סיפור אישי + שאלה חשובה

[skfjkdsjfk]

סיפור אישי + שאלה חשובה

אני בחור בן 27 ממרכז הארץ. אחרי הצבא עבדתי, עשיתי כסף ונסעתי לטייל בדרום אמריקה. נסעתי לחודש-חודשיים ופתאום חלפה לה שנה. שנה שלא ארחיב עליה יותר מידי כי שנה זה פרק זמן באמת ארוך. שנה מלאה בכל טוב, אבל באמת כל טוב - ללא ספק השנה הטובה בכל 27 שנות חיי. השנה חלפה לה וחזרתי לארץ. נחתתי פה באוקטבר 1999, ומאז אני חי בחלום הזה. לא עובר יום שאני לא מפנטז/נזכר/חולם/מתגעגע לימים המדהימים האלה. תחשבו רגע - כמעט 4 שנים, בערך 1400 ימים שבכל אחד ואחד מהם המון זיכרונות וגעגועים. אני כל כך חי את הטיול, שאני זוכר שמות של אנשים ורחובות, שמות של פוסאדות, מחירים של כל מיני דברים, מאכלים וטעמים. בקיצור, התקופה הטובה של חיי לא עוזבת אותי גם היום אחרי כל כך הרבה זמן. השאלה שרציתי לשאול היא - האם יש עוד אנשים "מטורפים" כאלה, או שאני מקרה חריג?

 

[roni33333]

אתה יכול להיות רגוע לחלוטין:

ב1995 הייתי בטיול בצ'ילה עם אישתי הצברית, (אני נולדתי שם): ועד היום אני לא מפסיק לחשוב על הכיף שבמדינה הזאת ואנשיה. חביבי: תחזור למציאות, תעבוד ותתכנן טיול נוסף בברכה רוני

 

[senor]

כולנו LOCOS

ואפילו אני (מנהל האתר) לא נמצא כאן משנאת המן אלא מאהבת דרום אמריקה. המוסיקה, האוכל, האנשים. אכן יבשת כלבבי

 

[austin1]

אחי אני באותו מצב בדיוק

והקטע המצחיק שאני חזרתי רק לפני חודשים ואני פשוט התחלתי מהתחלה לעבוד כדי שאני יוכל לנסוע שוב כבר בסוף השנה , הטיול הזה פשוט לא יוצא לי מהראש .

 

[skfjkdsjfk]

טיול נוסף תמיד אפשר לעשות אבל זה אף

פעם לא יהיה הטיול ההוא....הטיול של אחרי צבא, שאתה חופשי מכל העולם והכל על הזית שלך. לא מעניין אותך כלום, אתה מרגיש שאתה הבנאדם הכי חופשי ביבשת ויכול לעשות מה שאתה רוצה. מה שאני אומר זה בעצם שהיום גם אם אני חוסך את הסכום וטס, אז ההבדל הוא שאני טס עם כרטיס חזרה, ובטיול ההוא הכרטיס היה לכיוון אחד כי כמו שאמרתי, טסתי לחודש ונשארתי שנה. טיול כזה כבר לא יתאפשר כי יש מליון דברים אחרים על הראש ועבודה ולימודים (ומתישהו בעתיד משפחה) וכו וכו וכו

 

[אורן המטייל]

נסיעה לדרום אמריקה

איך אפשר לשכוח טיול לדרום אמריקה? אי-אפשר! הייתי שם ב-2000/2001, ואהבתי את המקום כל כך שחזרתי לשם לסיבוב שני. רק לפני חודש חזרתי. עכשיו מה? סיבוב שלישי...

 

[shellyland]

אני נחתתי בארץ

במאי 1991 ועדיין כאילו רק אתמול. כאילו קפצתי לביקור מולדת קצרצר וכבר אני חוזרת לשם... והאמת? בעוד שלושה שבועות אני באמת חוזרת לשם

טוב, רק לברזיל, אבל זה הדובדבן שבקצפת, לא? ובאשר למוזרויות: כל הטיול היו לי חלומות שאני מגיעה הביתה לביקור קצר (לעשות כביסה, לבקר את ההורים, לסידורים...) וחוזרת לדרום אמריקה. לעוד מישהו היתה כזאת שריטה?

 

[skfjkdsjfk]

לגבי הדובדבן, אין ויכוח בכלל! במקרה

שלי ברזיל היתה אקסטרא-אורדינר. הגעתי אליה במקרה בסוף הטיול כשעשיתי טובה לאבא שלי....ומעשה שהיה כך היה: הייתי בבוליביה והאפשרות היתה לרדת לארגנטינה או לשבור שמאלה לברזיל. בגלל שיקולי מזג האויר הלכתי על ברזיל, ולבקשתו של אבי קפצתי לבקר את הדודה בריו. חברים יקרים, מסתבר שהדודה בריו היא גם אחד האנשים העשירים ביותר בריו, ואני לא מגזים, אבל אני אתן לכם לשפוט בנושא. מכירים את ברזיל? אז בברזיל יש עיר שנקראת ריו - מכירים? יופי עד כאן. האנשים שיש להם כסף בריו גרים בקופקבנה. אחר כך מגיעה רצועת החוץ של איפנמה, שם הם קצת יותר עשירים. אחרי זה, אם יש לך יותר כסף אז אתה גר בלבלון. ואיפה גרה הדודה? בלבלון אלטו (יענו לבלון עילית). מסתבר ששם גרים אלו שהכסף לא מהווה עבורם בעיה. שבועיים שלמים לא יצאתי מהאחוזה - בריכה/ג'קוזי/סנוקר/סאונה/משרתים שעושים אחלה אוכל/מיטות שיזוף/מסך טלויזיה של 61 אינצ'....רק תבחרו....טוב, בכל זאת, לא נראה לי שנכנסתם לפורום כדי לדבר על הדודה!

לסיכום, ריו לפי דעתי היא העיר הכי יפה ומרשימה בעולם. יערות, הרים, ים ועיר מודרנית שלובים זה בזה.....אוי כמה שאני מתגעגע....