויתור שנראה לי הגיוני. אבל מדוע הוא כל כך נגד טקס כלשהו? הוא מחשבן לסביבה? הרי זה בעצם טקס ששניכם בו מעידים על אהבתכם והמחוייבות שלכם אחד לשניה. הרי לא כל טקס שעושים בעולם הזה הוא כורח המציאות, להיפך! אבל מי קבע שמשמעות סימלית פחות חשובה ממשמעות פרקטית? אולי כדאי לך לשבת איתו יותר לעומק ולהבין מה הסיבות להתנגדות הזאת. מילא להתנגד לחתונה דתית, אבל מה רע בטקס קטן ומצומצם שבו כל אחד יאמר את אשר על ליבו וכו'? (אם כך אני משערת שעל טבעת נישואין אין לי מה לשאול)

 

[seeyou]

ערכו של חוזה-כתובה ../images/Emo140.gif

הוא גדול בחברה! נורמה חברתית! אך קטן מבחינה משפטית! כיום כ"ידוע בציבור" יש לך ולילדים זכויות שוות למעמד הרשמי -תבררי עם עו"ד האם התקופה של "חיים ביחד בערך שנה וחצי" מתאים לחוק! היו לנו שכנים שאחרי 9 שנים "ביחד" ללא חוזה החליטו להתחתן לא לרח הרבה זמן והם התגרשו-אף אחד לא הבין למה? "ההצהרה הפומבית" מתאימות יותר לפוליטיקאים! יוסי

 

[ק א ס י ו פ א ה]

נראה לי שלא לזה היא התכוונה

מה שהיא זקוקה לו זה האירוע, "טקס פתיחת חגיגות הזוגיות והמשפחה שיערכו לכל החיים". תעזוב רבנות, תעזוב עו"ד, קח מסיבה משפחתית עם המון פרחים ואוכל טוב וזוג מאוהב שמצהיר קבל עם ועדה את אהבתו.

 

[פשוט אפרת]

אכן קאסיופאה הבינה אותי...

לצד של החוזה יש חשיבות, אני חושבת, למרות שלפי החוק אנחנו "ידועים בציבור" (איכס...). אבל פה אין לנו בעיה.

 

[seeyou]

הבנתי,מה שהיא זקוקה - "לו"../images/Emo8.gif

אבל מה לעשות אם הוא כול כך קיצוני והיא כול כך אוהבת אותו? Consider how hard it is to change yourself; and you will understand what little chance you have trying to change others.

 

[habubnik]

ומה לעשות

שהוא כל כך אוהב אותה, ולה חשוב הסימליות? מדוע אתה מניח שהיא זו שצריכה לבצע את הויתור. חיים ביחד משמען פשרות, ולא "כניעה" של צד אחד לצד אחר כי הוא יותר קיצוני/לוחץ/מציק וכו'. היא לא דורשת ממנו מחר להתייצב מול הרבי, היא הולכת לקראתו ומצמצמת את מאוויה לכיוונו, מדוע שהוא לא יעשה זאת בשבילה?

 

[seeyou]

היא לא שצריכה לבצע את הויתור.!

זוגיות מורכבת מ2 אנשים שונים, על בסיס מטרות משותפות, בהסכמה, ללא אילוצים. ועדיין, גם אחרי 100 שנה ביחד ,עם ילדים ונכדים ,עדיין הם אנשים שונים! רצוי בזוגיות "להחליק" בעיות תוך פשרות הדדיות,עד גבול הטעם הטוב. הבעיות מתחילות כאשר צד אחד לא מוכן להתפשר והשני בעל ביטחון עצמי נמוך,מפחד מלקחת עמדה תקיפה יותר! אני בתשובתי הנחתי,שבגלל גילה והעבר שלה במערכות קודמות היא מפחדת להיות לבד! אם טעיתי-מבקש סליחה! יש לך רעיון "דיפלומטי" משלך, איך אפשר לשכנעה אדם עקשן, לעשות מרצונו החופשי,דברים כנגד "תפישת עולמו"?

 

[habubnik]

אני לא דוגלת בשכנועים

כשזה מגיע לנושאים כאלה. אני יכולה לנסות לשכנע את בן זוגי למה מיטה מעץ בוק תתאים יותר לחדר שינה, או למה כדאי לקנות מכונית X או למה דחוף לנו יותר לשלם את חשבון החשמל ולא לקנות בירה... אני לא מעוניינת ולא חושבת שזה בכלל צריך להגיע למצב שאני צריכה לשכנע את בן הזוג שלי להצהיר על אהבתו אלי, פעם אחת, בצורה טקסית ומיוחדת. במיוחד אם הוא יודע כמה שזה חשוב לי. בן זוגי תמיד צוחק שאצלי שגור המשפט " שזה יבוא ממך "...אבל זו הדרך שבה אני מאמינה, ולכן,אם אני נכנסת למערכת יחסים, שבה אני רואה התעלמות בסיסית ממה שחשוב לי על סמך עקרונות שלא קשורים למשהו הזה בכלל (הרצון לפרטיות לא קשור להצהרת אהבה חד פעמית בטקס קטן) - אזי הייתי עוזבת (אבל זו רק אני ואני לא העליתי ולא מעלה גם עכשיו איזו המלצה של אפרת לעזוב את בן זוגה - זוהי רק השקפת החיים שלי). בקיצור, אני לא חושבת שהיא צריכה לשכנע אותו. אני חושבת שהיא צריכה להבהיר לו בדיוק מה היא רוצה, להראות לי שהיא גם הלכה צעד לקראתו, וזהו. עכשיו תורו.

 

[בילבול]

פוליטיקאים?

הצהרה פומבית היא לא תמיד עניין רק לפוליטיקאים.. כשהחלטנו להתחתן (מהר מאוד אגב) , אני לא רציתי שום טקס שום כלום - אולי איזה משהו קטן עם המשפחה הקרובה וחברים.. מעולם לא דמיינתי את עצמי כלה... והאיש שלי ? רק תני לו סיבה למסיבה.. אני לא רציתי רבנות (איך זה קשור אלי קיבוצניקית כופרת ) , והאיש שלי ? איך אפשר בלי המסורת.. ובסופו של תהליך - שכלל הרבה הרבה התלבטויות , ומחשבות - התחתנו בחתונה עם 400 מוזמנים אמנם - אבל הצלחנו לשמור על הצביון שלנו , לעשות משהו שארגנו לבד בחורשה ליד הבית - ומצאנו בעצם את עמק השווה.. והייתה בי , מעבר לשמחה והאושר הגדול באותו ערב - גם גאווה מאוד מאוד גדולה - שאחרי כמעט 26 שנות חיים (לא תמיד מגניבים ויפים) מצאתי את האחד ללכת איתו - וכל מי שאני אוהבת (ועוד 300 אנשים שאמא שלו אוהבת) היו שם וראו... ובגדול מה שעמד לנגד עיני זה שבסך הכל זה ערב אחד בחיים שאני אצליח להתגבר עליו , ומה שחשוב באמת זה המשך החיים יחד , ושבשביל האיש - אני מוכנה לעשות את הוויתור.. ומה אני אומרת בעצם ? שאני מניחה שאת צריכה לחשוב כמה הדבר חשוב לך , והאם זה באמת עניין הטקס או שיש משהו מאחרי זה ? האם מקננת בך איזשהיא תחושת חוסר ביטחון שאי קיום הטקס "נופל בדיוק" עליה? ואולי למצוא איזושהיא אלטרנטיבה שתעשה לשניכים טוב.. אופס. יצא לי קצת ארוך יחסית להודעה שנייה בפורום (רק עכשיו ביקשתי רשות להצטרף...)

 

[ק א ס י ו פ א ה]

../images/Emo45.gif אהבתי את מה שכתבת

 

[בילבול]

../images/Emo9.gif תודה..

 

[habubnik]

"ועוד 300 אנשים שאמא שלו אוהבת.."

אהבתי

 

[פשוט אפרת]

לבילבול וגם לאחרים

קודם כל תודה על התגובות! זה מאד מרגש אותי... חבובניק שאלה למה הוא לא רוצה. הסיבות שלו לא ברורות לי עד הסוף, וכנראה שגם לו... אבל הוא תמיד היה אדם מאד מאד מאד פרטי (כבר אמרתי "מאד"?). הוא אמר לי "אני לא צריך להצהיר לאף אחד, את היחידה שאני צריך להצהיר לה משהו, ואני עושה את זה כל יום". ולבילבול - אולי באמת זה נופל על משהו יותר עמוק. קודם כל זה שאחרי כל השנים האלה (כמה וכמה שנים של יחסים לא מוגדרים עד שהגענו אל המנוחה והנחלה...) אני רוצה את ההצהרה הזו. וחוץ מזה אני מרגישה שאני מוותרת בכל מיני דברים יותר בקלות ממנו, אז שלפחות כאן אני לא צטרך לוותר (למרות שהוא לא מסכים, ואומר שגם הוא מוותר על הרבה בשבילנו). אוף, אולי גם אני אקרא לעצמי "בילבול"....

 

[בילבול]

חשבונות...

"אני מרגישה שאני מוותרת בכל מיני דברים בקלות יותר ממנו , אז שלפחות כאן אני לא אצטרך לוותר.." פשוט אפרת , אני חושבת שבמקרה הזה , שהוא באמת חשוב לך ואקוטי מבחינתך - שטית ה"חשבונית" לא תעבוד.. אין לי בעיה עם התחשבנויות קטנות - (מלמול מתחת לשפם)

"אני לא מאמינה שהוא עוד הפעם לא מתקשר להודיע לי מה קורה איתו , בפעם הבאה שאני אאחר אני לא אתקשר אליו !" (הבעיה זה רק לזכור את הנקמה שתכננת...).. אבל עניין כמו חתונה\מיסוד\הצהרת כוונות - הוא חשוב מדי בשביל להתחשבן עליו - וזה נראה לי ( ואני מקווה שאני לא בוטה מדי - יש לי את הבעיה הזו לעיתים )לא נכון ולא לעניין להתחשבן כך.. ברור מאליו שלשניכם הנושא חשוב ומשמעותי - כל אחד לכיוונו הוא - אז מה זה משנה מי וויתר יותר ? מה שמשנה הוא (וכאן אני מתחברת לתגובתה הראשונה של קאסיופיאה אליך) - זה שבסופו של תהליך שניכם תהיו מרוצים. וזו עבודה קשה = ללא כל ספק. (אבל מנסיון - הסיפוק שבהצלחה הוא אדיר..) והסיבה שאני בילבול היא בגלל שרוב הזמן אני ככה.. בילבול.. ולפעמים (כמו בחתימה שלי ) אני ליבלוב

 

[habubnik]

אין שום סתירה

בין להיות אדם פרטי ולהצהיר לאהובתך על המחויבות שלך אליה לחיים. זה נשמע לי כמו כיסוי למשהו אחר. הרי אמרת שירדת מהענין של חתונה גדולה, עד לארוחת ערב עם כמה חברים (שזו חתיכת התפשרות, לטעמי), אז איפה נפגעת הפרטיות שלו? הרי אתם תבחרו את המשתתפים, אתם תבחרו מה לומר ולעשות באותו ערב, אתם תחליטו מתי הוא מתחיל, מסתיים ומה יש באמצע, אז מה העניין? ואולי תסבירי לו - לגבי המשפט "אני לא צריך להצהיר לאף אחד, את היחידה שאני צריך להצהיר לה משהו - שזה בדיוק מה שאת רוצה!! את לא מבקשת שילך לאבא שלך ויבקש את ידך, את מבקשת ממנו שיצהיר את זה אליך ובשבילך. וכל העניין הזה של "אני עושה X כל יום": אוכלים אוכל יום, אז לא עושים ארוחות רומנטיות? הולכים ברגל כל יום, אז לא עושים טיולים? שותים כל יום, אבל לא יוצאים עם חברים לשתות בחוץ? היומיום הוא לחוד, וזה נפלא אם כך המצב. אבל יש דברים שתופסים משמעות אחרת כשעושים אותה אחרת, ואת חייבת להבהיר לו שאת המשמעות הזו את רוצה, ובכך אין שום בלבול! (סליחה על הנחרצות, אני נוטה להשמע ככה)

 

[אלמוגית 5]

אפרת הוא לא אדם פרטי הוא אגואיסט

אם חשוב לך ועקרוני "טקס" כלשהו והוא מתעקש על דעתו ז'א שאינו מתחשב בדעתך. אם את מוותרת הרבה ז'א שהוא הרבה לא מתחשב בדעתך !!!! הוא אינו רגיש לרצונותיך. מנהל את חייו ואת חייך לפי רצונו. ברור שאם לא היית מוותרת הרבה מערכת היחסים לא היתה ממשיכה. השאלה כמה כח יהיה לך לותר עד שתתחילי להרגיש תיסכול כי זאת ההרגשה בסוף הויתורים. הקטע כאן הוא לא הנישואים, אלא ההתחשבות ברצונותיך לאורך כל הדרך, ובמיוחד בנקודה שמאוד חשובה לך הוא אינו מוכן לעשות ויתור, נראה לי שאת קצת "שפוטה" שלו. אם הוא מצהיר בפנייך יומיום שהוא אוהב אותך אבל לא מוותר על עקרונותיו למענך, גם הצהרה כזו אומרת דרשני.

 

[yupy9]

לא פשוט...

קשה לשנות אדם... אבל סתם ככה ברמה האישית הייתי מנסה להבין ממנו ממה נובע האנטי לחתונה מכל סוג שהוא... מה שכן אולי יעזור אם תביאי לידיעתו שבמדינת ישראל של שנות ה-2000 - כשזוג נשוי בא להתגרש- בית המשפט יכול למרר את חייה של האישה ואפילו להוציאה ללא כלום. לעומת זאת ידועים בציבור שמגיעים לבית המשפט להפרד- החלוקה היא 50-50% בלי קשקושים ועיכובים... כך שאם זה מה שמתרתיע אותו - חשוב שידע זאת...

 

[גלית35]

פשוט אפרת-האם בגלל ההרבה../images/Emo20.gif

הסטוריה את עדין לא בטוחה בקשר של השנה וחצי,ולא רוצה לוותר על הצהרה פומבית?