סיפור קורותי הבוקר.

אנפה2

New member
סיפור קורותי הבוקר.

הנה אספר לכם את קורותי הבוקר, מי שמשתתף איתי בעוד פורמים או קומונות בטח כבר קרה, אני כותבת בשביל אלו שלא קראו. יש לי היום היום בערך 17-20 חברות ויצו להרצאה אצלי בבית, אני מהבוקר עסוקה בלערוך את השולחן, לסדר את הבית, להוציא את הכלים , פתאום מצלצל הטלפון, אמא על הקו, אנפה הטלפון שלי לא בסדר, אני מדברת מהטלפון של השכנה בחדר, טוב ניסיתי להתקשר אליה, אכן לא בסדר, ואז אני מתקשרת לשכנה שלה ואומרת לאמא תראי אולי הנחת את הטלפון לא טוב. ובמקביל התקשרתי ל-166, המתנה ארוכה , אך בסוף ענה לי חמד של נציג שרות צילצל לאמא וגילה שהטלפון עובד, כנראה הניחה אותו כפי שביקשתי ממנה, עוברות 2 דקות שוב הטלפון מצלצל, אמא על הקו, אומרת לי שהטלפון בסדר רק לא שומעים. (יש לה טלפון לכבדי שמיעה) בטח המטפלות ניקו אבק והזיזו את הכפתור להרמת הקול, הסברתי לה מה לעשות עשתה והנה שמעה אותי, ואז אומרת לי , אנפה תלכי לסופרמרקט ותקני לי בננות ובעצם קחי עט ונייר ותרשמי לך, אתן לך רשימה, אמרתי לה : אמא היום אני לא יכולה כי יש לי אורחים ואני צריכה להכין, ומחר בתי לוקחת לי את האוטו אז אביא לך רק ביום שישי, טרחחחח, סגרה לי את הטלפון. נו מה אתם אומרים ? כזו כפיות תודה מצידה כלפי, כאילו שאני צריכה להיות לשרותה 24 שעות ביממה. שתבינו, היא בבית אבות עם 5 ארוחות ביום.
 

אנפה2

New member
תגובה לסיום יום אתמול פה בפורום.

שמעתי הרצאה על עתידנות (לא מנבא עתידות, חוקר את מצב העתידי של העולם והמדינה). הוא הבטיח כי הדורות הבאים יהיו הרבה יותר עניים מאיתנו, וזאת בגלל שגיל החיים עולה, וזה על חשבון הדור הצעיר, אנשים גומרים את החסכונות שלהם בזיקנה. ותחשבו על זה.
 

kreuter acid

New member
ממי, take it easy!

רק שאלה אחת: האם אמך היתה כזו תמיד - או שנעשתה כזו לעת זיקנה? אם היא היתה טורקת לך את הטלפון גם לפני 30 שנה כשביקשה משהו ולא קיבלה סיפוק מיידי - אז כן, היא מנגנת לך על העצבים ועושה לך מניפולציות ומנצלת אותך. אבל אם היא נעשתה כזו לעת זיקנה, אז זה כנראה התהליך של דמנטיה, שהופך אותה לילדה קטנה וככזו את צריכה להתייחס אליה ולא לקחת את זה ללב. היא כועסת כשהיא לא מקבלת מייד - אבל מייד - את מה שהיא רוצה? שתכעס. יעבור לה. מקווה שנהנית היום. למרות זאת. ולגבי העתידנות: לא צריך להיות עתידן כדי לדעת שההורים שלנו גומרים לנו את הירושה שלהם... סליחה, זה בכל זאת עדיין הרכוש שלהם. ונכון, אנחנו צריכים להסתמך על מה שיש או אין לנו. כדי להיות זקן ולא לסבול כל כך רצוי גם להיות עשיר. ואם נתפלסף, אז רצוי להיות עשיר בכל מקרה, כי כסף אף פעם לא מזיק. אביי געזונט.
 
נראה שזה משותף...

אצל מבוגרים רבים, כפיות הטובה, אני טוענת כי אין הם משנים את אופיים אלא רק מקצינים אותו. אין דרך להתמודד עם התנהגות פוגעת זו אלא להזכיר לעצמנו כי אין ביכולתנו לשנות זאת , דברים אלה לא נעשים מרוע ולכן לא לקחת ללב. איך זה נשמע קל, נכון ? אני משתגעת מהדברים הללו
 
להיות כפוי תודה

זה מישהו שלא מעריך היכן שאתם חושבים שהוא היה צריך להעריך - ולא סתם להעריך אלא גם להגיד בקול רם שהוא מעריך נדמה לי שאצל הורים קשישים זה לא כך. כלומר, זה לא שהם לא מעריכים אלא שברגע שמקבלים תשובה שלילית שלא מסתדרת עם התכניות - מיד עוברים הלאה לדבר הבא. לא, אז לא. בלי לחשוב שצריך להגיד תודה או בבקשה כי גינונים חברתיים בכלל הם כבר לא כל כך באג'נדה. לא רק כלפי הילדים, אבל כלפי הילדים או האנשים הקרובים זה הכי בולט משתי סיבות: - הם משקיעים יותר מכולם - הורה המזדקן כל כך רגיל אליהם כחלק מהחיים שהוא לא מוצא צורך להתאמץ בגינונים חברתיים שם באמת שאין מה להפגע, אלא לקבל את ההתנהגות הזו כחלק מתהליך הזיקנה. שוכחים הרבה דברים, לא רק להגיד תודה, אבל איך שהוא זה הכי כואב...
 

אנפה2

New member
בוקר טוב, כן אמי היתה כזו תמיד, תמיד בעטה

בכל דבר, תמיד לא היינו מספיק טובים בשבילה, תמיד נתנה דוגמאות איך ילדים אחרים טובים יותר, לא חשוב כל כך , אני מתוך זה צמחתי עם ביטחון עצמי, יציבה בדעתי , אך כאשר היא ממשיכה לרמוס ולנתק טלפונים על כל התרגזות קטנה (כך היה תמיד), אני מרגישה הילדה הקטנה תחת שליטתה. בכל מקרה אתמול כבר טילפנה וביקשה שאקנה בונבונירות "ספרנדיד" לחלק לצוות בית האבות לכבוד החג. אגב אנחנו נוסעים הבוקר לקברי צדיקים, לעמוקה. אם מישהו צריך/ה תפילה, בקשה, הדלקת נר (לקחתי שקית מלאה). אפשר לפנות אלי במסר, אהיה זמינה במחשב עד השעה 8.45. יום נפלא לכולם.
 
למעלה