סיפור חיי

[אילנה נוי]

סיפור חיי

שמי אילנה נוי רציתי לספר לכם קצת על עצמי. אני בת 30 וחיה בפנימייה של ילדים קטנים מגיל 0 עד 6 שנים. אני הגעתי למעון בגיל שנה וחצי מסיבות אישיות. רציתי להגיד שאני מרגישה בודדה ומנותקת מחברה בת גילי ושה נורא מתסכל אותי המצב הזה. בטח שמעתם ממטה המאבק על מעון של נכים ששייך לאיל"ן שנקרא בית קסלר שנמצא בחיפה ואני אחד מהעומדים. לגור בו וכמובן מה שמעקב את פתיחתו זה עניין התקציב ומי סובל מכל זה אני ושאר המעומדים.

 

[אתי אברהמי]

אילנה נוי , אין מילים!

ידוע לי שבית קסלר מוכן לקלוט אנשים רבים. מהתמונות שראיתי, מקום יפהפה. מודרני ומשוכלל. מקום שיכול להביא רווחה לרבים. עוד אחד מסיפורי האטימות הגואה. עושים חלק מישיבות ה....במקום מפואר. עלות ישיבה אחת עשויה לתגמל אדם לתקופה ארוכה. הצדק מת מזמן. חבל שכך!

 

[אילנה נוי]

אתי

רציתי להודות לך על התגובה שלך ועל העידוד שאת מפגינה כלפיי הממששלה הנכה חכמה על החלשים. רציתי לספר לך שבתקופה האחרונה שלחתי לשר האוצר מכתב אישי שמתאר את מצבי וכמה חשוב לי שבית קסלר יפתח. כמובן שהוא לא הגיב עליו.

 

[אתי אברהמי]

אילנה נוי ,

שמעתי מזמן על קיומו של מקום נפלא זה, ממספר אנשים שאמורים להתגורר בו. אנשים נפלאים שנולדו עם מיגבלה. אנשים שהחברה דוחה. כי הם לדעתה "מכערים" את תדמית החברה. מדוע שיפתח המקום? "בית נעול" משום שיכול להוות מקום נפלא עם איכות חיים ליותר מ-80 אנשים עם מוגבלויות שחלקם צעירים וחלקם מבוגרים יותר?. מקום כמו כפר תקווה הנפלא שיכול להעמיד אנשים על הרגלים ולהפכם למועילים לחברה ולעצמם במקום להוות נטל כבד מנשוא על המשפחות. מקום נפלא למי שאין לו משפחה תומכת. אבל, העיניים סומות, האוזניים אטומות, והפה, מלא בארוחות מפוארות בבתי מלון מפוארים על חשבון משלם המיסים ? לא מתביישים!