אני מסכים עם חלק מהדברים לגבי רן ארז
הוא היה יכול לעשות את הדברים בצורה קצת אחרת. עם זאת, בל נשכח היכן אנו חיים. כל נסיונותיהם המנומסים של המורים (וגם של המרצים, אגב) להידבר עם האוצר במשך כל השנה נדחים באמתלות שונות ומשונות. המצב שאנו נמצאים בו היום הוא מצב של אין ברירה. גם רן ארז לא רצה להיקלע לסיטואציה הזו, אני מניח אבל, כפי הידוע לך, במדינתו של עם הספר לא ניתן להזיז דבר מבלי לדפוק על השולחן. במילים אחרות, הפרובוקציה של ארז, והמורים בכלל, היא מכוונת ומתוכננת בקפידה. גם ארז מבין שבלי פרובוקציות הוא לא יוכל להשיג דבר. המאבק הזה הוא בסופו של יום על החינוך של הילדים שלך ושלי. אסור לשכוח את זה. גם רן ארז מכיר היטב את הגבול שמעבר אליו הוא לא יוכל למתוח עוד את החבל. אם התוצאה בסופו של דבר תהייה חינוך טוב יותר, ולו במעט, לתלמידים, דיינו. אני מוכן לסבול גם את השקרים והכוחנות של רן ארז בשביל זה. עצוב שהעם שנחשב למשכיל ביותר באירופה ממש עד לא מזמן ונאבק שנים למימוש זכותו למדינה בה יוכל להתפתח, צריך להיאבק עכשיו במדינתו שלו על חינוך בסיסי.