עוד ../images/Emo63.gif אחד...אחרון ודי..מבטיחה
עוד סיפור אחד של אהבה ! ואותו אני חייבת לאנשיה של אוזבקיסטן! ללא הפסיפס האנושי שהם מהווים ודאי היה המסע שלי לשם הרבה פחות מרגש... סיפרתי כבר על מגוון הגזעים שהם מייצגים ,זכר לכל הגזעים,לאומים ושבטים שעברו במרוצת הדורות על אדמתה של ארץ זו,אך מעבר לעושר הזה של פנים וטיפוסים אני מרגישה צורך להרחיב עליהם קצת... מה שבלט בעיניי ,ויסלחו לי הגברים שבחבורה,הן הנשים האוזבקיות! בניגוד למצופה אולי מחברה מסורתית ,מסתבר שהנשים האלה , לבושות שמלותיהן המסורתיות,לוקחות חלק נכבד בפרנסת המשפחה ! בכל מקום אתה פוגש אותן! מוכרות שטיחים ומרבדים בבזארים ,מוכרות ירקות ופירות בשווקים,אופות את הלחמים המיוחדים,העגולים ומוכרות אותם בכל מקום אפשרי ,עובדות כנמלים בשדות,תחת השמש הקופחת, מטאטאות במטאטאי זרדים ענק את הרחובות המאובקים,סוחבות משא כבד מהשווקים ואליהם ,שואבות מים ,אורגות שטיחים בכריעה מול נולים (תמורת כ-20 דולר שכר חודשי!) רוקמות מרבדים מרהיבים בכוכים אפלים...ועוד ועוד ועוד... ומה שהדהים אותי והרשים ביותר זה היותן תמיד עם חיוך על הפנים! תמיד מחייכות !גם כשהן עומדות בגבורה בהתמקחות מלחיצה ,אסרטיביות ולא נכנעות ,הן עושות זאת בחן,בעדינות ואפילו תוך בקשת סליחה תוך הצמדת ידיהן אל לוח ליבן...והחיוך לא מש מפניהן! והן גם מטיילות ,בחבורות צחקניות,סקרניות ועליזות,והצעירות גם רוקדות בדיסקוטקים והן כבר לובשות ג'ינסים אופנתיים ! והן כולן עדיין בזכרוני... למשל השתיים , אם ובתה ,שפגשנו בסמרקנד. באחד החדרים של מדראסה עתיקה,המשמשים כיום כחנויות מזכרות ,חדר שדמה יותר לכוך חשוך, רקמה הבת ,נערה בת 18 בערך, מרבדי קיר ,ואלו האם מכרה אותם. ללא מילים כמעט , התנהל המשא המתן על המחיר. חודשי עבודה רבים דרושים להשלמת מרבד כזה,שלבסוף נמכר במחיר מגוחך ,מגוחך עבורנו,ה"תיירים העשירים" ! ואנחנו עוד התמקחנו בחירוף נפש...והיינו מרוצים מאד כשהצלחנו לסחוט הנחה...אפילו שעבורנו היה מדובר אולי בשכר של שעתיים עבודה...ועבורן בשכר של חצי חודש אם לא יותר! ומשסוכמה העיסקה ...הגישה האם ,בחיוך ,לכל אחת מארבעתנו שהיינו שם ,מתנה...חוט ועליו תליון לב עשוי לבד רקום , ובתוכו עשב ריחני כלשהו.התברר שהבת עומדת להתחתן והלבבות האלה ,שאמורים להביא מזל טוב , הנם מתנה שנוהגים להעניק לאורחים בחתונה! היא כיבדה אותנו כאילו היינו אורחיה ! התביישתי על המיקוח הקשה שניהלנו... והנערה בת 14 בערך! נערה שכבשה את לב כולנו! אינני חושבת שהיא ביקרה הרבה בבית הספר,אולם היא דיברה אנגלית רהוטה ,במבטא מושלם...וגם עוד כ- 5-6 שפות נוספות! מגיל 8 היא פירנסה את משפחתה במה שהיא כינתה " MY SHOP". היא פנתה אלינו באחד האתרים ההסטוריים שליד הבזאר בסמרקנד , ועשתה זאת בחן משולב בנחישות ובאסרטיביות שלא היו מביישים אף אשת עסקים! היא גם הציגה עצמה ברצינות,תוך הושטת יד ,כ....-BUSINESS GIRL ! ה"ביזנס "שלה,אליו הובילה אותנו, היה סך הכל שמיכה פרושה על האדמה ועליה כל הרקמות , כלי קרמיקה והמזכרות האופיניים. אישה די צעירה,אמה ,שמרה על הסחורה,אך הבת היא שניהלה בקשיחות את המכירות! ולאחר שהעסקה נחתמה..והיא מסרה את הכסף לאמה...היא.ביקשה לעצמה 500 סום (חצי דולר) עבור גלידה! "אשת העסקים " הקשוחה היתה שוב לילדה מתאווה לגלידה... * * * הרבה דמויות,גברים ונשים,נחרטו בזכרוני...וגם הם,על חיוכיהם החמים...היו עבורי אוזבקיסטן שאהבתי ! ולהנאתכם (אני מקווה)גם כמה תמונות...
עוד סיפור אחד של אהבה ! ואותו אני חייבת לאנשיה של אוזבקיסטן! ללא הפסיפס האנושי שהם מהווים ודאי היה המסע שלי לשם הרבה פחות מרגש... סיפרתי כבר על מגוון הגזעים שהם מייצגים ,זכר לכל הגזעים,לאומים ושבטים שעברו במרוצת הדורות על אדמתה של ארץ זו,אך מעבר לעושר הזה של פנים וטיפוסים אני מרגישה צורך להרחיב עליהם קצת... מה שבלט בעיניי ,ויסלחו לי הגברים שבחבורה,הן הנשים האוזבקיות! בניגוד למצופה אולי מחברה מסורתית ,מסתבר שהנשים האלה , לבושות שמלותיהן המסורתיות,לוקחות חלק נכבד בפרנסת המשפחה ! בכל מקום אתה פוגש אותן! מוכרות שטיחים ומרבדים בבזארים ,מוכרות ירקות ופירות בשווקים,אופות את הלחמים המיוחדים,העגולים ומוכרות אותם בכל מקום אפשרי ,עובדות כנמלים בשדות,תחת השמש הקופחת, מטאטאות במטאטאי זרדים ענק את הרחובות המאובקים,סוחבות משא כבד מהשווקים ואליהם ,שואבות מים ,אורגות שטיחים בכריעה מול נולים (תמורת כ-20 דולר שכר חודשי!) רוקמות מרבדים מרהיבים בכוכים אפלים...ועוד ועוד ועוד... ומה שהדהים אותי והרשים ביותר זה היותן תמיד עם חיוך על הפנים! תמיד מחייכות !גם כשהן עומדות בגבורה בהתמקחות מלחיצה ,אסרטיביות ולא נכנעות ,הן עושות זאת בחן,בעדינות ואפילו תוך בקשת סליחה תוך הצמדת ידיהן אל לוח ליבן...והחיוך לא מש מפניהן! והן גם מטיילות ,בחבורות צחקניות,סקרניות ועליזות,והצעירות גם רוקדות בדיסקוטקים והן כבר לובשות ג'ינסים אופנתיים ! והן כולן עדיין בזכרוני... למשל השתיים , אם ובתה ,שפגשנו בסמרקנד. באחד החדרים של מדראסה עתיקה,המשמשים כיום כחנויות מזכרות ,חדר שדמה יותר לכוך חשוך, רקמה הבת ,נערה בת 18 בערך, מרבדי קיר ,ואלו האם מכרה אותם. ללא מילים כמעט , התנהל המשא המתן על המחיר. חודשי עבודה רבים דרושים להשלמת מרבד כזה,שלבסוף נמכר במחיר מגוחך ,מגוחך עבורנו,ה"תיירים העשירים" ! ואנחנו עוד התמקחנו בחירוף נפש...והיינו מרוצים מאד כשהצלחנו לסחוט הנחה...אפילו שעבורנו היה מדובר אולי בשכר של שעתיים עבודה...ועבורן בשכר של חצי חודש אם לא יותר! ומשסוכמה העיסקה ...הגישה האם ,בחיוך ,לכל אחת מארבעתנו שהיינו שם ,מתנה...חוט ועליו תליון לב עשוי לבד רקום , ובתוכו עשב ריחני כלשהו.התברר שהבת עומדת להתחתן והלבבות האלה ,שאמורים להביא מזל טוב , הנם מתנה שנוהגים להעניק לאורחים בחתונה! היא כיבדה אותנו כאילו היינו אורחיה ! התביישתי על המיקוח הקשה שניהלנו... והנערה בת 14 בערך! נערה שכבשה את לב כולנו! אינני חושבת שהיא ביקרה הרבה בבית הספר,אולם היא דיברה אנגלית רהוטה ,במבטא מושלם...וגם עוד כ- 5-6 שפות נוספות! מגיל 8 היא פירנסה את משפחתה במה שהיא כינתה " MY SHOP". היא פנתה אלינו באחד האתרים ההסטוריים שליד הבזאר בסמרקנד , ועשתה זאת בחן משולב בנחישות ובאסרטיביות שלא היו מביישים אף אשת עסקים! היא גם הציגה עצמה ברצינות,תוך הושטת יד ,כ....-BUSINESS GIRL ! ה"ביזנס "שלה,אליו הובילה אותנו, היה סך הכל שמיכה פרושה על האדמה ועליה כל הרקמות , כלי קרמיקה והמזכרות האופיניים. אישה די צעירה,אמה ,שמרה על הסחורה,אך הבת היא שניהלה בקשיחות את המכירות! ולאחר שהעסקה נחתמה..והיא מסרה את הכסף לאמה...היא.ביקשה לעצמה 500 סום (חצי דולר) עבור גלידה! "אשת העסקים " הקשוחה היתה שוב לילדה מתאווה לגלידה... * * * הרבה דמויות,גברים ונשים,נחרטו בזכרוני...וגם הם,על חיוכיהם החמים...היו עבורי אוזבקיסטן שאהבתי ! ולהנאתכם (אני מקווה)גם כמה תמונות...
