סיפור חיי...
שלום לכולם...דבר ראשון מזל טוב על פתיחת הפורום.... אחלה פורום.. קוראים לי נוי..רציתי לשתף לאותכם בסיפור חיי ולשמוע מה יש לכם לומר.. אוקי... כשהייתי קטנה..(אני מדברת כבר מגיל שנה) אבא ואמא שלי הרביצו לי אמא ממש פכות.. אבל אבא.. עם כל מה שבא ליד, מקלות, חגורות, הכל! לא היה יום שלא היו לי איזה 3 סימנים עליי.. הזמן עבר.. הייתי כבר בת 4 אבא עדיין מרביץ..הלכתי לגן.. ושם הגננת גם הרביצה לי.. היא גם נגעה בגוף שלי..היא הכניסה לי מקלות ל****..וגם הביאה לילדים אחרים לעשות את זה..אני באתי לאמא שלי ואמרתי לה את זה.. אמא לא האמינה וככה זה נמשך.. אחרי כמה חודשים אמא ראתה כבר דם והעוזרת גננת לא יכלה יותר ואמרה לאמא שלי... כמה שאמא בכתה כאילו לה זה קרה..כמובן שאת הגננת העיפו..וזהו.. הכל נמשך חראגיל גם בבית..ההורים כל הזמן קיללו ירדו ופגעו בי... זה היה הכי קשה.. כל מה שהם אמרו.. אבל המכות מצד אבא עדיין היו...אני כמו טיפשה לא אמרתי כלום..! גדלתי בידיע שזה בסדר ונורמלי לגמרי... לא שאלתי את חברים שלי... אוקי.. בכיתה ג'עברנו דירה.. הגעתי לאיפה שאני עכשיו.הכל המשיך כמו שהוא...אני התחלתי לעשן! בכיתה ג!!! בכיתה ה' אני הפסקתי..תאמינו שההורים בכלל לא ידעו מזה?? המכות קצת הפסיקו בבית.. אבל ההרגשה תמיד נשארה... הרגשה שהכל בסדר.. לא ידעתי מה זה אהבה...פשוט לא...הילדה הטיפשה שלא ידעה שמה שקורה לא בסדר..! בכיתה ו' כבר סבלתי מהצקות מגעילות מצד הבנים.. זה היה קשה אבל עבר.. בכיתה ח' הייתי בגן.. איש אחד בא דיבר איתי.. נגע בי...אני הייתי טיפשה! בשוק! לא אמרתי כלום! עד שחבר של חברה שלי בא והעיף אותו! שוב אני טיפשה! למה לא אמרתי או עשיתי כלום!? מאז הנה אני... אני מסתובבת כבר חצי שנה ככה עם חבורה של בנית בני 18 ומעלה... הם כמו אחים שלי... היום אני יודעת שמי שיגע בי הוא מת! יש עוד פרטים קטנים בסיפור חיי.. אבל זהו בעיקר העיניין... יהיה נחמד לדעת מה אתם חושבים.. נוי
שלום לכולם...דבר ראשון מזל טוב על פתיחת הפורום.... אחלה פורום.. קוראים לי נוי..רציתי לשתף לאותכם בסיפור חיי ולשמוע מה יש לכם לומר.. אוקי... כשהייתי קטנה..(אני מדברת כבר מגיל שנה) אבא ואמא שלי הרביצו לי אמא ממש פכות.. אבל אבא.. עם כל מה שבא ליד, מקלות, חגורות, הכל! לא היה יום שלא היו לי איזה 3 סימנים עליי.. הזמן עבר.. הייתי כבר בת 4 אבא עדיין מרביץ..הלכתי לגן.. ושם הגננת גם הרביצה לי.. היא גם נגעה בגוף שלי..היא הכניסה לי מקלות ל****..וגם הביאה לילדים אחרים לעשות את זה..אני באתי לאמא שלי ואמרתי לה את זה.. אמא לא האמינה וככה זה נמשך.. אחרי כמה חודשים אמא ראתה כבר דם והעוזרת גננת לא יכלה יותר ואמרה לאמא שלי... כמה שאמא בכתה כאילו לה זה קרה..כמובן שאת הגננת העיפו..וזהו.. הכל נמשך חראגיל גם בבית..ההורים כל הזמן קיללו ירדו ופגעו בי... זה היה הכי קשה.. כל מה שהם אמרו.. אבל המכות מצד אבא עדיין היו...אני כמו טיפשה לא אמרתי כלום..! גדלתי בידיע שזה בסדר ונורמלי לגמרי... לא שאלתי את חברים שלי... אוקי.. בכיתה ג'עברנו דירה.. הגעתי לאיפה שאני עכשיו.הכל המשיך כמו שהוא...אני התחלתי לעשן! בכיתה ג!!! בכיתה ה' אני הפסקתי..תאמינו שההורים בכלל לא ידעו מזה?? המכות קצת הפסיקו בבית.. אבל ההרגשה תמיד נשארה... הרגשה שהכל בסדר.. לא ידעתי מה זה אהבה...פשוט לא...הילדה הטיפשה שלא ידעה שמה שקורה לא בסדר..! בכיתה ו' כבר סבלתי מהצקות מגעילות מצד הבנים.. זה היה קשה אבל עבר.. בכיתה ח' הייתי בגן.. איש אחד בא דיבר איתי.. נגע בי...אני הייתי טיפשה! בשוק! לא אמרתי כלום! עד שחבר של חברה שלי בא והעיף אותו! שוב אני טיפשה! למה לא אמרתי או עשיתי כלום!? מאז הנה אני... אני מסתובבת כבר חצי שנה ככה עם חבורה של בנית בני 18 ומעלה... הם כמו אחים שלי... היום אני יודעת שמי שיגע בי הוא מת! יש עוד פרטים קטנים בסיפור חיי.. אבל זהו בעיקר העיניין... יהיה נחמד לדעת מה אתם חושבים.. נוי