עוד שיר שלי,מהתקופה של הנפילות....
הרס/נוקי2001 "ילדה,למה את שוכבת בלי חיים על הרצפה? את בסדר?" "לא",היא עונה..."אני לא...אני לא כמו כולם. אני שונה." "נכון", אתה עונה לה בקול דואג.. "את צריכה עזרה בלקום??" "ממך,אני לא צריכה כלום."-אומרת.. ואתם מוותרים-מניחים לנפשה.. "היא יודעת מה היא עושה,הילדה היפה,החזקה,הגאה..." אז הנה-הפתעה! היא לא יודעת... והיא מפחדת.. היא רוצה, אל האדמה ליפול.. מין פרח עדין, שבמקום לרצות לצמוח הוא רוצה לנבול... מנסה להתרחק, להתרסק, להמחק... ה"אני"שלה כבר מתחיל להסדק.. ואז כל מה שהיא רוצה,זה להעלם. היא רואה איך שק הגאווה שלהם נעלם...מתמוסס... ואז היא הורסת הכל, רוצה לההרס.. -אל תוותרו לה...לקטנה..היא לא גדלה עדיין, היא כמו כבשה תועה שאיבדה את העדר שלה,את עמה... "אל תוותרי ילדה"אימרו לה... שלא תאבד את עצמה.
הרס/נוקי2001 "ילדה,למה את שוכבת בלי חיים על הרצפה? את בסדר?" "לא",היא עונה..."אני לא...אני לא כמו כולם. אני שונה." "נכון", אתה עונה לה בקול דואג.. "את צריכה עזרה בלקום??" "ממך,אני לא צריכה כלום."-אומרת.. ואתם מוותרים-מניחים לנפשה.. "היא יודעת מה היא עושה,הילדה היפה,החזקה,הגאה..." אז הנה-הפתעה! היא לא יודעת... והיא מפחדת.. היא רוצה, אל האדמה ליפול.. מין פרח עדין, שבמקום לרצות לצמוח הוא רוצה לנבול... מנסה להתרחק, להתרסק, להמחק... ה"אני"שלה כבר מתחיל להסדק.. ואז כל מה שהיא רוצה,זה להעלם. היא רואה איך שק הגאווה שלהם נעלם...מתמוסס... ואז היא הורסת הכל, רוצה לההרס.. -אל תוותרו לה...לקטנה..היא לא גדלה עדיין, היא כמו כבשה תועה שאיבדה את העדר שלה,את עמה... "אל תוותרי ילדה"אימרו לה... שלא תאבד את עצמה.
