סבתא מודאגת שואלת:
דורוני שלנו בן שנה וחודש. הוא אובחן כחולה צליאק בגיל 8 חודשים לאחר שנעשתה ביופסיה בבדיקת אנדוסקופיה. הוא שהה בבית החולים בחודש וחצי לאחר שלא הפסיק להקיא ולשלשל, והיה מתייבש. גם לא רצה לאכול. הוא סבל גם מריפלוקס וקיבל נקסיום.
לאחר האבחון (כרגע עדיין אין נוגדנים) החל להתאושש ההקאות והשלשולים התמעטו.
כיום הוא אוכל רק נאוקייט ודייסת אורז מבקבוק ודי מסרב לאכול אוכל מוצק. עדיין יש ימים בהם הוא משלשל, או שיש לו יציאות מרובות (למרות שמירת דיאטה באדיקות רבה). מדיי פעם יש גם הקאות וכאבי בטן. בקיצור - הילד עדיין סובל. למרות זאת הוא עולה במשקל, ואתמול אפילו נעמד בפעם הראשונה. הוא מטופל בבית חולים שניידר (אושפז בתחילה במאיר) מקבל פיזיותרפיה בגלל טונוס נמוך בשרירים, וכן דיקור.
תפקודי הכבד השתפרו אבל עדיין גבוהים. עשו סט נוסף של בדיקות.
בעקבות התופעות הללו אנחנו מודאגים.
אני רוצה לשאול האם התופעות הללו מוכרות? ידועות? איך מתמודדים. אשמח לקבל תשובות וטיפים.תודה מראש.
דורוני שלנו בן שנה וחודש. הוא אובחן כחולה צליאק בגיל 8 חודשים לאחר שנעשתה ביופסיה בבדיקת אנדוסקופיה. הוא שהה בבית החולים בחודש וחצי לאחר שלא הפסיק להקיא ולשלשל, והיה מתייבש. גם לא רצה לאכול. הוא סבל גם מריפלוקס וקיבל נקסיום.
לאחר האבחון (כרגע עדיין אין נוגדנים) החל להתאושש ההקאות והשלשולים התמעטו.
כיום הוא אוכל רק נאוקייט ודייסת אורז מבקבוק ודי מסרב לאכול אוכל מוצק. עדיין יש ימים בהם הוא משלשל, או שיש לו יציאות מרובות (למרות שמירת דיאטה באדיקות רבה). מדיי פעם יש גם הקאות וכאבי בטן. בקיצור - הילד עדיין סובל. למרות זאת הוא עולה במשקל, ואתמול אפילו נעמד בפעם הראשונה. הוא מטופל בבית חולים שניידר (אושפז בתחילה במאיר) מקבל פיזיותרפיה בגלל טונוס נמוך בשרירים, וכן דיקור.
תפקודי הכבד השתפרו אבל עדיין גבוהים. עשו סט נוסף של בדיקות.
בעקבות התופעות הללו אנחנו מודאגים.
אני רוצה לשאול האם התופעות הללו מוכרות? ידועות? איך מתמודדים. אשמח לקבל תשובות וטיפים.תודה מראש.