עוברים לגור יחד

[yuliaros]

עוברים לגור יחד

היי, אני ובן זוגי יחד יותר מ 9 חודשים ואנחנו מאוד אוהבים וקרובים אחד לשני ומרגישים שזה זה. הקשר הוא קשר מאוד רציני והחלטנו לעבור לגור יחד. ההורים שלי דוגלים שכדי שזוג יעבור לגור יחד צריך טבעת הצעת נישואים לפחות.... איך מדברים ומספרים להם על המעבר לדירה ?! אני בת 23 עם השכלה ועבודה ובן זוגי בן 28 עם השכלה ועבודה. ההורים נשואים יותר מ 32 שנה ובני 52-53. אשמח לרעיונות ועצות. תודה לכוווולם :-*

 

[ben 911]

בעיקרון לדעתי הרעיון הכי טוב זה...

לבוא להורים ולבשר להם את הבשורה המשמחת
שהנה הגוזלים עוזבים את הקן.

אני בטוח שבסופו..
הם יבינו ויתנו לכם את ברכת הדרך.

 

[נומלה]

להודיע לא להסביר

לא תאמיני אבל יש הרבה אנשים בגיל הורייך שגרו ביחד ללא נישואין ככה שזה לא משהו חדשני מהיום. להורים יש את הדעות והאמונות שלהם ולבניהם ובנותיהם הבוגרים יש את הדעות והאמונות שלהם. לא תמיד (כמו במקרה שלך) הם חושבים אותו דבר. אין טעם לנסות לשכנע. הם לא ישנו את הדעות שלהם. בהחלט יש טעם לבוא ולהודיע בצורה הכי נעימה על ההחלטה הזוגית. תבקשי עזרה במה שלא מלחיץ אותם למשל בהעברה. תזמיני אותם לבקר שלא ירגישו בחוץ. כשאת מתנהגת כאשה בוגרת ושקולה ומחליטה החלטות לבד ומבצעת לבד והם מבינים שעומד מולם אדם בוגר וחושב, אז גם כאשר ההחלטה לא ממש מתישבת עם דעותיהם הם יכבדו אותה, לפחות כלפי חוץ. אם תתחילי סצנות בכי הסטריות, בקשות שיבינו אותך, נסיונות לשכנוע הם יחשבו (ויצדקו) שעומדת מולם ילדה שלא יודעת מה טוב וסתם מתעקשת.

 

[מיקאלה1]

קודם כל מזל טוב

אני חושבת שלא צריך לעשות מזה עניין, תבואו שניכם ותגידו להורים שיש לכם בשורה משמחת, אתם עוברים לגור ביחד.
לא לשאול שאלות לא לבקש רשות, לא להראות היסוס, החלטתם ביחד ואתם רק מיידעים.
ככל שתראו בטחון בעניין, וככל שתראו שאתם בוגרים ויודעים מה אתם רוצים תעמידו את ההורים בפני עובדה.
ואם הם יגידו משהו תגידו אנחנו יודעים שזו ההשקפה שלכם, אבל אנחנו החלטנו שזה מה שאנחנו רוצים כרגע.

 

[shavririt]

כשיש רקע דתי/מסורתי קשה יותר להורים..

אבל יש הורים מחינוך שמרני יותר שגם להם נראה כאילו יש בכך סוג של "בזבוז זמן" או "ניצול" הבחורה.
ולכן הם מרגישים שיש צורך באיזה סוג של התחייבות והצהרת כוונות לפני מגורים משותפים.
מאד קשה להיכנס לעור של הורייך מבלי להכירם, ובסופו של דבר ההחלטה היא שלך.
אם את יודעת שהכיוון של שניכם הוא ליצירך תא משפחתי כולל נישואין בעתיד (9 חודשים זה לא הרבה),
אז את יכולה להרגיע אותם בשיחה שזהו הכיוון ואת לא הולכת לגור ביחד "סתם", אך חשוב לכם להתנסות קודם.
(בכוונה שמתי מרכאות כפולות על כמה ביטויים שכתבתי, כי כל אחד וצורת חייו ומחשבתו).

 

[אחותו של שקספיר]

מה המשמעות של "לעבור לגור יחד"?

האם ממילא גרים באותה עיר?
האם יש לו/לך דירה שכורה כבר והשני מצטרף אליה?
האם מדובר בחדר אחד בדירת שותפים אחרים?
האם מישהו מכם צריך לשנות תעסוקה/לימודים לטובת ה"יחד"?
כמה הרצון להתגורר יחד הוא תולדה של התאהבות ורצון לבלות כמה שיותר זמן ביחד או חשיבה על עתיד משותף? (לא הכרחי,אבל פרמטר לחשיבה)
מה בעצם ההתלבטות שלך?

 

[yuliaros]

תשובות ...

היי, תודה על התשובה ועל השאלות .
אנחנו גרים באותה העיר, במרחק של 15 דקות נסיעה אחד מהשני. לבן זוגי אין דירה וגם הוא עוזב את הוריו. לא יהיו לנו שינויים מבחינת עבודה והמיקום של העבודה ... הרצון שלנו זה להיות יחד !! הרצון להתקדם ...
הקושי הוא הוריי שדוגלים שזה לא מכובד ולא יפה ולא נכון לעבור לגור יחד לפני שאין טבעת... לפחות של הצעת נישואים

 

[אחותו של שקספיר]

מאד קשה להתמודד עם תפיסת עולם שונה משלך

שמרנית במידת מה,

אבל מאד תלוי מה מערכת היחסים שלך עם ההורים

עד כמה את תלויה בהם בקבלת החלטות עד כה?

עד כמה הקשר בינכם מאד רציני ועתידני -או שעוד לא הגעתם לשלב זה (וזה לגמרי בסדר גמור אחרי 9 חודשים)

תביאי בחשבון כי מעבר למגורים משותפים יש בו שחיקה מסוימת של הרומנטיקה מחד, והתנסות בחוויה אחרת מאידך.

קשר רומנטי שמסתיים כשרק "יוצאים" יחד-עצוב אבל לא משתנה כל עולמך/ו.

מאידך כאשר מתגוררים יחד תקופה ארוכה והקשר מסתיים-יש אלמנט של פרידה מסיבי יותר(סוג של גירושים) ולא פשוט כלל.

צריך להביא את הכול בחשבון בקבלת ההחלטה להתגורר יחד.

אבל מרגע שהחלטתם ואת שלמה עם ההחלטה (את שלמה?) על כל היבטיה, כדאי שתשקלי עם עצמך מהי הדרך הנכונה עבורך להודיע להורייך מתוך היכרות איתם וגישתם לחיים.

 

[אמא של דפנה]

גם הורי היו בדעה הזו ובכל זאת עברנו לגור

ביחד ודיברתי עם אבא בנפרד והוא הסביר לאמא ואח"כ נהיה שקט.

החתונה הגיעה שנה וחצי לאחר מכן.

 

[yuliaros]

תודה !!

תודה ענקית על התמיכה ועל הרעיונות והעצות ... זה יהיה בהחלט לא קל ... מקווה שהם יקבלו זאת. לפי דעתכם קל יהיה להם יותר לקבל זאת כעובדה או בדרך אחרת ? תודה לכוווולם

 

[נועה לביא]

רק כעובדה.

אם תשאירי להם פתחון להשפיע על ההחלטה, הם ינסו לעשות את זה. אם לא, סביר להניח שהם יאמרו את דעתם עוד פעם אחת ובזה זה יסתיים. בכלל, הם היו מעדיפים לשמוע שאתם מתחתנים, עכשיו, כשאת בת 23, מאשר שאתם רק עוברים לגור ביחד?

 

[אחותו של שקספיר]

זו ממש לא עובדה- אלא דעתך

המסתמכת על ניסיון חייך בלבד.

הייתי נזהרת באמירות נחרצות כאלו, על משפחה שאת לא מכירה אותה, את תפיסת עולמה, את גישתה לחיים.

 

[נועה לביא]

מה לא עובדה?

היא שאלה האם להציב להם עובדה או לעשות בדרך אחרת. עניתי לה - להציב עובדה, והסברתי למה, ולעניות דעתי נכונות ההסבר שלי חובקת עולם. נכון, יש גם הורים שישלמו למשמרות הצניעות להרביץ לה ולבן זוגה, אבל הם כנראה היו עושים את זה עוד קודם, לא רק כשהם היו עוברים לגור ביחד.

 

[קליספרה]

ההורים שלך יחשבו מה טוב להם

ואת תעשי מה שנכון לך
אלה החיים שלך. הם ילמדו לחיות עם זה או שלא
אבל ברגע שיבינו שאין להם ממש זכות קביעה בעניין הם יקבלו שזה מה שיש.

 

[תוהה באפילה]

שני הסנט שלי

ויש מי שמכיר אוטי מפורומים אחחרים ויודאה שאצלי מה בלב בפה

אז נתחיל שבגיל 23 את כבר אדון לעכצמך ולעולם אבל לעולם לא תצליחי לרצות את ההאורים שלך
תמיד יהיה משהו שמפריע ככל שתקדימי ותראי להם שאת נחושה הם יפנימו ויבינו

תסבירי להם כעובדה חקוקה בסלע שנישואים והצעות נישואין זה כלום כי רק בתל אביב אחוז הגירושים עומד על 50 אחוז באחוז המדינה על 20 אחוז שבניהם יש אלפי זוגות
נשועים אבל פרודים וכלה שחיים חיי אונמללות
אבל זה רק נתון יבש לא בשביל לרפות את ידייך כך שהרצון שלהם לא שווה כלום ולא יחזיק מים

מה שאני כן מציע לך בחום רב זה להסביר להם את העובדה הזו ושהיא כרגע סופית ולא ניתנת לשינוי
עבל בד בבד תשאירי לעצמך פתח שאם וחלילה החבילה תתפרק את עדיין רואה הבהם הורים ושאת תחזרי לגור איתם
וכן גם הם צריכים להבין שכל מה שאת עוטשה בבית שלהם מאחורי הדלת הסגורה ובבית של החבר שלך תמשיכי לעשות בבית המשותף

זה לא איזה גחמה של ילדה בת 17 ונער במבא
אתם כבר ילדים גדולים

והכי חשוב בהצלחה

 

[יואלהב]

זה לא משנה מה גיל ההורים, אני יותר מבוגרת מהם

וגרתי עם החבר שלי שעד היום הוא בעלי (יותר מ 32 שנים) לפני שנישאנו. גם ההורים שלי התנגדו. אבל... דקה לאחר שעברנו לגור יחד הם עזרו ותמכו (שנינו היינו סטודנטים).
אם את נחושה לעשות את הצעד הזה, פשוט, שבו עם ההורים, דברו גלויות, הסבירו את עמדתכם והכי חשוב גלו הרבה הבנה וסבלנות לדעות שלהם.
ושיהיה בהצלחה!!

 

[iris mom of two]

את מכירה אותם

איך מדברים? בעדינות ובכנות. האם אתם חושבים שהמגורים יחד יובילו לחתונה? אז תגידי להורים שזה צעד ראשון בהתחייבות (לא נסיון כדי שתחיטו אם אתם מתאימים, זה בולשיט).

האם אתם גרים יחד כי נוח לכם ואתם לא מוכנים לנשואים? אז תגידי את זה. תגידי, שזה איפה שאתם נמצאים היום.

תספרי על הפרקטיות, יותר זול לגור בדירה אחת, או בשתי דירות נפרדות. ממילא אתם מבלים יותר זמן בדירה אחת או השניה. אז כרגע זה מה שמתאים.

 

[Black Balloon]

ממש הסיפור שלי

אני ובן זוגי בגיאלים שלכם (אני 23 הוא 28), אנחנו גרים כמעט שנתיים ביחד (ולא, לא נשואים), וההורים שלי הם הכי שמרנים בעולם.
אני זוכרת שממש פחדתי להגיד להם שאני יוצאת מהבית.
אבל פשוט אמרתי. הושבתי אותם ואמרתי להם. ובסופו של דבר הם קיבלו את זה (למען האמת, אבא שלי עדיין מציק לי בעניין ורוצה שאני אחזור לגור איתם, אבל אני יודעת שבפנים הוא השלים עם זה והבין שאין לו מה לעשות, אלה החיים שלי וההחלטות שלי).
אין להם יותר מדי מה לעשות, אולי להתעצבן קצת בהתחלה, אבל לא תהיה להם ברירה אלא להשלים ולקבל את זה.

בהצלחה!