נתחיל מברכות

נתחיל מברכות

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד ב מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין; רישא, מי לימא פליגי אמתניתין? כלומר לדעת הברייתא מותר לקרוא ק"ש עד הזמן שהעני גומר לאכול סעודתו שעד אז אנשים הולכים לישון. ובדעת ר"א במשנה הסבור שזמן ק"ש עד סוף האשמורה הראשונה מפרש רש"י במשנה ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה בשכבך כלומר יש כאן ויכוח עד מתי הולכים לישון. ועוד ע"ש בגמרא וויכוחים מתי מתחיל זמן שכיבה. והשאלה שלי האם מישהו שם עשה סקר מתי רוב האנשים הולכים לישון, וא"כ אז מה הוויכוח? ובכלל מה הדין בזמנינו, ראיתם מישהו שהולך לישון בצאת הכוכבים?
 

grinberg

New member
בכלל קשה לי

הרי כתוב ´בשכבך´, מתי ש´אתה´ הולך לישון, ולא מתי ש´העני´ הולך לישון, למה תיקנו לזה זמן מסוים? חוץ מזה מלשון הכתוב אינו מוכח כלל שצריך לקרות דוקא את הפסוקים ´שמע ישראל´, יותר משמע שענין האמונה באלהים צריך להיות בכל הזמנים, וכמו שכתוב ´ובלכתך בדרך´ שעל זה גם חז"ל הבינו לא לקרות ´שמע ישראל´ ממש בדרך. וזה חוכא וטלולא לומר שהפסוק רוצה לומר שתקרא אז את האזהרה לקרות ´ודברת בם בשבתך בביתך וכו´´
 
לפי הבנת חז"ל

"בשכבך" הכוונה לזמן שרוב בנ"א הולכים לישון, וכשהעני הולך לאכול אז רוב בנ"א הולכים לישון, וכבר הקשו המפרשים, מתי יקרא העני עצמו, לא זוכר מה התירוץ. יש המסבירים את שיטת המ"ד ק"ש דרבנן, שמדאורייתא א"צ לקרוא דוקא את הפסוקים הללו אלא פסוקים כלשהם, ולגופו של ענין אני בהחלט חושב שזה רק מוכיח איך חז"ל פירשנו את הפסוקים איך שהם רצו, חלק פירשו שאפשר לקרוא פסוקים אחרים, חלקם אמרו שצריך לקרוא דוקא את הפסוקים הללו, חלקם פירשו בשכבך, כשהולכים לישון וחלקם (אלו הסוברים שזמן ק"ש כל הלילה) פירשו שהכונה כל זמן שאנשים ישינים. יש עוד המון שיטות בזה ישנם הסוברים שרק פסוק ראשון מדאורייתא וחלקם סוברים שרק פרשה ראשונה מדאורייתא. כל הבלגן הזה מוכיח שאין שום מסורת, הכל סברות כרס של חז"ל והכרס של כל אחד מבינה אחרת, אין שום סיבה להניח שהכרס שלנו פחות מבינה מחז"ל רק בגלל שהם היו לפני 2000 שנה.
 
למעלה