על ``פינוקי`` וגם קצת קיטורים
לפני כמה ימים כתבה מישהי (צימס או לאה_מ) שהיא לא אוהבת את סדרת ``פינוקי``. ואני חייכתי לעצמי. כשאורן נולדה קיבלתי עבורה 3 ספרי ``פינוקי``, ניסיתי להקריא לה והייתי משתגעת מהם. מה גם שאורן מהר מאוד עברה לדברים ``כבדים יותר`` (ניטשה וכאלה
), ופינוקי נשאר על המדף חדש כמו ביום שהביאו אותו מהחנות. אחד הדברים שהכי הפריעו לי בו זה שאין קשר ממש בין המשפטים של הספר. ניחא. אבל, בחודשים האחרונים הספר הזה זוכה אצלנו לתחיה מחודשת. איתמר (שמכונה אצלנו בבית בחיבה ``האדם הקדמון``) פשוט מת עליהם. חבל על הזמן. צריך לראות את פניו של איתמר מאירים מרוב אושר בשביל לדעת אהבה מהי. מה גם, שכל פעם שהוא פותח את אחד ``החלונות`` אני משמיעה קול (קולות שונים לחלונות שונים, אבל תמיד אותו קול לאותו חלון) והוא פשוט מתפקע מצחוק. פותח את החלון וסוגר אותו, פותח אותו וסוגר אותו. וכך גיליתי שבכל זאת, יש איזה ערך מוסף ל``פינוקי``. ועכשיו קיטורים: אני רוצה להגיד לכם ששני ילדים חולים בבית זה פשוט סיוט! אורן חולה מאוד כבר מיום חמישי, ולפני יומיים איתמר הצטרף לחגיגה. תארו לכם שאנחנו מיום חמישי סגורים בבית (המחלה מדבקת...). איתמר שגם ככה הוא דבוק אלי, הפך להיות דבק מגע במשרה מלאה ביחד עם יבבות של אומללות (הוא באמת אומלל) ואורן תמיד מרגישה מאוד טוב שהיא חולה, אפילו טוב מדי, ואני ממש לא משתלטת עליה. כל היום אני שומעת את עצמי גוערת בה על כל מיני דברים. אני ממש לא אוהבת את עצמי במצבים כאלה. אם זה לא יגמר, אני אאלץ להתפטר ממשרת האימא. זהו גמרתי לקטר .
לפני כמה ימים כתבה מישהי (צימס או לאה_מ) שהיא לא אוהבת את סדרת ``פינוקי``. ואני חייכתי לעצמי. כשאורן נולדה קיבלתי עבורה 3 ספרי ``פינוקי``, ניסיתי להקריא לה והייתי משתגעת מהם. מה גם שאורן מהר מאוד עברה לדברים ``כבדים יותר`` (ניטשה וכאלה
), ופינוקי נשאר על המדף חדש כמו ביום שהביאו אותו מהחנות. אחד הדברים שהכי הפריעו לי בו זה שאין קשר ממש בין המשפטים של הספר. ניחא. אבל, בחודשים האחרונים הספר הזה זוכה אצלנו לתחיה מחודשת. איתמר (שמכונה אצלנו בבית בחיבה ``האדם הקדמון``) פשוט מת עליהם. חבל על הזמן. צריך לראות את פניו של איתמר מאירים מרוב אושר בשביל לדעת אהבה מהי. מה גם, שכל פעם שהוא פותח את אחד ``החלונות`` אני משמיעה קול (קולות שונים לחלונות שונים, אבל תמיד אותו קול לאותו חלון) והוא פשוט מתפקע מצחוק. פותח את החלון וסוגר אותו, פותח אותו וסוגר אותו. וכך גיליתי שבכל זאת, יש איזה ערך מוסף ל``פינוקי``. ועכשיו קיטורים: אני רוצה להגיד לכם ששני ילדים חולים בבית זה פשוט סיוט! אורן חולה מאוד כבר מיום חמישי, ולפני יומיים איתמר הצטרף לחגיגה. תארו לכם שאנחנו מיום חמישי סגורים בבית (המחלה מדבקת...). איתמר שגם ככה הוא דבוק אלי, הפך להיות דבק מגע במשרה מלאה ביחד עם יבבות של אומללות (הוא באמת אומלל) ואורן תמיד מרגישה מאוד טוב שהיא חולה, אפילו טוב מדי, ואני ממש לא משתלטת עליה. כל היום אני שומעת את עצמי גוערת בה על כל מיני דברים. אני ממש לא אוהבת את עצמי במצבים כאלה. אם זה לא יגמר, אני אאלץ להתפטר ממשרת האימא. זהו גמרתי לקטר .
