עצוב לי מאד

oriyan38

New member
עצוב לי מאד


היי ונעים להכיר
אוי אני לא יודעת מאיפה להתחיל....
חזרתי בתשובה לפני 13 שנה. כיום נשואה + 5 ילדים. אני בת 38.
בעלי מאד התחרד וזה לא מצא חן בעיני עם הזמן...סחבתי עוד שנה ועוד שנה עד שאמרתי די. לא מתאים לי.
לא לזו הייתה כוונתי שחזרתי בתשובה. הייתי יותר בכיוון של דתי לאומי ולא חרדי. אבל מאוחר מידי לזה... לפחות בשביל בעלי.
לצערי, מאסתי בעולם הזה. ואני לא מחפשת אשמים. מחפשת פתרונות ואושר בלב. מגיע לי סוף סוף לא?
אז הודעתי לבעלי שאני רוצה להתגרש. (כמובן לא ביום אחד הכתובת הייתה על הקיר כבר שנים...)
שאני רוצה לעבור מהעיר ולרשום את הילדים למסגרות אחרות וכו'... זה קשה. אני לא יודעת מה לעשות ועצוב לי בנשמה. כבר נגמרו לי הדמעות

אנחנו לא זוג רגיל שמתגרש. למשל, חברה שלי (חילונית) התגרשה. נשארה בבית המשותף עם הילדים שנשארו באותם המסגרות.
הבעל מן הסתם עזב את הבית. לה "לכאורה" המצב פחות מורכב מהמצב שלי.
זהו על קצה המזלג. אשמח לתובנות, ייעוץ, תמיכה והארות.
מודה לכולם מראש
 

Erich vD

New member
מדוע בדיוק עצוב לך בנשמה?

לא מובן מה הסיבה בדיוק? האם מהתפרקות התא המשפחתי או משהו אחר?
לדעתי אין מחיר לחופש, אם את מאושרת מהדרך החדשה שאיננה כובלת אותך לדרך של בעלך (שלא התאימה לך ואני מניח שניסית להגיע איתו לפשרות לפני ההחלטה הקשה) - אזי האושר הפנימי יעזור לך להתגבר על הקשיים האובייקטיביים שיש בגירושין
 

R a c h e

New member
שלום לך


מציעה לך בינתיים חיבוק ואם תרצי גם שיחה, נהייה בקשר במסרים.

אני רחל,
בת 47 (וחצי),
אם חד הורית לאורי בת שמונה (וחצי) {יש גם אבא...}
יוצאת בשאלה מגיל 20 בערך מציבור חרדי - לאומי
בעבר הייתי שותפה בניהול הפורום כאן,
מרגישה מחוברת מאוד ליוצאים, אבל לא מצליחה להראות את עצמי,
אשמח להיות בקשר.
 
למעלה