סיוט מבחיל...
זה היה הסיוט הריאשון שלי מאז 8 שנים... נסעתי באוטובוס דוחה ולא נוח, עם הרבה חרקים מתרוצצים. ישבתי ליד הדלת האחורית. החלונות היו מלוכלכים וישנים, הכיסאות היו לא נוחים והאוטובוס כל הזמן נטה לצד, אבל נראה שאחרים דווקא נהנו ממנו. זה הזכיר לי אז את הקליפים האפנתיים של רוק כבד, שבהם מתרוצצים מקקים בכל מקום. פתאום גרד לי הראש, ובקשתי מאמא שלי לראות מה יש לי שם. היא אמרה שיש לי שם כינים. היא הוציאה מסרק נגד כינים והתחילה לסרק לי את השיער. פעם ריאשונה שהיא הןציעה את המסרק מהשיער- היו בו כינים קטנות. ואז נהייתי הסטרית, וניסיתי להוציא את הכינים בעצמי, אך עם הזמן הן נהיו יותר ויותר גדולים. היה נורא כואב וקשה להרוג אותם: השיריון שלהן היה קשה כמו מברזל.כבר חיקיתי להגיע הביתה, כדי שאוכל לחפוף את הראש ואוכל להיפטר מהם אחת ולתמיד. אבל מה- התעוררתי לפני שיכולתי לרדת מן האוטובוס המזוויע הזה עם האנשים המגעילים האלה... למרות שזה חלום נורא דוחה, בבבקשה לא לשכוח להסביר לי אותו, כי יש לי עדיין את החלחלה הזאת של הסיוט והוא חייב להיפטר בכל דרך שהיא...
זה היה הסיוט הריאשון שלי מאז 8 שנים... נסעתי באוטובוס דוחה ולא נוח, עם הרבה חרקים מתרוצצים. ישבתי ליד הדלת האחורית. החלונות היו מלוכלכים וישנים, הכיסאות היו לא נוחים והאוטובוס כל הזמן נטה לצד, אבל נראה שאחרים דווקא נהנו ממנו. זה הזכיר לי אז את הקליפים האפנתיים של רוק כבד, שבהם מתרוצצים מקקים בכל מקום. פתאום גרד לי הראש, ובקשתי מאמא שלי לראות מה יש לי שם. היא אמרה שיש לי שם כינים. היא הוציאה מסרק נגד כינים והתחילה לסרק לי את השיער. פעם ריאשונה שהיא הןציעה את המסרק מהשיער- היו בו כינים קטנות. ואז נהייתי הסטרית, וניסיתי להוציא את הכינים בעצמי, אך עם הזמן הן נהיו יותר ויותר גדולים. היה נורא כואב וקשה להרוג אותם: השיריון שלהן היה קשה כמו מברזל.כבר חיקיתי להגיע הביתה, כדי שאוכל לחפוף את הראש ואוכל להיפטר מהם אחת ולתמיד. אבל מה- התעוררתי לפני שיכולתי לרדת מן האוטובוס המזוויע הזה עם האנשים המגעילים האלה... למרות שזה חלום נורא דוחה, בבבקשה לא לשכוח להסביר לי אותו, כי יש לי עדיין את החלחלה הזאת של הסיוט והוא חייב להיפטר בכל דרך שהיא...