סניף אם תרצו בירושלים הותקף
היום הותקפתי בפורום - פעיל אם תרצו הותקף באוניברסיטה פעיל אם תרצו הותקף באוניברסיטה אני עדיין לא מאמין שאני אומר מילים אלו, אבל האמת היא שכן, אני , סטודנט שנה ראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים, הותקפתי היום במרכז הקמפוס, במקום בו עוברים מאות סטודנטים כל יום – בפורום. הסיבה שבגללה הותקפתי בידי אחד מתוך המון זועם הייתה – הנפת דגל ישראל. היום בבוקר הגעתי לפורום בכדי להקים את דוכן "אם תרצו" במקום. מולי נעמדו עד לא מכבר חברי "אלבלאדנא אלבלאד" במקום שהוא לא חוקי לתאים לעמוד בו. בזמן שתליתי את דגל ישראל על הדוכן, ראיתי את עיניהם מלאות שינאה כלפי הדגל וכלפיי. ואף על פי כן, לא דמיינתי את מה שיקרה כעבור כשעתיים. שני חברים נוספים בסניף ירושלים של תנועת "אם תרצו" הצטרפו אליי לדבר עם סטודנטים ששאלו על פעילותנו. המשכנו לשבת מאחורי הדוכן כאשר מוסיקה עברית מלווה את ישיבתנו שכניראה, בנוסף לתליית הדגל היוותה את המצת להתראגנות שקרתה בשניות מולנו. את התחושה הבאה אני לא מאחל לאף אחד מאיתנו. עשרות רבות של סטודנטים החלו לפתע זורמים לכיוון העמדה שמולנו, כולם היו עטופים כאפיות בצבעים שחורים ואדומים בוהקים. הם החלו לגדול במספרים והיו כחמישים, שישים במספר. הם התאספו במעגל גדול והחלו קופצים וצועקים קריאות גנאי לעברנו. הסטודנטים שעברו במקום והבחינו בעשרות צעירים עטופי כאפיות, חלקם עם חולצות דגל אש"ף מתנוסס עליהם , הורידו ראשם ומיהרו להיעלם מהמקום פן ההתארגנות תהפוך אלימה. סטודנטים אחרים עמדו בהשתהות ולא הבינו כיצד התארגנות של שינאה ושיטנה יכולים להיות חלק מחיי הקמפוס. ברגעים הבאים הרגשתי פחד גדול, שכן המספרים החלו עולים ועולים וכל המעבר הצפוני- מערבי הרחב בפורום היה מלא בחבורת הסטודנטים הצועקים ומגדפים אותנו. ברגעים בהם הם עמדו לעלות על הדוכן שלנו ולהפיל אותו, צעדתי קדימה לעמוד לפני הדוכן, עם ידיים פרוסות בבקשה מההמון להתרחק מן הדוכן. ברגע אחד ומהיר קפץ עליי אחד מן המתפרעים והכה בי עם אגרופו בכתפי, תוך שהוא מפספס את ראשי ולאחר מכן, דחף אותי לאחור. אחדים מן ההמון הזועם תפסו אותו והרחיקו אותו ממני, אך את המכה כבר קיבלתי. אחדים מן ההמון החלו לצעוק לעברי קריאות גנאי ואיומים שייפגעו בי. עמדתי מולם משתהה במקצת לא מבין כל כך את אשר קורה. אני מותקף בתוך הקמפוס של האוניברסיטה העברית בירושלים כיוון שהנפתי דגל ישראל בדוכן שלי והעזתי להשמיע מוסיקה עברית בהפסקות הקמפוס. שעות אחדות אחרי המקרה, אני חושב לעצמי – האם חיי סטודנטים הפכו הפקר ?!? האם ישנן התארגנויות לא חוקיות של תאים קיצוניים של סטודנטים היכולים לצבור כוח ולאיים בכוחם על סטודנטים אחרים ?!? האם ישתנה הדבר, והאם מישהו יטפל בבעיה החמורה ?!? אני בכל מקרה, את הלקח שלי למדתי. מחר כאשר אופיע בקמפוס, אסתכל ימינה ושמאלה הרבה פעמים, כי מסתבר שחיי, כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר לא בטוחים ואף הפכו הפקר... אדי פריימן, יו"ר סניף אם תרצו - ירושלים
היום הותקפתי בפורום - פעיל אם תרצו הותקף באוניברסיטה פעיל אם תרצו הותקף באוניברסיטה אני עדיין לא מאמין שאני אומר מילים אלו, אבל האמת היא שכן, אני , סטודנט שנה ראשונה באוניברסיטה העברית בירושלים, הותקפתי היום במרכז הקמפוס, במקום בו עוברים מאות סטודנטים כל יום – בפורום. הסיבה שבגללה הותקפתי בידי אחד מתוך המון זועם הייתה – הנפת דגל ישראל. היום בבוקר הגעתי לפורום בכדי להקים את דוכן "אם תרצו" במקום. מולי נעמדו עד לא מכבר חברי "אלבלאדנא אלבלאד" במקום שהוא לא חוקי לתאים לעמוד בו. בזמן שתליתי את דגל ישראל על הדוכן, ראיתי את עיניהם מלאות שינאה כלפי הדגל וכלפיי. ואף על פי כן, לא דמיינתי את מה שיקרה כעבור כשעתיים. שני חברים נוספים בסניף ירושלים של תנועת "אם תרצו" הצטרפו אליי לדבר עם סטודנטים ששאלו על פעילותנו. המשכנו לשבת מאחורי הדוכן כאשר מוסיקה עברית מלווה את ישיבתנו שכניראה, בנוסף לתליית הדגל היוותה את המצת להתראגנות שקרתה בשניות מולנו. את התחושה הבאה אני לא מאחל לאף אחד מאיתנו. עשרות רבות של סטודנטים החלו לפתע זורמים לכיוון העמדה שמולנו, כולם היו עטופים כאפיות בצבעים שחורים ואדומים בוהקים. הם החלו לגדול במספרים והיו כחמישים, שישים במספר. הם התאספו במעגל גדול והחלו קופצים וצועקים קריאות גנאי לעברנו. הסטודנטים שעברו במקום והבחינו בעשרות צעירים עטופי כאפיות, חלקם עם חולצות דגל אש"ף מתנוסס עליהם , הורידו ראשם ומיהרו להיעלם מהמקום פן ההתארגנות תהפוך אלימה. סטודנטים אחרים עמדו בהשתהות ולא הבינו כיצד התארגנות של שינאה ושיטנה יכולים להיות חלק מחיי הקמפוס. ברגעים הבאים הרגשתי פחד גדול, שכן המספרים החלו עולים ועולים וכל המעבר הצפוני- מערבי הרחב בפורום היה מלא בחבורת הסטודנטים הצועקים ומגדפים אותנו. ברגעים בהם הם עמדו לעלות על הדוכן שלנו ולהפיל אותו, צעדתי קדימה לעמוד לפני הדוכן, עם ידיים פרוסות בבקשה מההמון להתרחק מן הדוכן. ברגע אחד ומהיר קפץ עליי אחד מן המתפרעים והכה בי עם אגרופו בכתפי, תוך שהוא מפספס את ראשי ולאחר מכן, דחף אותי לאחור. אחדים מן ההמון הזועם תפסו אותו והרחיקו אותו ממני, אך את המכה כבר קיבלתי. אחדים מן ההמון החלו לצעוק לעברי קריאות גנאי ואיומים שייפגעו בי. עמדתי מולם משתהה במקצת לא מבין כל כך את אשר קורה. אני מותקף בתוך הקמפוס של האוניברסיטה העברית בירושלים כיוון שהנפתי דגל ישראל בדוכן שלי והעזתי להשמיע מוסיקה עברית בהפסקות הקמפוס. שעות אחדות אחרי המקרה, אני חושב לעצמי – האם חיי סטודנטים הפכו הפקר ?!? האם ישנן התארגנויות לא חוקיות של תאים קיצוניים של סטודנטים היכולים לצבור כוח ולאיים בכוחם על סטודנטים אחרים ?!? האם ישתנה הדבר, והאם מישהו יטפל בבעיה החמורה ?!? אני בכל מקרה, את הלקח שלי למדתי. מחר כאשר אופיע בקמפוס, אסתכל ימינה ושמאלה הרבה פעמים, כי מסתבר שחיי, כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר לא בטוחים ואף הפכו הפקר... אדי פריימן, יו"ר סניף אם תרצו - ירושלים