משל ודוגמה../images/Emo119.gif
אכן צדקת פלגיה , דברים מתבהרים ואינם נשארים בגדר סיסמאות כאשר מדגימים אותם. לדעתי , דפוסי בית שאין עימם נזק לאיש אין לאף אחד זכות להתערבות , כגון : זמני שינה , צורת אכילה , סדר יום ( מה לפני מה) וכו', כל בית , כל משפחה קובעת ומיישמת. אבל ........ כיצד לא נגיב ( כסבים ) כשמדובר בערכים או שהסיטואציה יכולה לפגוע בריאותית או נפשית בעצמו או באחר , גם אז נחריש ונשאיר החינוך בידי ילדינו מתוך עיקרון " לא להתערבות "? למשל - כשאני רואה את נכדי רוכב בלא קסדה על אופנייו - לא אעיר ? כשאני שומעת את נכדי מדבר בחוצפה , בחוסר כבוד - מה אז עלי לעשות , להחריש או להגיב ..... לכן , לדעתי יש מצבים שחובה עלינו להביע דעתנ,אך הכל בשיחה , בנועם ובכבוד , להיות מודל של תבונה , ן ולהביא את ילדינו לכך שירצו להעזר בנו - זה אפשרי ( מתוך נסיון )