סקירה קצרה
ברכות על הפורום החדש אני קצת דולה מזיכרוני מעט מידע שפעם הכרתי די טוב ואשר נשתכח ממני עם השנים. ביקורת המקרא ככל הנראה הייתה נושא מאד חם בחצי השני של המאה ה- 19 ואולי עוד בתחילת המאה העשרים. לי היה נדמה כי הנושא די נסגר והוא אינו מעניין עוד איש. בכל מקרה מדובר על ספרות ענקית המדברת על חקר התרבות בכלל ועל חקר המקרא בפרט. מבקרי מקרא היו תמיד אבל ככל הנראה הם נשכחו בדברי ימי ההיסטוריה. הספר הביקורתי המודרני הראשון הנו ספרו של שפינוזה מאמר תאולוגי מדיני. מה שזכור לי ממנו בעיקר הנו הפירוש של סודותיו של האבן עזרה. כך למשל, ו "והכנעני אז בארץ" מספר בראשית. יתכן כי כנען נטל ארץ כנען מיד אחר, ואם אינו כן הרי הוא סוד והמשכיל ידום. שפינוזה מפרש את הסוד כאומר ששורות אלו נכתבו בזמן מאוחר מזמן משה. שפינוזה גם מראה כי מחברה של עיקר הדברים הרשומים התורה הוא עזרה הסופר. ולוהיזן בספרו אקדמות לדיברי ימי ישראל (קיים בתרגום לעברית ונמצא בספריה הלאומית בגבעת רם בירושלים. אפרופו, בתרגום לעברית ניתנת תודה לדוד בן גוריון על תמיכתו בתרגום הספר – מה שמוכיח כי מנהיגינו בעבר אכן היו מזן אחר) דן גם הוא בזמן כתיבתו של כל חלק ממרכיבי התורה וקובע כי ספרי הנבואה קדמו לספר כוהנים.ספר דברים נכתב בימי יהושיהו וביטול הבמות. כהני הבמות הפכו ללוויים. ספר הברית נחשב לעתיק מבין כולם. ממה שזכור לי מאלפת במיוחד השוואתו בין ספר דברי הימים לספר מלאכים ובין ספר כוהנים לספר דברים. על פי הסבריו, ספר מלאכים נכתב עוד לפני שספר כוהנים נכתב ואילו ספר דיברי הימים נכתב לאחר שספר כוהנים כבר היה קיים. כך למשל ספר דברים לא מכיר את המונח לוי. ישנם רק הכוהנים הלווים. כך גם ספר מלאכים שאינו מכיר את המונח לוי. לעומת זאת בספר דברי הימים מופיעים הלווים ברב עם והדר. כן ישנה השוואה מאלפת לגבי מתנות כהונה ועוד נושאים רבים. ספר יסוד אחר הוא יצירתו המונומנטלית של פרופסור יחזקאל קאופמן – תולדות האמונה הישראלית. יצירה זו פורסמה גם היא בעברית ב 4 כרכים והיא מונה אלפי עמודים כתובים. קאופמן יוצא נגד התזה של וולוהיזן כי הנבואה קדמה לתורה ומנסה להראות כי סדר הכתובים מסתדר יותר עם המסורת מאשר וולוהיזן טוען. בכל מיקרה, מובעת בספר קטעים מתורת חמורבי ומהשוואות לקטעי תרבות אחרים מאותה תקופה. הדימיון בין התורה לחוקים מעמים אחרים ולמיתוסים של עמים אחרים באותה תקופה מראה כי התורה שייכת מאד לאותה תקופה. אותי ספרו של וולוהיזן יותר שכנע אבל הקוראים כאן מספיק נבונים לשפוט בעצמם.
ברכות על הפורום החדש אני קצת דולה מזיכרוני מעט מידע שפעם הכרתי די טוב ואשר נשתכח ממני עם השנים. ביקורת המקרא ככל הנראה הייתה נושא מאד חם בחצי השני של המאה ה- 19 ואולי עוד בתחילת המאה העשרים. לי היה נדמה כי הנושא די נסגר והוא אינו מעניין עוד איש. בכל מקרה מדובר על ספרות ענקית המדברת על חקר התרבות בכלל ועל חקר המקרא בפרט. מבקרי מקרא היו תמיד אבל ככל הנראה הם נשכחו בדברי ימי ההיסטוריה. הספר הביקורתי המודרני הראשון הנו ספרו של שפינוזה מאמר תאולוגי מדיני. מה שזכור לי ממנו בעיקר הנו הפירוש של סודותיו של האבן עזרה. כך למשל, ו "והכנעני אז בארץ" מספר בראשית. יתכן כי כנען נטל ארץ כנען מיד אחר, ואם אינו כן הרי הוא סוד והמשכיל ידום. שפינוזה מפרש את הסוד כאומר ששורות אלו נכתבו בזמן מאוחר מזמן משה. שפינוזה גם מראה כי מחברה של עיקר הדברים הרשומים התורה הוא עזרה הסופר. ולוהיזן בספרו אקדמות לדיברי ימי ישראל (קיים בתרגום לעברית ונמצא בספריה הלאומית בגבעת רם בירושלים. אפרופו, בתרגום לעברית ניתנת תודה לדוד בן גוריון על תמיכתו בתרגום הספר – מה שמוכיח כי מנהיגינו בעבר אכן היו מזן אחר) דן גם הוא בזמן כתיבתו של כל חלק ממרכיבי התורה וקובע כי ספרי הנבואה קדמו לספר כוהנים.ספר דברים נכתב בימי יהושיהו וביטול הבמות. כהני הבמות הפכו ללוויים. ספר הברית נחשב לעתיק מבין כולם. ממה שזכור לי מאלפת במיוחד השוואתו בין ספר דברי הימים לספר מלאכים ובין ספר כוהנים לספר דברים. על פי הסבריו, ספר מלאכים נכתב עוד לפני שספר כוהנים נכתב ואילו ספר דיברי הימים נכתב לאחר שספר כוהנים כבר היה קיים. כך למשל ספר דברים לא מכיר את המונח לוי. ישנם רק הכוהנים הלווים. כך גם ספר מלאכים שאינו מכיר את המונח לוי. לעומת זאת בספר דברי הימים מופיעים הלווים ברב עם והדר. כן ישנה השוואה מאלפת לגבי מתנות כהונה ועוד נושאים רבים. ספר יסוד אחר הוא יצירתו המונומנטלית של פרופסור יחזקאל קאופמן – תולדות האמונה הישראלית. יצירה זו פורסמה גם היא בעברית ב 4 כרכים והיא מונה אלפי עמודים כתובים. קאופמן יוצא נגד התזה של וולוהיזן כי הנבואה קדמה לתורה ומנסה להראות כי סדר הכתובים מסתדר יותר עם המסורת מאשר וולוהיזן טוען. בכל מיקרה, מובעת בספר קטעים מתורת חמורבי ומהשוואות לקטעי תרבות אחרים מאותה תקופה. הדימיון בין התורה לחוקים מעמים אחרים ולמיתוסים של עמים אחרים באותה תקופה מראה כי התורה שייכת מאד לאותה תקופה. אותי ספרו של וולוהיזן יותר שכנע אבל הקוראים כאן מספיק נבונים לשפוט בעצמם.