עוד הצילו

עוד הצילו

הבת 13 שלי כבר כמה ימים נובחת עלי. אני שואלת אותה משו והיא נובחת אלי בחזרה חצאי משפטים כמו "נגיד". ניסיתי לשאול אם היא כועסת והיא צרחה עלי בחזרה שלא. ההתנהגות שלה וההתיחסות שלה אלי מאוד פוגעת בי אבל אני לא יודעת מה לעשות עם זה. נסיונות ניחוש אמפתיים נתקלים בבוז תהומי...
 
היי מתקרבת

נשמע שמאוד לא פשוט לך במפגש התקשורתי עם בנות העשרה שלך. כשאת אומרת אני לא יודעת מה לעשות עם זה, את בעצם מתכוונת שאת מתוסכלת וחסרת אונים מול התגובות הללו? ושאת לא יודעת מה לעשות כדי לצאת מהלופ הזה של ויכוחים, כעס, עלבון, פגיעה? והייתי רוצה לשאול אותך, איזו סוג של תמיכה היית רוצה כאן בפורום מאיתנו? האם את זקוקה כאן להקשבה ולאמפתיה? האם את רוצה תרגול במודל? אולי עצות או מחשבות של המשתתפים כאן בפורום, איך אפשר להזיז משהו ביחסים? שבת שלום,
 
לא יודעת

האמת היא שהיו 3 ימים שקטים וטובים ואז התחלתי להרגיש שהעניינים מדרדרים אבל לא ידעתי איך לעצור את זה. פתאום היא התחילה להגיב בקוצר רוח נוראי ובכעס לכל פניה שלי אליה. זה לא התחיל ממשהו מוגדר. זה פשוט קרה. ואני לא ידעתי מה לעשות עם זה. עד שבסוף העסק התפוצץ. אז השאלה היא מה אפשר לעשות בפעם הבאה כשזה מתחיל כדי לעצור את ההדרדרות.
 
למעלה