עצובה....
לא יודעת מה אני בעצם רוצה...אולי סתם אמפתיה.
שבוע 7 או 8 אני חושבת,עם תחילת ההריון כבר התחילו כאבי בטן וגם והפרשות חומות, ניגשתי למיון נשים, הייתי שבוע 5 נצפה שק הריון הכל בסדר נשלחתי הביתה.
שבוע שעבר שוב זה התחיל ,כל יומיים זה בא לבקר ושוב אותם כאבי בטן מוכרים...נכנסנו למבצע עמוד ענן ולא הייתה אפשרות לצאת מהבית עם כל האזעקות,מה גם שאמרתי לעצמי שבשבוע כזה מוקדם אין מה לעשות, אם זה צריך להסתיים אז אין ממש תרופת פלא להצלת המצב.
שוב נעלם ו...שוב חזר, נסעתי לבית החולים ו...הפתעה,הכל בסדר יש תינוק,יש דופק ואין שום בעיה.
משוחררת הביתה הכל שוב עובר...ושוב חוזר,מיום שישי ועד היום זה לא מפסיק,נכון שזה לא בשטף ובעיקר מופיע בניגוב אבל טובות זה לא מבשר.
מרגישה שללכת להיבדק זה סוג של רולטה רוסית ומתישהו המזל יסתיים.
אני האופטימיסטית הכי גדולה שאני מכירה אבל היות ובעברי הפלה נדחית (שבוע 20) שהתחילה בדיוק כך...גם טיפות האופטימיות האחרונות שנותרו הולכות ונעלמות...אוף,לא כייף לי
לא יודעת מה אני בעצם רוצה...אולי סתם אמפתיה.
שבוע 7 או 8 אני חושבת,עם תחילת ההריון כבר התחילו כאבי בטן וגם והפרשות חומות, ניגשתי למיון נשים, הייתי שבוע 5 נצפה שק הריון הכל בסדר נשלחתי הביתה.
שבוע שעבר שוב זה התחיל ,כל יומיים זה בא לבקר ושוב אותם כאבי בטן מוכרים...נכנסנו למבצע עמוד ענן ולא הייתה אפשרות לצאת מהבית עם כל האזעקות,מה גם שאמרתי לעצמי שבשבוע כזה מוקדם אין מה לעשות, אם זה צריך להסתיים אז אין ממש תרופת פלא להצלת המצב.
שוב נעלם ו...שוב חזר, נסעתי לבית החולים ו...הפתעה,הכל בסדר יש תינוק,יש דופק ואין שום בעיה.
משוחררת הביתה הכל שוב עובר...ושוב חוזר,מיום שישי ועד היום זה לא מפסיק,נכון שזה לא בשטף ובעיקר מופיע בניגוב אבל טובות זה לא מבשר.
מרגישה שללכת להיבדק זה סוג של רולטה רוסית ומתישהו המזל יסתיים.
אני האופטימיסטית הכי גדולה שאני מכירה אבל היות ובעברי הפלה נדחית (שבוע 20) שהתחילה בדיוק כך...גם טיפות האופטימיות האחרונות שנותרו הולכות ונעלמות...אוף,לא כייף לי
