סיכום שנת 2006

[פרח75]

סיכום שנת 2006

"גנבתי" את זה מפורום אחר אבל חשבתי שיהיה נחמד להשתמש בזה גם כאן. אז בואו נעשה סיכום לשנת 2006: מה הכי שימח? מה הכי העציב? מה למדתן – על עצמכן ולא רק? במה אתן גאות? מה הייתן משנות? מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? הסיכום שלי: מה הכי שימח? - שאחותי בנפש עברה את התהליך הכי אמיץ שעברה בחיים שלה והביאה לעולם תינוק מדהים ועכשיו היא אמא. מה הכי העציב? - ההפלה שעברתי ואולי אפילו יותר מההפלה עצמה, החרדות האיומות שעברתי בהריון שאני מרגישה שעד עכשיו מכשילות אותי אפילו יותר. מה למדתן – על עצמכן ולא רק? - למדתי שיש לי חברות טובות ואוהבות שהן עבורי כמו משפחה, למדתי שיש לי בעל שתומך בי מאד ואני ברת מזל, למדתי שעדיין קשה לי עם התהליך של הריון ולידה אבל אני עדיין תקועה וצריכה לחפש עזרה במקומות אחרים במה אתן גאות? - מממ...לצערי בכלום. לא מרגישה שיש לי במה להיות גאה השנה. מה הייתן משנות? - שום דבר. מאמינה שלמדתי מכל דבר שקרה, אפילו אם הוא רע. לפחות ככה הייתי רוצה להאמין. מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? - הריון ולידה ושיעבור לי קל

 

[תמר היחידה 2]

הסיכום שלי

מה ששימח: שלמדתי להכיר את עצמי יותר מה שהעציב: לא עולה לי כרגע מה למדתי: למדתי שאני צריכה להילחם בתכונות אופי שלא נראות לי כמו עצלנות , התגוננות. כמו כן למדתי לחיות בשלום עם עצמי ועם סביבתי. מה שאני גאה בו: הנסיון שלי להתמודד עם מה שלמדתי על עצמי מה הייתי משנה: לאמר דברים כשצריל ולא לחכות , בצורה לא מתגוננת. מאחלת לעצמי: בריאות, זוגיות נפלאה, ושקט נפשי........... מאחלת ליקרים לי: בריאות, ,אושר, אהבה, שקט נפשי...........

 

[פרח75]

מרגש אותי שהגעת לכאלה תובנות

מאחלת לך המון הצלחה

 

[איש השניצל]

לתמר

מה שלמדת נראה לי מאוד חשוב. נראה שעברת שינויים רבים בשנה האחרונה, שיכולים לפתוח צוהר לשינויים נוספים בשנה הקרובה. וטוב שאת גאה בעצמך - זה יעזור לך בעתיד. שתהיה שנה טובה (-:

 

[תמר היחידה 2]

אני מרגישה צורך להתייחס לדברייך אבל

קשה לי.כי אני לא יודעת מה עבר או עדיין עובר עלייך. אני לא יודעת באיזה הקשר היתה ההפלה, טבעית או מלאכותית. זה בעצם לא משנה. אני מקווה בשבילך שתגיעי לשלמות עם עצמך ותוכלי להביא ילדים בעולם שתהני מהם ולא תחששי מחרדה בעקבות הריונם ולידתם. בהצלחה ויישר כח תמי

 

[פרח75]

ההפלה היתה טבעית

בשבוע 7 עדיין לא ראינו דופק, ניסינו שוב בשבוע 8 ועדיין לא ראו. בשבוע 9 הרופא אמר שחייבים לעשות הפסקת הריון.

 

[Gali112]

../images/Emo201.gif עברתי את זה גם

זו חוויה מטלטלת ולא נעימה ואכן מעוררת פחדים אבל זו תופעה די שכיחה (לא כ"כ מודעים לזה כי מעט מספרים בשלב כזה על ההריון ) מאחלת לך הריון קל ותקין בקרוב

 

[תמר היחידה 2]

היי פרח

בטח מאוד קשה לך. לא יעזור לך לשמוע שזה קורה להרבה נשים.אבל אולי תחפשי פורום של נשים שגם עברו חוויה דומה? תוכלי להיעזר בהן האם יש לך עם מי לדבר? איך בעלך מגיב לכך? והשאלה הכי קשה: האם אתם מנסים שוב? מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם

 

[איש השניצל]

לפרח75

אני מאוד מעריך אותך על זה שלא היית משנה כלום. זה נראה לי חשוב, ללמוד לחיות עם העבר ולדעת שהוא קיים. מה שלמדת נראה לי מאוד חשוב. המסר שכתבת מרגש. צר לי על ההפלה שעברת. אני מקווה שיהיה לך בהצלחה (-:

 

[פרח75]

תודה רבה...

תגובתך והאכפתיות שלך ריגשו אותי.

 

[ליאת פעמיים]

טוב הפעם גם מצטרפת

בדיוק לפני שנה הייתי בתקופה הגרועה מבחינתי מבחינה מקצועית, והבנתי שצריך לעשות מעשה יש מספר נקודות שאפשר להגדיר כהכי משמחות הראשונה והחשובה מכולן ברמה האישית משפחתית, הצלחתי לתת לבן היקר שלי כוח ולגרום לו להאמין בעצמו ולהוביל אותו לנקודות שהוא רצה להגיע אליהן. ברמה המקצועית העובדה שאזרתי אומץ והתפטרתי ממשרד החינום. העציב אותי להגיע למסקנה שאין יותר טעם להלחם עבור המקצוע שכל כך אהבתי. למדתי על עצמי , שאני יכולה להגיע למקומות שאני רוצה להגיע אליהם גם אם הדברים לא תמיד נראים בעלי סיכוי ולמדתי שהבעל שלי יהיה שם לצידי גם אם אעשה את הדברים שהוא חושב שאני טועה בהם. אני גאה בכל התהליך שעברתי אני גאה שידעתי לנתב את השינוי לכיוון הנכון. מה הייתי משנה הייתי עוברת את התהליך הרבה קודם ולא מחכה למשבר כל כך עמוק שיוביל אותי לשינוי שביצעתי עכשיו. מה אני מאחלת ליקירים לי? קודם כל בריאות למדתי השנה ממספר אירועים שזה הדבר האמיתי והחשוב מאחלת לעצמי ומשפחתי שהשינוי שעשינו יעשה לכולנו רק טוב ולילדיי האהובים שילמדו על הכוחות שיש בהם הרבה יותר מהר ממה שאני למדתי

 

[ליאת פעמיים]

חינום=חינוך

 

[תמר היחידה 2]

בהצלחה ויישר כח

אני מאמינה שזה כיף לעשות צעדים כאלה גדולים ובעלי סיכוך ככ גבוה ובסוף לצאת נשכרים ומרוצים מזה . כל הכבוד על זה שאזרת אומץ והתפטרת וזה אני חושבת מכמה סיבות: הראשונה היא בגלל שכיום קשה למצוא עבודה וחיי המחייה בארץ יקרים לכן נוצר מצב שבו אנשים עובדים רק כדי לפרנס. סיבה שנייה היא בגלל שאת מאמינה ואוהבת את המקצוע, כיום כל הערכים של החינוך עומדים על כרעי תרנגולת, הם השתנו והם לא כמו פעם. מורים הם לא אותם מורים ומערכת החינוך בנתיים לא מוכיחה את עצמה. מה שאני מנסה לומר זה שאל תאשימי את עצמל אם התייאשת או נשחקת. שיהיה בהצלחה

 

[איש השניצל]

שאלון מעניין.

האמת היא, שכשאני מסכם עכשיו את כל מה שהיה לי - אני מרגיש ששנת 2006 הייתה טובה מאוד בשבילי. היא הייתה רחוקה מלהיות מושלמת או נוחה, ויש לי עוד כל מיני בעיות וצרות. אבל בסך הכל, מי שאמר שכל בעיה היא למידה - צדק. לא מדובר בקלישאה. מה הכי שימח? זה שלמדתי כל כך הרבה על עצמי וכך השתניתי בכל מיני תחומים. בתחילת השנה, כשהגעתי לבית-הספר, שמתי לב עד כמה התפתחתי משנה שעברה. אני מאוד מרוצה. מה הכי העציב? רגשות האשמה שלי. הם ליוו אותי לכל מקום וכך מנעו ממני ביטחון עצמי והשלמה עם העבר. אני חושב, שבאמת חבל על רגשות האשמה - וזו גם התוכנית שלי לשלושת החודשים הבאים. היו לי הרבה דברים קשים בשנה הזו. נהגתי באלימות כלפיי אנשים, ומאידך גם הייתי קורבן לכל מיני אנשים תוקפניים וחסרי אופי. אני מקווה שאלמד מזה לעתיד. מה למדתי? למדתי המון דברים על עצמי, וכמובן - אני רק שמח ללמוד עוד. אחד הדברים האחרונים שלמדתי היה לנהוג בכנות עם אנשים שאני חבר שלהם. בשנה החולפת היו לי הרבה חברים, אבל הרגשתי מאוד בודד, וזאת משום שהרגשתי שהחברים שלי מכירים אדם אחר - קליל יותר, שמח יותר, וטרוד פחות. לאט לאט אני מתחיל ליצור שינוי. ואני מאוד מרוצה. במה אני גאה? בזה שהיה לי את האומץ ליצור שינוי בכל מיני תחומים שפשוט היו "תקועים" מבחינתי. אני חושב שלמדתי לחיות עם התכונות שלי, ובמקביל לשפר את חלקן. גם זה שהייתי פתוח ללמוד מוצא חן בעיניי. מה הייתי משנה? האמת שיותר מדי דברים. עוד לא למדתי לחיום עם העבר שלי כמו שצריך, ויש כל מיני תסבוכות גדולות שנקלעתי אליהן ואת זה ממש הייתי רוצה לשנות. הייתי משנה הרבה דברים. מה אני מאחל לעצמי וליקרים לי? כוח רצון ויכולת להתמודד גם עם דברים פחות נוחים. בהקשר לתוכנית שהתחלתי לבנות - גם לימוד והצלחה סביב עניין רגשות האשמה.

 

[תמר היחידה 2]

הי איש השניצל

אתה מפרט בהרחבה על השאלות וזה יפה. אני שמחה שיש לך במה להתגאות, אולי תפרט קצת יותר? אני חושבת שחשוב לדעת מה היינו רוצים לשנות , אולי לפעמים זה יותר מדי אבל אם כל פעם תעבוד על דבר אחד אז זה יקל עליך. בהצלחה

 

[איש השניצל]

היי תמר

את צודקת. אני יודע שיש לי רצון להרבה שינויים, ומתוך זה אני באמת יודע שכדאי להרגיע את עצמי. שינוי הוא דבר ממושך. הוא לא מאוד מסובך, אבל הוא דורש עבודה. העקרונות של השינוי מאוד פשוטים מבחינתי - אבל הביצוע הוא העיקר(ובגלל זה הכוח של ספרי ההדרכה מוגבל). האמת היא, שאני חושב שהשינוי הגדול חל בחודשים האחרונים. לאט לאט אני משיל מעצמי את רגשות האשמה, לומד איך לדעת להסתדר עם מי שאני, משלים גם עם דברים פחות טובים שבי... גם בדברים היומיומיים מאוד התפתחתי. בשנת הלימודים הזאת, בניגוד לשנת הלימודים הקודמת, אני שומר על איזון בין עבודה לבין עיסוקי פנאי. וזה מצוין תודה על ההתעניינות.

 

[Gali112]

השנה שלי

מה הכי שימח?: המשפחה שלי, החוסן שלה , המתיקות של התינוק והבגרות של הגדולים מה הכי העציב? המלחמה עירערה מאוד את תחושת הביטחון מה למדתן – על עצמכן ולא רק? שחלק גדול מהמעשים שלי הוא כדי לרצות אחרים ולא כדי להשיג מטרות ואינטרסים שלי במה אתן גאות? אמ.. לא כ"כ גאה, יחסית שנה דלה בהישגים אבל בכל זאת אפרגן לעצמי את זה שבשנה של לידה הנקה וטיפול בתינוק הצלחתי להתקדם מה הייתן משנות? לדאוג יותר למטרות שלי, לא לנסות להיות נחמדה בכל מחיר, להעמיד גבולות לאנשים סביבי, להיות יותר מסודרת וממוקדת מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? בריאות!!!!!

 

[ניאו30]

מקווה ששנה הבאה תהיה טובה

יותר עבורך

...חוויה קשה עברת...קשה לדמיין אפילו...מתוך החוויות האלו אנחנו לומדים הכי הרבה,על עצמנו בעיקר... ובאשר לי: מה הכי שימח? טרי,טרי,בדיוק לפני כשבוע-אני לומד בירושלים,והשבוע,כמו שידוע...היה שלג בבירתנו...וזה היה פשוט מדהים! ומהמםםםם...וכבר ראיתי את שלג בעבר,אבל לא כשיורד,ובוודאי שלא נהגתי בעבר בשלג... זה היה פשוט מדהים...הכל...וגם למחרת,השלג עדיין נשאר,העצים, הבתים...והדשא במכללה שנצבע בלבן...ואי,חוייה מדהימה...יווו,הייתם צריכים לראות איזה שמחה ואושר הדברים הקטנים האלו, הפתיתים הלבנים,מביאים,ולא רק לסטודנטים,גם למרצים,ולכולם-זורקים אחד על השני,צורחים, מחבקים, מאושרים... צריך היה ממש לראות כדי להאמין... מה הכי העציב? כמה דברים...הקשר עם ההורים לא התקדם כפי שחשבתי...קשר עם ידידה קרובה שלי שקצת התמתן...התפיסה שלי את עצמי מבחינה כלכלית,שזה מגביל אותי...ובקשר לעולם מסביב-המלחמות,ה"תרבות",החינוך...זה מעציב שיש כל כך מעט אהבה בעולם, ומצד שני,לפעמים היא חבוייה,צריך לגלותה,אבל זה מעציב שהמסגרות החברתיות בימינו כמעט שלא מביטות אליה,רק אל השלילי, המפחיד,מבהיל,משניא וכדומה...ומאוד עצוב שהעולם שלנו, והאנשים בו,נמדד על פי ערכים חומריים,על פי "מי יותר...",על פי תחרותיות ושאיפה חסרת פרופרציה להישגיות בכל מחיר,ללא מחשבה מה זה גורם,למה זה כבר גרם,ולמה זה עוד יגרום...זה בהחלט מעציב(ומצד שני,גם מניע,גם מוביל לרצון להשתנות,רצון לשנות...) מה למדתן – על עצמכן ולא רק? שאם אני לא חושב על פחד-אני יכול להתגבר על הרבה דברים שחשבתי שאני לא יכול...שבכלל מחשבות ישנות שקיימות בתוכי זה דבר שהרבה פעמים חוסם אותי מלהתקדם...שהחלק הרוחני באדם הוא לא דבר שקיים רק אצל יחידי סגולה,שהוא לא נמצא "אי שם למעלה,בעננים",אלא זה משהו שחודר,יכול לחדור,אל חיי היומיום,אצל כל אחד,כאן בחיים הארציים,בדברים הכי "קטנים"(לכאורה) שקיימים בעולמנו, ושמתוך אותם דברים "קטנים" קיבלתי את התובנות הכי חשובות שלי... שהדרך הטובה ביותר להתגבר על סבל או כאב שקיים בתוכנו היא על ידי לתת לו משמעות,להפוך את השלילי לחיובי("את הדפקט לאפקט" אמר מישהו)...שחשוב לחשוב על דברים,חשוב לחלום על דברים,חשוב להרגיש,אבל הדבר הכי חשוב הוא לעשות,לחוות,להתנסות,להפתח אל העולם,ושדרך אלו מגיעים התובנות החשובות ביותר,ולא ההפך כפי שתמיד חשבתי..., ועוד לא מעט דברים אחרים. במה אתן גאות? "הרצאה"(המרכאות כי לא צריך להגזים...) שעשיתי בלימודים-יש(היתה?..) לי חרדה חברתית,והיה ממש קשה לי לדבר לפני הסטודנטים שאני מכיר(ואוהב),התרגשתי מאוד...וראו את זה עליי....חחחח,אבל קיבלתי המון מחמאות ואפשר להגיד שזו נקודת ציון בשבילי, שאת משמעותה אני עוד לא יודע,אבל נראה לי שכל פעם כשאני אפחד ממשהו דומה אני אזכר בה והיא תתן לי כוח לנסות, להעיז,לא לפחד,ובעיקר אמונה בעצמי. מה הייתן משנות? שום דבר.היו דברים שלא הצלחתי בהם בשנה האחרונה,אבל אלו משמשים לי דחיפה ומוטיבציה ורצון לעבוד עליהם בשנה הבאה, ולאחר מכן...תארו לכן מה היה קורה עם כל מה שהיינו רוצים היה מתגשם?...חחחח,צריך להשאיר משהו לעתיד... להתפתחות נוספת,לעתיד. מה אתן מאחלות לעצמכן וליקרים לכן? שכל אחד/ת יתקרב להכרת עצמו,ושירגיש שהוא ממלא ופועל בחייו כפי שהוא באמת,מתוך רצון חופשי ואהבה.כל השאר,הפירוט לפי נושאים כאלו ואחרים,הוא "רק" תוצאה של זה. אה,ובעקרון את החשבון נפש השנתי שלי אני עושה בחגי תשרי,אז גם היומולדת שלי,וזה ממש מתאים...אבל למדתי שזה גם טוב לעשות מדיי פעם את החשבון נפש הזה-להיות יותר מחובר לעצמך,לדברים שעברת,למדת,לקשיים,לתובנות ולאתגרים לעתיד...לכן,היה נחמד לי לענות על הסקר הזה...