סיפור חמוד...."אהבה ושגעון"
מספרים שפעם נפגשו במקום כלשהו על פני האדמה , כל הרגשות והתכונות של בני האדם . כשהשעמום פיהק בפעם המי יודע כמה , השיגעון , כהרגלו כל כך משוגע , הציע לכולם : "בואו נשחק מחבואים" , הספקנות הרימה גבה . והסקרנות , שלא ידעה להתאפק , שאלה : "מחבואים ? איך משחקים את המשחק הזה ?" . "הוא משחק" - הסביר השיגעון - "בו אני מכסה את פני ומתחיל לספור מאחד עד מיליון ואתם מסתתרים וכשאני אגמור את הספירה , הראשון מביניכם אשר אמצא ייקח את מקומי כדי להמשיך את המשחק" . ההתלהבות רקדה עם האופוריה , השמחה קפצה כל כך הרבה ששכנעה לגמרי את הספק וגם את האדישות , שלעולם לא נהגה להתעניין בשום דבר . אך לא כולם רצו להשתתף , האמת העדיפה שלא להסתתר , בשביל מה ? במילא תמיד מוצאים אותה בסוף . הגאווה אמרה שמדובר על משחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת הוא שהרעיון לא היה שלה) . והפחד החליט שלא לסכן כלום . "אחד…שתיים…שלוש…" - התחיל לספור השיגעון . הראשונה הייתה העצלנות שהסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה , האמונה עלתה לשמיים והקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה , אשר באמצעים ענקיים , מצאה מקום בצמרת של העץ הכי גבוה . הנדיבות כמעט שלא יכל להסתתר , כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו . מה עם אגם שקוף ? אידיאלי בשביל היופי , חור בגזע העץ ? מושלם בשביל הצניעות , מאחורי כנפי הפרפר ? הכי טוב בשביל החושניות , מה עם משב הרוח ? יוצא מן הכלל בשביל החופש . כך , הנדיבות מצא מקום צנוע אבל מתאים לו בקרן שמש קטנה . האגו לעומתו מצא מקום מצוין מלכתחילה , גדול , מאוורר , נוח , אבל אך ורק בשביל עצמו בלבד . השקר הסתתר בעומק הים (אבל האמת היא שהוא הסתתר מאחורי הקשת) . התשוקה והחשק במרכז הרי הגעש , והשיכחה שכחה אפילו איפה הסתתרה . כשהשיגעון ספר 999,999 , האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר כי כל המקומות היו תפוסים . "מיליון !!!" הכריז השיגעון והתחיל בחיפושים , הראשונה שמצא הייתה העצלנות , רק שלושה צעדים ממנו מתחת לאבן . אחר כך שמעו את האמונה שמתווכחת עם האלוהים על זואולוגיה , את התשוקה והחשק שמעו מרעידים את הרי הגעש . באופן פתאומי , הופיע לו הקנאה וכך הצליח השיגעון לפענח איפה ההצלחה . את האנוכיות לא היה צריך לחפש , היא בעצמה ולבדה יצאה ממחבואה , שהיה זה קן דבורים . מרוב שהלך , השיגעון הרגיש צמא , כך הגיע לאגם ושם מצא את היופי . עם הספק היה קלי קלות , כי מצא אותו יושב על גדר בלי להחליט עדיין באיזה מקום להסתתר . כך מצא את כולם , את הכשרון בין העשבים הטריים . את החרדה במערה חשוכה , את השקר מאחורי הקשת ואפילו את השיכחה שכבר שכחה ששיחקה במחבואים . רק האהבה לא הופיעה בשום מקום ,השיגעון חיפש מאחורי כל עץ , מתחת לכל אבן , בפסגות ההרים וכשעמד להיכנע הבחין בשיח ורדים והתחיל להזיז את הענפים , לפתע פתאום נשמעה צעקה איומה וכואבת . קוצי הורדים פצעו את האהבה בעניים … השיגעון לא ידע מה לעשות כדי להתנצל . הוא בכה , התחנן , ביקש סליחה , ואפילו הבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה . ומאז אותם ימים , בהם שיחקו מחבואים בפעם הראשונה על האדמה . האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה
מספרים שפעם נפגשו במקום כלשהו על פני האדמה , כל הרגשות והתכונות של בני האדם . כשהשעמום פיהק בפעם המי יודע כמה , השיגעון , כהרגלו כל כך משוגע , הציע לכולם : "בואו נשחק מחבואים" , הספקנות הרימה גבה . והסקרנות , שלא ידעה להתאפק , שאלה : "מחבואים ? איך משחקים את המשחק הזה ?" . "הוא משחק" - הסביר השיגעון - "בו אני מכסה את פני ומתחיל לספור מאחד עד מיליון ואתם מסתתרים וכשאני אגמור את הספירה , הראשון מביניכם אשר אמצא ייקח את מקומי כדי להמשיך את המשחק" . ההתלהבות רקדה עם האופוריה , השמחה קפצה כל כך הרבה ששכנעה לגמרי את הספק וגם את האדישות , שלעולם לא נהגה להתעניין בשום דבר . אך לא כולם רצו להשתתף , האמת העדיפה שלא להסתתר , בשביל מה ? במילא תמיד מוצאים אותה בסוף . הגאווה אמרה שמדובר על משחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת הוא שהרעיון לא היה שלה) . והפחד החליט שלא לסכן כלום . "אחד…שתיים…שלוש…" - התחיל לספור השיגעון . הראשונה הייתה העצלנות שהסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה , האמונה עלתה לשמיים והקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה , אשר באמצעים ענקיים , מצאה מקום בצמרת של העץ הכי גבוה . הנדיבות כמעט שלא יכל להסתתר , כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו . מה עם אגם שקוף ? אידיאלי בשביל היופי , חור בגזע העץ ? מושלם בשביל הצניעות , מאחורי כנפי הפרפר ? הכי טוב בשביל החושניות , מה עם משב הרוח ? יוצא מן הכלל בשביל החופש . כך , הנדיבות מצא מקום צנוע אבל מתאים לו בקרן שמש קטנה . האגו לעומתו מצא מקום מצוין מלכתחילה , גדול , מאוורר , נוח , אבל אך ורק בשביל עצמו בלבד . השקר הסתתר בעומק הים (אבל האמת היא שהוא הסתתר מאחורי הקשת) . התשוקה והחשק במרכז הרי הגעש , והשיכחה שכחה אפילו איפה הסתתרה . כשהשיגעון ספר 999,999 , האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר כי כל המקומות היו תפוסים . "מיליון !!!" הכריז השיגעון והתחיל בחיפושים , הראשונה שמצא הייתה העצלנות , רק שלושה צעדים ממנו מתחת לאבן . אחר כך שמעו את האמונה שמתווכחת עם האלוהים על זואולוגיה , את התשוקה והחשק שמעו מרעידים את הרי הגעש . באופן פתאומי , הופיע לו הקנאה וכך הצליח השיגעון לפענח איפה ההצלחה . את האנוכיות לא היה צריך לחפש , היא בעצמה ולבדה יצאה ממחבואה , שהיה זה קן דבורים . מרוב שהלך , השיגעון הרגיש צמא , כך הגיע לאגם ושם מצא את היופי . עם הספק היה קלי קלות , כי מצא אותו יושב על גדר בלי להחליט עדיין באיזה מקום להסתתר . כך מצא את כולם , את הכשרון בין העשבים הטריים . את החרדה במערה חשוכה , את השקר מאחורי הקשת ואפילו את השיכחה שכבר שכחה ששיחקה במחבואים . רק האהבה לא הופיעה בשום מקום ,השיגעון חיפש מאחורי כל עץ , מתחת לכל אבן , בפסגות ההרים וכשעמד להיכנע הבחין בשיח ורדים והתחיל להזיז את הענפים , לפתע פתאום נשמעה צעקה איומה וכואבת . קוצי הורדים פצעו את האהבה בעניים … השיגעון לא ידע מה לעשות כדי להתנצל . הוא בכה , התחנן , ביקש סליחה , ואפילו הבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה . ומאז אותם ימים , בהם שיחקו מחבואים בפעם הראשונה על האדמה . האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה