יש אנשים שלא למדו במוסד מוכר, ובכל זאת הם יודעים המון על דברים מסוימים. במקרה הזה אתה לא יודע, אבל אני מניחה שיש דברים אחרים שבהם אתה מבין הרבה, בלי שום קשר לשאלה אם למדת אותם במוסד מקובל או לא.
אבל לא אומן בילדותו לבטא, לכן מתקשה בבגרותו לבטא. מה, אין שום דבר שאתה שומע היטב ולא מצליח לבטא? (מבטאים של שפות זרות זה איזור טוב לחפש בו. נסה. באמת.)
לי לא היתה בעיה כלל לבטא כמעט כל צליל ששמעתי, כמעט כי התקשיתי מאד עם הקליקלוקים בשפת נדבלה (ממשפחת הבנטו). אבל אני לא מצליח לבטא את הטונים בסינית, ויטנאמית וכו'. בסין טילתי קצת עם מישהו שהסתדר היטב עם הטונים אך לא הצליח לבטא כמה עיצורים, בפרט ח.
אבל שמעתי גם מפי ערבים, הבטויים האלה נחשבו בטויי גנאי מתונים מאד בנגוד לפרוש הערבי המסורתי. ומערכת המשטרה והמשפט המנדטוריים אף הם התיחסו לזה כך ונפנפו את המתלוננים.
לא שכחתי אבל לקח כמה זמן עד שהבנתי מה אני קוראת. "....שמדיחה לקפה משותף עודנה תקפה" הסתבך לי בעיניים כנראה ושאלתי את עצמי - איך את מדיחה קפה? איזו עדנה תשתה אתנו קפה משותף? ואת מי היא תקפה העדנה הזאת?
בעיניי מה שמרגש במישל הוא השילוב בין יצירה ישנה / מסורתית לעיבוד חדש, לילד צעיר. וכמובן - הביצוע הוירטואוזי. וחוץ מזה, משמח אותו כל אירוע כזה, בו ילד מהפריפריה החברתית והכלכלית מקבל עתיד חדש לגמרי -- בזכות הטכנולוגיה ואפילו בזכות תוכניות מסחריות רדופות רייטינג. אני בעיקרון לא סובלת את סדרות ה"ריאליטי" למיניהן. זה ז'אנר דבילי לדעתי. פשוט כך. הייתרון היחיד שלהן בעיניי הוא שהן נותנות חשיפה לאנשים שאלמלא כן-- הסיכוי שלהם להיחשף לקהל הרחב היה שואף לאפס.