תודה והתנצלות. אמנם חסר הסיום.
בדקתי כששלחתי וחשבתי שכל הסיפור נכנס, אבל מסתבר שהסיום "נשר" איפהשהו. אני מצרפת אותו עכשיו:
אַךְ הִיא הִתְפּוֹצְצָה מִצְּחוֹק:
"אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי יָרֹק!
אֲנִי מַעֲדִיפָה חַיּוֹת
שֶׁהֵן מְאֹד צִבְעוֹנִיּוֹת!
אָז לֵךְ מִכָּאן מַהֵר מַהֵר
חַפֵּשׂ לְךָ חָבֵר אַחֵר!"
וּבְכֵן, צְפַרְדֵּעַ צַחְקָנִית
וְכַמּוּבָן קַרְקְרָנִית,
אַרְנָב אָפֹר וְדֵי קָטָן,
חָתוּל שָׁחוֹר עִם אַף לָבָן,
כְּלַבְלַב יָפֶה וְגַאַוְתָן
וְגַם צִפּוֹר אַחַת קְטַנָּה
הָיוּ אֶצְלֵנוּ בַּגִּנָּה,
וְרַק לַזַּחַל הָאֻמְלָל
עֲדַיִן אֵין חָבֵר. חֲבָל...
בְּבֹקֶר צַח הַזַּחַל קָם
בְּאֹפֶן מְיֻחָד מֻקְדָּם,
הִבִּיט בְּנַחַת בַּמַּרְאָה,
וְשָׁם חִכְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה:
עַכְשָׁיו הוּא גֹּלֶם! מַה קָרָה?
הַאִם זֶה טוֹב? הַאִם זֶה רַע?
אַךְ עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְרַגֵּל,
הוּא שׁוּב בָּדַק וְהִסְתַּכֵּל.
הִנֵּה הָפַך כְּבָר לְפַרְפָּר
קַלִּיל, יָפֶה וְנֶ-הְ-דָּר!
הָאֲחֵרִים הִבִּיטוּ גַּם.
"הִנֵּה פַּרְפָּר", קָרְאוּ כֻּלָּם,
"כַּמָּה יָפֶה הוּא! אֵיזֶה גּוּף!
תִּרְאוּ, הוּא גַּם יָכוֹל לָעוּף!"
וְכָל אֶחָד אָמַר:"סְלִיחָה,
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלְּךָ?"
אַךְ הַפַּרְפָּר הַצִּבְעוֹנִי
עָנָה:"חָבֵר? לֹא! לֹא אֲנִי!
עַכְשָׁיו, כְּשֶׁאֲנִי פַּרְפָּר
אֶת חֲבֵרַי אֲנִי אֶבְחַר.
וְלֹא אֶרְצֶה גַּאַוְתָנִים,
אוֹ חֲתוּלִים יַלְלָנִים,
וְחוּץ מִזֶּה, אֲנִי יוֹדֵעַ,
גַּם לֹא צִפּוֹר וְלֹא צְפַרְדֵּעַ.
אָעוּף מִכָּאן מַהֵר מַהֵר
כְּדֵי לִמְצוֹא חָבֵר אַחֵר!"