ערב טוב - שאלת התייעצות

  • פותח הנושא artw
  • פורסם בתאריך

artw

New member
ערב טוב - שאלת התייעצות../images/Emo53.gif

שלום, אני לא יודעת אם שאלה זו מתאימה לכאן אבל אני אנסה. אני נמצאת בהתבטות מסוימת. אני מודעת לכך שהרגשות שלי במצב מאוד עדין ושברירי. אני מרגישה את הכאב - רגש באזור הלב. כואב לי שם מאוד. לפעמים נדמה לי שאני מונעת ע"י הרגשות. כלומר, הרגשות שלי לא בהרמוניה עם המחשבה, הן סותרות אחת את השניה. אין איזון. עברתי דברים כואבים ועוברת עדין (אמי נפטרה), אני מרגישה שאני עייפה נפשית. בנוסף אני סובלת מסוג של חרדה, החרדה שלי היא לפי ההסבר של אריקסון של שמונת השלבים שלו - השלב הראשון. אמון לעומת חשד. אני משתייכת לאותם ילדים שיש להם חרדה מהעולם, זוהי חרדה שהיא נמצאת אצלי ואני מרגישה אותי איתי מהילדות. זה סוג של לחץ ופחד שנמצא איתי (לא מטופלת בשום תרופה כי אני לא מאמינה בזה). בקשר למצבי הכללי - אני מובטלת, נמצאת במצב של חוסר בהירות לגבי כיוון, די בודדה, רווקה. כלומר אין לי חיים ברורים..אבל אני מאמינה שיש מי ששומר עלי מלמעלה ואוהב אותי ובסך הכול רוצים שאני אלמד ואתחזק אבל קשה לי מאוד. בזמן המחלה של אמי טופלתי אצל עו"ס בכללית ומתוך השיחות הגענו למצב שהטיפול שמתאים לי הוא טיפול באומנות. אני גם מאמינה בעולם הרוח ואני שומעת שזה חוזר אלי המושג הבא - מודעות עצמית.לא מבינה למה מתכוונים בזה? הבעיה שאני לא מבינה האם טיפול באומנות מכיל את עניין המודעות העצמית והאם טיפול קוגנטיבי מתקשר לזה. אני מבולבלת בנוגע לטיפולים, מרוב מחשבות על טיפולים אני לא רואה את היער. אני גם לא יודעת עד כמה מצבי הרגשי נמצא במצב של משבר גדול - איך אני יכולה להעריך את המצב והמצוקה שאני נמצאת בה? דבר אחד אני בטוחה כלפי עצמי כשאני מסתכלת ביצירה שעשיתי בטיפול זה שהלב שלי אדום ושלם אבל הוא נבול קצת ופונה לצד ימין. משמע שהלב שלי כואב. אני כל כך רוצה לרפא את עצמי ואני מבולבלת. יש כל כך הרבה טיפולים ולא יודעת מה מתחבר אלי. אני יודעת שבזמן שאמא הייתה בביה"ח והייתי נשארת ימים ולילות לבד כי היה לי קושי בהכלה מדי יום, אז הייתי עוסקת ביצירה ובזכות זה נשארתי שפויה ברגשות. קשה לי דברים אבל בסה"כ אני רוצה להבריא. אני רוצה גם לדעת מי אני ומה אני ומה אני עושה כאן, כלומר, תקפידי בעולם. יש לי הרבה שאלות ותהיות. אשמח לקבל ממכם תגובה. תודה.
 
קצת סדר

טיפול באמנות הוא לא טיפול קוגניטיבי. זהו טיפול דינאמי -כזה שבוחן את הרגשות שלך על רקע מערכות היחסים שלך עם אנשים משמעותיים בחייך. מכיוון שרק התחלת אותו ומכיוון שיש לך ניסיון בשיחות עם העו"ס - אני ממליצה לך לתת לו צ'אנס. עם כל זה שאת רוצה המון תשובות לגבי תפקידך בעולם ולגבי הרגשות שלך, ועם כל זה שכרגע את בתקופה כואבת, אין פתרון קסמים שימגר לך את הכאב בשתי פגישות. אפילו לא טיפול קוגניטיבי. תני לעצמך שנה של טיפול, התבוננות, עבודה עצמית, הצבת מטרות שאת רוצה להשיג לעצמך וכו'. אני בטוחה שאם תתמידי, השנה הזו מאוד תעזור לך.
 

artw

New member
תודה רבה - תגובה בתוכן

ליעל שלום, את פשוט מדהימה. תודה רבה. את כל כך עוזרת לי, אחרי שקראתי את מה שרשמת לי התחלתי להרגיש יותר טוב. את כל כך מבינה את נפש האדם. את פשוט רואה אותי. אני חייבת לציין שכאשר אני הולכת למטפלת ועל אף שאני מדברת אני לא חווה פידבק ורגשות כמו איתך וזה מוביל אותי להתלבטות נוספת שאני רוצה לשתף אותך. את שם המטפלת קיבלתי דרך עו"ס (היא חברה שלה). האמת הייתה לי משהי שמאוד רציתי ללכת אליה אבל אז החלה המלחמה ולא יצא לנו, שוחחתי איתה בטלפון והרגשתי שאני מתחברת אליה דרך השיחה בטלפון (אבל יתכן שזה גם יכול להטעות). וגם הייתי בטיפול עם העו"ס כך שהזנחתי את זה. ואז הגיע רגע הסיום והתחלתי שוב לחפש והגעתי לטיפול ביופידבק עם אדם מאוד נחמד אבל זה נגמר. ואז מצאתי את עצמי מחפשת טיפול באומנות והמטפלת שהתקשרתי אליה היא אותה אישה שהתקשרתי אליה במלחמה האחרונה והרגשתי המון רגש מצידה לגבי אמא וגם היא זכרה אותי והייתה מאוד מאוד אמפתית וקבעתי איתה פגישה ואז היא גם סיפר לי שהיא עוברת דירה כך שיש לנו רק שלושה חודשים... אז החלטתי להתקשר לזאת שהומלצה ע"י העו"ס והתקשרתי ושסיפרתי לה על אמא לא הייתה התייחסות, לא קיבלתי משוב על הרגש שלי. הלכתי לשיחת הכרות וגם לטיפול נוסף ואני לא מרגישה אליה כלום. בדרך כלל אני מרגישה וחולמת אבל כאן אני מרגישה סוג של ריקנות ממנה (לא הצלחתי ברגשות שלי להבין מה אני מרגישה איתה) בפגשית ההכרות הרגשתי סוג של מחסום ממני אליה ללא זרימה, או קיי אני מביאה את התשובה והיא מקרינה לי קרירות.לגבי הטיפול אני חושבת שאני מתחברת, אני מביאה תוצרים מתוך עצמי, לגבי המטפלת אני לא מרגישה רגש שאני מחפשת ואני מחפשת גם רגש. שילוב של טיפול עם רגש מצד המטפלת. מה שרשמתי לך במסר: (רשמתי גם תובנה במכתב כאן) "לגבי טיפול - התחלתי טיפול שני באומנות כי זה המקום שיכול להוציא ממני הרבה יותר מטיפול פסיכולוגי. הייתי בטיפול עם עו"ס בכללית כשאמא הייתה חולה ונפטרה והיו לנו הרבה שיחות ותובנות והגענו יחד שהטיפול שיכול לעזור לי הוא טיפול באומנות. הבעיה היא שהייתי פגישה שניה ואני כן מדברת ומוציאה אבל יש משהו שלא ברור לי, אני מרגישה מתוך המטפלת מן סוג של מחסום, יותר נכון סוג שלה ברגשות ללא הבעת רגש. אולי סוג של הגנה על הרגשות ואז אני מרגישה שאני עושה טיפול עם עצמי אבל היא שם ולא שם... משהו כאן מפריע לי...אני לא יודעת בדיוק להגדיר מה קורה שם...חסר לי רגש ממנה. <=== התשובה אני רוצה לנסות מטפלת נוספת אבל הבעיה היא שהיא תהיה ארבע חודשים ואז היא עוזבת..===> הייתי רוצה לנסות איתה אבל היא עוזבת... התחברתי אליה בשיחות בטלפון והרגשתי אמפתיה גבוהה מאוד ממנה להבדיל מהנוכחית. השאלה שלי אליך יעל, האם רושם ראשוני הוא זה שקובע? או שלפעמים צריך לתת עוד מספר פגישות כדי לדעת עם זה זה? כי למשל לעו"ס לקח לי זמן להתחבר אבל בסוף התוצאה הייתה טובה בהרגשה." מה קורה לי כאן יעל? אשמח להסבר. שוב המון תודה, מלי
 
מה שעניתי לך

אולי לא באופן ישיר הוא שאת צריכה לתת לטיפול הזדמנות - אם את ממש חייבת להחליף מטפלת, זה עניין שלך, אני לא יכולה לייעץ לך לגבי זה. אין תשובה לשאלה שלך האם הרושם הראשוני קובע. לפעמים הוא קובע ולפעמים הוא מטעה. לכן נותנים הזדמנות שהיא מעבר לרושם ראשוני - לפחות לגבי דברים חשובים.
 
למעלה