סחבתי את זה יותר מידי-

סחבתי את זה יותר מידי-

סדר הפסח שלי! ~הי הי אין מנהלת אפשר לא לשרשר
~ נעשה את זה קצר: באתי בהרגשה שהכל הולך להיות רע (זה פסח- חייבים להיות מציאותיים) כל הבוקר והצהריים אמא שלי עמלה על מיני מטעמים עם ריח מחריד של טיגון (שונננננאאאאאאאאאאאאאאא) איכשהו כולנו הסתדרנו והגענו למכונית, הכנסו את השמיכות והכל היה בסדר. אני ישבתי מאחור עם כל המטוגנים ובמזל לא הקאתי
בדרך למחוז חפצינו ראינו עומס בכניסה לנתניה חשבנו שזה מה ששמענו ברדיו כל הזמן- הכבישים עמוסים נוסעים נוסעים- כביש דו נתיבי עם טוננננננה שולים מדסקסים על השולים ו- וווווווום עובר בהם אמבולנס (לכיוון צפון, אח"כ התברר שזה חדרה) אמא שלי התחילה להלחץ, כהרגלה נוסעים, נוסעים- שיירה של אמבולנסים מצפצפים לכיוון דרום (נתניה) במהירות אדירה עוד לא חשבתי שקרה משהו. אולי מתכוננים לתאונות או משהו אמא שלי נלחצה מאוד. בשמונה שמענו חדשות באוטו ובישרו על הפיגוע
פעם ראשונה בחיים שלי שנלחצתי מפיגוע- הייתי בדרך למקום מבודד (יענו בלי אינטרנט
) ומתי מפחד מדאגה למישהי (
) ולעוד שתי מישהם שרק מצבן הנפשי היה חשוב לי. כל הסדר שלי עבר בדאגה- לא לשמוע את השם שלה ברשימות (אני אחסוך מכם, מכיוון שאני כותב באופן מטריח בשעה זאת. שלום לה
(עכשיו תפסיקו לקרוא?
)) בדרך לביתו של האח עברנו דרך הילל יפה- הייתה ניידת משטרה שפינתה מסלול לאמבולנסים, המון אנשים מחוץ לביה"ח... זה היה עצוב... הגענו לביתו של אחי- כל הבית נוצץ, סידרו שולחן לתפארת נפגשנו עם המשפחה של ארוסתו- ממש נחמדים ואחותה- שתי טיפות מים היא בזמן שאנחנו מורידים את הנעליים ורוצים לשבת אנחנו שומעים קול מוכר מתוך המסדרון מגיחה לה אחותי! שחררו אותם רבו"ש כמעט ובכיתי (?!) אני לא יכול לעבור סדר בלעדיה- זה לא אנושי היה מצחיק ונחמד, אכלנו הרבה ולקראת הלילה ראינו המוווון סרטים זה הזמן גם לומר שאני מצאתי את האפיקומן!!!
(אחי הגאון החביא אותו במקום הכי צפוי, מתחת לכורסא שלו...) בבוקר שלמחרת טיילנו בשמורת הטבע, שיחקנו טניס (בזמן שאני נתלתי על הכדורסל) חזרנו עייפים אך מרוצים (כמה שחוק) מיד רצתי לבדוק מה שלום כולם התחברנו לאינפוזיה (מה שאני אישית לא עשיתי כבר המון זמן) כן היה נחמד ואפילו קצת נעים טוב נורא שעושים דברים משוגעים, -פורג´
(אוי כתבתי בצורה כ"כ מפגרת, איתכם הסליחה)
 
גם אני מצאתי את האפיקומן../images/Emo3.gif

ג´וניור הגדול החביא אותו בסמרטוט מתחת למקרר. כוווולם חיפשו קרוב לרבע שעה ולא מצאו (10 מבוגרים ושלשה ילדים) אני ישבתי בכורסא וצעקו לי : נו , אמא פדלאה , קומי. חייכתי מתחת לשפם ובתור אחת שמכירה את הראש של הג´וניורים שלה , קמתי בנונשלנטיות משהו , כרעתי על ברכי דחפתי יד מתחת למקרר ושלפתי את הסמרטוט. (בסוד אני אגלה לכם שעקבתי אחרי כולם וראיתי איפה כבר חיפשו ולא מצאו וזה היה המקום היחידי שנשאר לא מחופש
) . קיבלתי 50 ש"ח. והאוכל היה טעים. במיוחד העוגת מוס שוקולד שהכנתי. והטמבלוויזיה הייתה סגורה. והגשם היה זלעפות זלעפות , אדיר ומלבב. ועכשיו אני הולכת לארוז. - פורג´ , אתה ממונה על השירשורים מהיום לעוד שבוע (עונש
) - כל השאר אחראים על ברכות שלום
וקבלת פנים חמה לכל מי שיגיע . (וגם פורג´ אחראי לזה) - ותשאירו לי מקום לחבק אתכם בחלום
 
ואיזה כייף

ששוחררה לך ה"אחותי" ושכולן פסדר . זה הכי חשוב והכי שכחתי את זה
 

אנאבלית

New member
חגית-איך בסוף חגגת את הסדר?../images/Emo35.gif

ראיתי שהיית בלי הבן ושהיה לך קצת עצוב..זה כבר הסתדר? איך את מעבירה את העצוב והלבד הזה? חוץ מלכתוב כאן בפורומים כמובן, שזה כשלעצמו חוויה תראפיסטית מדהימה? יצא לך להכיר עוד אמהות חדהוריות כמונו?
 
"חופשי זה לגמרי לבד"

היה בסדר. החג היה עצוב בגלל הנסיבות. כל הנסיבות. אבל עם עובדת היותי ללא הבן הסתרתי בסדר, חזרתי קצת לימי הרווקות, ללא מחויבות, יכולתי לא להסביר על שום מה כל מיני דברים בהגדה, יכולתי לשתות קצת יותר מבדרך כלל, ויכולתי אחרי שהסתיים הכל לשבת ולשוחח בלי להיות ´אמא תביאי לי, אמא הוא אמר לי, אמא הוא מציק לי...´
אני מכירה חדוריות וחדוריים אבל לא מתוך היותם כאלו. זאת אומרת שאני לא מחפשת את החברות עם מישהו בגלל שהוא כזה, אלא אם זה יוצא אז סבבה. מה גם שזה יוצר יותר מתוקף היותי לבד שמחפשת בן זוג וחלק נכבד מבני גילי הפנויים הם כבר אחרי הסיבוב הראשון כך שהם ´כאלו´ . אבל גם זה לא הכי מדוייק עכשיו כי אני כן בקשר (עם חדורי
) אז אני כבר לא מחפשת. זה יצא מסובך.
 

אנאבלית

New member
ממש לא יצא מסובך-דווקא הכל הובן!../images/Emo8.gif

העיקר שהצלחת להנות בליל הסדר..... ד"ש לחדורי שלך.... שתהנו!
 

אנאבלית

New member
איזה יופי לקרוא את הסיפורים שלכם../images/Emo155.gif

לא ידעתי שגם מבוגרים רשאים לחפש ולמצוא את האפיקומן. רעיון נחמד לפעמים הבאות! ועוד לקבל כסף עבור זה! ממש מציאה! וזה שהחביאו מתחת למקרר-בטח היה שם מאד נקי כי ניקו לפני הסדר, מה? כי בדרך כלל זה לא המקום הכי נקי בבית-חחחה.....
טוב שנסעתם, טוב שנהניתם. זה מה שהכי חשוב, לא? ואביגיל-כשתחזרי תספרי לנו את כל החוויות, נכון? אביגיל-לא הצלחתי להבין לאן נסעתם, האם לפגוש את אבא של גוניור, איפה הוא גר? בחו"ל?האם הוא הזמין אתכם? האם משפחתו יודעת עליכם? האם נפגשתם איתם פעם? שאלות מסובכות? אולי, אבל אלו הם החיים, לא? גם לי יש חיים מסובכים, אולי אתחיל לשתף אתכם בשאלות שמציקות לי בקרוב. בינתיים-תשארו קצת במתח.......
 
למעלה