עזרה קלה + הצעה לשרשור "הצהרות" נחמד

Ron Fisher

New member
עזרה קלה + הצעה לשרשור "הצהרות" נחמד

שלום רב!

שמי רון, אני בן 24 ואני עומוד לעבור מספר ימי מיון לביתי הספר השונים לרפואה בארץ.
כמו כולכם פה גם אני מגמגם. ואני מניח שלפחות חלקכם נוהג להצהיר על הגמגום שלו כאשר הוא מרגיש שהוא הולך להפריע לו/ להכשיל אותו/ ליצור רושם רע או סתם אי הבנה (למשל בראיון עבודה או ימי מיון כאלה ואחרים)

בזמן האחרון אני מחפש "הצהרות" קלילות כאלו לקראת המיונים והראיונות, שמציגות את הגימגום באור יותר מסביר פנים ובשאיפה גם מעלה חיוך. לפתיחת שיחה או לשימוש אחרי גימגום רציני.

חשבתי שיהיה נחמד לעשות שרשור בו כל אחד יזרוק מה שיש לו מנסיונו האישי.

מן הראוי שאני אתחיל - לפעמים בתחילת / סוף שיחה עם אנשים שהיכרו אותי פרק זמן מסויים אבל לא בצורה מעמיקה אני אומר: "בטח שמתם לב שאני מגמגם, אבל אל תדאגו זה קורה לי רק כשאני מדבר, כשאני שותק זה עובר"
כמעט תמיד מעלה חיוכים.

רון
 

yehuda1949

New member
תגובה לדבריך

רון ידידי למה אתה חייב להציג את עצמך כמגמגם האם מישהוא שצולע גם מציג את עצמו ככזה?
ואסביר לך למה אני כותב זאת אם אתה זורק את המילה חברה אני מגמגם סימן שזה מפריע לך ואני אומר לך אני יושב בישיבות ואומר מה שיש לי לומר ואם לפעמים אני נתקע זה אני וזה הוא זה.
שלא לציין הרופא משפחה שלי גם מגמגם הרבה יותר ממני וכן הכרתי מנהל בכיר במשרד ממשלתי מקצוען בתחום שלו שלמרות שיצא לפנסיה מעסיקים אותו בתור יועץ בחצי משרה וגם מגמגם SO WHAT?.
אז קבל את עצמך כמו שאתה ואני מאחל לך המון המון הצלחה.
 

ronf100

New member
שלום יהודה

נראה לי שיש קצת אי הבנה בנינו.
אני משתדל לא לתת לגמגום משקל גדול מידי וכמובן שלא להפריע לי במה שאני רוצה לעשות. גם אני אומר מה שיש לי להגיד בישיבות ודיונים, מול החיילים שהיו לי בצבא, מול המפקדים שהיו לי, מול אנשים שהדרכתי וכדומה, גם אם נתקעתי או גמגמתי לפעמים.

אבל - אני חושב שכשאני מגיע לראיון חשוב מאוד, שיכול להיות קצר מאוד, אני לא יודע מי האנשים שיושבים מולי ובוחנים אותי ואני לא יכול להיות בטוח שהם יבינו שאני מגמגם באופן טבעי. הם יכולים בטעות לתלות את הגמגום והתקיעות שלי בחוסר ביטחון/ בחוסר החלטיות או בכל דבר אחר שעולה להם בראש. אני חושב שלהשחיל בשיחה באופן קליל את העובדה שאני מגמגם דווקא מראה על קבלה עצמית ומראה שהנושא לא עוצר אותך בחיים. וכשזה לא מפריע לך, לפעמים זה גם לא מפריע למי שיושב מולך.

חשבתי שנושא ההצהרה נפוץ בקרב אנשים מגמגמים, ע"מ לשחרר לחצים (ממך וממי שיושב מולך) או לטובת המטרה שציינתי מקודם (או לטובת שתיהם ביחד). לא כן?
 

yehuda1949

New member
תגובה

דעתי האישית היא בראיון ברגע שאתה אומר אני מגמגם זה כיאלו הנך מבקש התחשבות בך.
ואני מסתכל על גמגום כך אני. שלא לציין הרי בחיים אין שלמות לכל אדם יש "שריטה" יעני "שיגעון" ומי שאומר לך שהוא מושלם הוא לא יודע מה הוא אומר.
 

Ron Fisher

New member
לדעתי

לדעתי הכל תלוי איך מציגים את זה. אני מנסה להיזהר ולא להציג את זה כאילו אני מבקש התחשבות, או כאילו אני מסכן. אלא שיידעו שהחסרון שהם שמים לב אליו כשאני מדבר זה גמגום ולא שום דבר אחר.

בעקרון אני מבין את הגישה שלך ומבין מה אתה אומר, אבל כשאני מגיע לראיון שהסיכוי להתקבל הו הוא 1:10 אני מעדיף שיבינו שאני מגמגם וזה לא חוסר ביטחון, או איזשהו "סריטה" או "שיגעון" אחר שהמראיינים ינסו לפענח.

בגלל הקושי הזה למצוא "הצהרה" קלילה, שמעלה חיוך ובלי שתדבר על זה הרבה יבינו שאתה לא נותן לגמגום משקל גדול וכמובן שהוא לא לעצור אותך בחיים, בגלל זה אני פתחתי את השרשור. חשבתי שיש פה עוד אנשים שלפעמים שמים את הדברים על השולחן.
 

orlu

New member
דעתי בעניין החשיפה היא

ראשית שזה נכון באופן אישי לכל אחד ואחד, כלומר האחד נעזר בחשיפה בתחילת שיחה והשני לא זה לא גורף וכלל קבוע.

ברור שכולם שומעים ורואים את הגמגום ואת הקושי בדיבור,
ישנם אנשים בעיקר אלה העומדים מול קבוצה ועאלה הרוצים להשתתף בדיוני ישיבות הרצאות וכדונה
רגע החשיפה משחרר מתח מהקהל ומהדובר עצמו.

מהקהל לתהות האם הוא נירגש האם הוא מגמגם ומיניי דמיוננות שכאלה...
מהדובר זה משחרר את העיסוק מה הקהל חושב.

עניין אישי עם נטייה ברורה לחשיפה.אבל זו דעתי
 

geashono

New member
ההצהרה הזו נועדה בראש ובראשונה

לעצמינו.להרגיע אותנו ושנבין שמותר לנו לגמגם.
היה לי קשה למצוא את "המינון" המתאים להצהרה הזו,כי הגעתי מרקע של נסיון להסתיר את הגמגום בכל מחיר.
בהתחלה כשהצהרתי,לא יכלתי להפסיק לדבר על זה,וזה גם לא יותר מדי חכם,כי לא את כולם זה מעניין,ויכולים לחשוב שזה בעייה מאוד גדולה בישבילך.
כיום אני אומר:רציתי להקדים שאני לפעמים נתקע בדיבור,אז אם תשמעו משהו מוזר תדעו במה המדובר(כך הם חושבים שאני אומר את זה בישבילם וזה נשמע להם מתחשב,כשבעצם אני עושה את זה בישבילי).שמעתי ממישהו שהיה מוסיף"אל תתביישו לבקש ממני לחזור על דבריי,אם לא תבינו משהו".
בשיחות קצרות זה לא נראה לי לעניין להקדים משפט על גמגום,הלוואי שהייתי יכול להשתמש בטכניקה הזו בכל שיחה עם מישהו חדש.
 
רעיון אדיר! אני ממש לא מסכים עם כל המגיבים.

היי רון
אני חושב שההצהרות האלה הם דבר שימושי מאוד ושובר קרח יעיל!
זה לא מוריד מערכך ולא מבקש התחשבות ולא כלום, זה פשוט יוצר הבנה אצל הצד השני ומפנה אצלו מקום בראש להקשיב לתוכן שלך.
דבר נוסף הוא כשאתה עושה "הצהרה" ועוד יותר אם אתה עושה את זה בהומור, זה מקרים ביטחון עצמי אדיר וכמו שאמרתי גם שובר את הקרח.

ההצהרה הכי נפוצה שלי היא: "יש לי קצת בעייה בדיבור"
לפקידות לא סבלניות בטלפון זה הופך ל"יש לי קצת בעייה בדיבור, קצת סבלנות"
בראיונות עבודה זה "יש לי קצת בעייה בדיבור, אני מאוד פתוח עם זה וזה לא עוצר אותי בשום דבר"
לאנשים שחושבים שזה נובע מטפשות ומדברים אליי כמו לילד זה "אתה לא צריך לדבר אלי ככה, אני מגמגם, לא מטומטם". אבל עוד לא אזרתי אומץ להגיד את זה, למרות שהרבה פעמים ממש רציתי.

אשמח לשמוע עוד "הצהרות"!! זה פוסט מעולה
 

nataly401

New member
דווקא אחלה בעיניי :)

האמת שאני אומרת משהו על הגמגום רק כשאני מרגישה שממש נתקעתי, אם זו קבוצה חדשה נניח קורס חדש (אני סטודנטית) אם נתקעתי בקטנה אני מחייכת וזהו, אם אני מרגישה שממש נתקעתי אני אציין שיש לי בעיית דיבור, כי יותר קל לי לבטא בעיית דיבור מאשר את המילה גמגום... אהבתי את המשפט שלך, אולי אני אשתמש בו פעם וכמובן בהצלחה במיונים!!
 
למעלה