Gu987
Well-known member
מכיוון שעסקינן בעולם האסור, אין לי למי לספר. אז אספר רק לכם. אבל אל תעבירו לאף אחד.
ובכן, סיפורנו מתחיל בערב סתווי אחד (היום בבוקר).
כפי שחלקכם הגדול יודע, אני מסתובב די הרבה בארצות הניכר, ודווקא במקומות מאד "לא רגילים", נאמר זאת כך. מקומות בהם רגל אדם לא דורכת כדבר שבשגרה.
אז גם במקומות כאלו יש אפליקציות הכרויות שונות, וזהו כר פורה ליצירת קשרים חברתיים, מסוגים שונים.
אז עבדכם הנאמן (בעצם המילה נאמן אולי לא מתאימה) נתקל בעלמת חן באחת האפליקציות. ומין הסתם הגיע שלב המעבר והחלפת מספרי טלפון. הגברת שלחה את מספרה על פני המים, ואני דגתי אותו משם, וחיש קל שלחתי הודעה.
ולהלן תעתיק השיחה: (תקראו בבקשה לגיא פלג שיקריא אותו):
גו: הי טניה, זה אני
טניה: הי, מה קורה?
גו: לא קבענו איפה ניפגש לקפה
טניה: לא הבנתי
גו: לגבי המיקום?
טניה: תזכיר לי מתי שלחתי לך את המספר שלי?
גו: לפני רבע שעה.
טניה: למה שלחתי?
גו: אולי בגלל שהייתי אדם מאד מעניין?
טניה: כנראה שכחתי. שלח תמונה תזכיר לי..
גו: שולח...
טניה: אה כן. ומה אתה רוצה לעשות?
(כמו שאומרים- כאן כבר חשדתי שיש לה אלצהיימר )
גו: רגע, שלחי לי גם תמונה. בת כמה את?
טניה: 24.
גו: רגע. את צעירה מידי בשבילי.
אבל הנה טניה שולחת לי תמונה.
אין דרך לתאר את מה שקיבלתי. נראה שהצורה הנכונה ביותר היא: קיבלתי תמונה של סדאם חוסיין בגירסתו הצעירה והרזה.
גבר צעיר עם שפם יותר גדול מהראש שלו.
התגובה הראשונה שלי היתה: חחחחח
כי מתתי מצחוק. אחר כך התנצלתי ואמרתי שזה לא בגללו. אני פשוט חשבתי שאני מדבר עם אשה. נפרדנו כידידים.
מסתבר שטניה שלחה לי מספר לא נכון. למזלי המצב תוקן, ומחר כבר נפגשים לקפה.
מוסר השכל: אין. למה לכל דבר צריך מוסר השכל?
ובכן, סיפורנו מתחיל בערב סתווי אחד (היום בבוקר).
כפי שחלקכם הגדול יודע, אני מסתובב די הרבה בארצות הניכר, ודווקא במקומות מאד "לא רגילים", נאמר זאת כך. מקומות בהם רגל אדם לא דורכת כדבר שבשגרה.
אז גם במקומות כאלו יש אפליקציות הכרויות שונות, וזהו כר פורה ליצירת קשרים חברתיים, מסוגים שונים.
אז עבדכם הנאמן (בעצם המילה נאמן אולי לא מתאימה) נתקל בעלמת חן באחת האפליקציות. ומין הסתם הגיע שלב המעבר והחלפת מספרי טלפון. הגברת שלחה את מספרה על פני המים, ואני דגתי אותו משם, וחיש קל שלחתי הודעה.
ולהלן תעתיק השיחה: (תקראו בבקשה לגיא פלג שיקריא אותו):
גו: הי טניה, זה אני
טניה: הי, מה קורה?
גו: לא קבענו איפה ניפגש לקפה
טניה: לא הבנתי
גו: לגבי המיקום?
טניה: תזכיר לי מתי שלחתי לך את המספר שלי?
גו: לפני רבע שעה.
טניה: למה שלחתי?
גו: אולי בגלל שהייתי אדם מאד מעניין?
טניה: כנראה שכחתי. שלח תמונה תזכיר לי..
גו: שולח...
טניה: אה כן. ומה אתה רוצה לעשות?
(כמו שאומרים- כאן כבר חשדתי שיש לה אלצהיימר )
גו: רגע, שלחי לי גם תמונה. בת כמה את?
טניה: 24.
גו: רגע. את צעירה מידי בשבילי.
אבל הנה טניה שולחת לי תמונה.
אין דרך לתאר את מה שקיבלתי. נראה שהצורה הנכונה ביותר היא: קיבלתי תמונה של סדאם חוסיין בגירסתו הצעירה והרזה.
גבר צעיר עם שפם יותר גדול מהראש שלו.
התגובה הראשונה שלי היתה: חחחחח
כי מתתי מצחוק. אחר כך התנצלתי ואמרתי שזה לא בגללו. אני פשוט חשבתי שאני מדבר עם אשה. נפרדנו כידידים.
מסתבר שטניה שלחה לי מספר לא נכון. למזלי המצב תוקן, ומחר כבר נפגשים לקפה.
מוסר השכל: אין. למה לכל דבר צריך מוסר השכל?
