לומיו המלומד
New member
עשר המכות של התח"צ בישראל
בשרשור הזה ארצה לדון בבעיות הגדולות של התח"צ בארץ לפי דעתי. מוזמנים לכתוב מה לדעתכם הבעיות המרכזיות ולנמק.
חלקן אוניברסליות, חלקן פחות נפוצות ואחת אנדמית לאזורנו. אז נתחיל, כמו במסורת, מהקל לכבד:
1. מכת מתנגדי החשמול
שייכת בעיקר לעבר, ונפתרה ברובה, אך הניחה את היסודות למאבק העיקש של עיריית חיפה בחשמול ברכבת שעלול להשאיר את צפון המדינה עם רכבות דיזל לעוד זמן רב אחרי שאר הארץ. כמו כן תרם את חלקו בעיכוב פרוייקט החשמול (יחד עם גורמים נוספים).
2. תודעת שירות נמוכה מצד חברות התח"צ
היא לא נוראית, ולכן המיקום די נמוך ברשימה הזאת אך עדיין ניתן להרגיש פעמים רבות זלזול מצד חברות התח"צ ביחס ללקוח. הדוגמה הכי בולטת היא שינויי הלו"ז הדחופים של הרכבת שההודעה עליהם נעשית זמן קצר יחסית לפני השינויים ובעיה שעלתה בעבר בפורום של ההעדפה של הרכבת לעמידה במדדי דיוק כך שלעיתים היא מדלגת על תחנות. גם חברות האוטובוסים לא יוצאות טוב בסעיף זה, עם ביטולים ללא הודעה מוקדמת של קווים מסוימים, בעיה שנהיית יותר ויותר תדירה לאחרונה.
3. NIMBY
מתקשר במידה רבה למכה הראשונה, ובצורה מסויימת הממשיך שלה. המניעים יהיו מגוונים (שמירה על הסביבה, על ערך הבתים לטווח הקצר) אך מאבקים אלו כמעט תמיד גורמים לסחבת רבה ולעיתים יכולים לשנות מסלול מוצלח של קו אוטובוס או רכבת למעין מישמש מוזר שנועד לא לפגוע במוחים, והופך בהדרגה לפיל לבן. רק לאחרונה בראשון לציון מאבק ה-NIMBY הסתיים בהצלחה כאשר התוכנית המקורית לחיבור תחנות ראשל"צ משה דיין וראשל"צ הראשונים נגנזה ובמקומה אומצה תכנית שתשרת פחות אנשים. גם בקוי הרק"ל בגוש דן, כמעט כל קו נתקל בNIMBY בכל עיר ועיר. חלקם בוטלו לחלוטין, לאחרים המסלול שונה. גורלם של אחרים עדיין לא הוכרע.
4. מחסור במערכות להסעת המונים
אחת הבעיות היותר חמורות, וגורמת לבעיות רבות נוספות היא שאין כיום בגוש דן, הלב הפועם של המדינה מערכות להסעת המונים כמו מטרו או רק"ל או אפילו קווי BRT. כעת, סוף סוף העניין מקודם ובינתיים (טפו טפו טפו) נראה כאילו יש מקום לאופטימיות זהירה בתחום. מסיבה זו היא במקום נמוך יחסית ברשימה, עקב הציפייה לעתיד עם פתיחת 3 קווי הרק"ל בגוש דן (שככל הנראה לא יעמדו בעומס), התכנון לקווי רק"ל ומטרו נוספים מעורר תקווה לכך שתהיה התפתחות נוספת.
5. העדר תח"צ בשבת
לאנשים בארץ קשה להסתמך על התח"צ בתור אמצעי בלעדי אם ברצונם להיות מסוגלים לבקר בני משפחה וחברים במהלך השבת או אפילו לצאת למרכזי בילוי (טיולים ונופש לדעתי זה לא תפקידה של התח"צ וגם ככה שירות לשם כנראה יהיה לא מאוד יעיל). דבר זה מחנך כבר מגיל צעיר יחסית אנשים לקנות רכב פרטי, ומשם קשה להם להגמל, בעיקר בגלל המכה השישית.
6. בעיית התדמית
אנשים יגידו שהתח"צ בארץ גרועה. נכון שיש לה בעיות רבות, אך היא לכל הפחות סבירה ופעמים רבות יותר נוחה מאשר נסיעה ברכב פרטי. אך פעמים רבות אנשים לא מתעדכנים בשינויים שנעשו (לרוב של הוספת קווים, תחנות והגברת התדירות) כך שהם עדיין חיים בתדמית של התח"צ של פעם, שתמיד תהיה פחות טובה (כי ב-20 שנה האחרונות, היא משתפרת משנה לשנה בהכללה גסה).
הרוכב לאוטובוסים כתב על כך בעבר [URL]http://israelbikebus.blogspot.com/2013/05/blog-post.html[/URL]
7. הסחבת
רעה חולה במקומות רבים וגם בארצנו. משפיעה על שלל תחומים ולא פוסחת על התח"צ. עוברים חודשים ארוכים (אם לא שנים) של ועדות ודיונים עד לאישור של כל תכנית. בשלבים אלו ה-NIMBY (ומתנגדי החשמול בשעתם) פורחים, תכניות משתנות בצורה שאינה מתאימה לצרכים. לעיתים העיכוב כה גדול עד שאפילו אם לא הייתה התנגדות לתכנית המקורית, בזמן ביצועה היא כבר לא רלוונטית.
הסחבת כמובן לא קשורה רק במשרדי הממשלה, היא הדביקה את מרבית החברות הממשלתיות וכנראה שאף התפתח זן חדש שלה שמדביק את החברות הפרטיות אחרת קשה להסביר את ההתנהלות של SEMI, החברה הספרדית האמונה על פרוייקט החשמול, כשגם זקני הפורום התחילו לתהות על פשר העיכובים בעבודות.
9. תכנון מוטה רכב פרטי
דובר על כך רבות בפורום, שאחת הבעיות הגדולות היא כך שכעת לא בונים עוד ערים אלא "מחסני שינה". המחסור בעירוב שימושים, דרכים עקלקלות וארוכות ללא מוצא, מדרכות ללא צל וכיוצא בזה יוצר סביבה עוינת לאוטובוסים ולהולכי רגל וכך מפריע בצורה כפולה. בסופו של דבר התכנון הזה גם מזיק לציבור הנהגים כי הוא זה שמעודד את הפקקים החמורים מהם הם סובלים.
10. גישת כיבוי השריפות
הסחבת, ה-NIMBY ובמידה מסויימת גם גישת ה"יהיה בסדר" גרמה לכך שרבות מהבעיות של התח"צ שיכלו להפתר בעבר נדחו עד לרמה שהם יוצרים בעיה לא נסבלת איתה חייבים להתמודד איתה עכשיו ומהר. כמובן שגם במצב זה הטיפול לא יוכל להיות מהיר עקב הבעיות השונות שצויינו קודם. מסיבה זאת בין היתר לא בנו את המסילה השלישית והרביעית באיילון ביחד אלא בנו את השלישית כי היו חייבים אותה מהר-מהר, והניחו כי יהיה מספיק זמן לבנות את המסילה הרביעית באיילון לפני שיהיה לחץ.
סיפור מפורסם יותר הוא על הרכבת התחתית בגוש דן.
בכל מקרה זו אחת הבעיות הגדולות ביותר שיש, עם זאת אני קצת אופטימי שכן שינויי הגישה האחרונים רומזים שדואגים גם לעתיד הרחוק ולא רק לטווח הקרוב.
עשר המכות של התח"צ בישראלחדשות מנת"ע
אולי יעודד מצב רוחינו לאור המצב של עבודות החשמול
ובכן, התחילו להוציא מכונות TBM מתחנת קרליבך (תמונה באינסטגרם שלהם).
בתחנת שאול המלך החפירה הגיעה לתקרה של המנהרות וכעת מפרקים את המנהרות בחלק שבתוך התחנה.
התמונות בפוסט האחרון בפייסבוק שלהם.
בשרשור הזה ארצה לדון בבעיות הגדולות של התח"צ בארץ לפי דעתי. מוזמנים לכתוב מה לדעתכם הבעיות המרכזיות ולנמק.
חלקן אוניברסליות, חלקן פחות נפוצות ואחת אנדמית לאזורנו. אז נתחיל, כמו במסורת, מהקל לכבד:
1. מכת מתנגדי החשמול
שייכת בעיקר לעבר, ונפתרה ברובה, אך הניחה את היסודות למאבק העיקש של עיריית חיפה בחשמול ברכבת שעלול להשאיר את צפון המדינה עם רכבות דיזל לעוד זמן רב אחרי שאר הארץ. כמו כן תרם את חלקו בעיכוב פרוייקט החשמול (יחד עם גורמים נוספים).
2. תודעת שירות נמוכה מצד חברות התח"צ
היא לא נוראית, ולכן המיקום די נמוך ברשימה הזאת אך עדיין ניתן להרגיש פעמים רבות זלזול מצד חברות התח"צ ביחס ללקוח. הדוגמה הכי בולטת היא שינויי הלו"ז הדחופים של הרכבת שההודעה עליהם נעשית זמן קצר יחסית לפני השינויים ובעיה שעלתה בעבר בפורום של ההעדפה של הרכבת לעמידה במדדי דיוק כך שלעיתים היא מדלגת על תחנות. גם חברות האוטובוסים לא יוצאות טוב בסעיף זה, עם ביטולים ללא הודעה מוקדמת של קווים מסוימים, בעיה שנהיית יותר ויותר תדירה לאחרונה.
3. NIMBY
מתקשר במידה רבה למכה הראשונה, ובצורה מסויימת הממשיך שלה. המניעים יהיו מגוונים (שמירה על הסביבה, על ערך הבתים לטווח הקצר) אך מאבקים אלו כמעט תמיד גורמים לסחבת רבה ולעיתים יכולים לשנות מסלול מוצלח של קו אוטובוס או רכבת למעין מישמש מוזר שנועד לא לפגוע במוחים, והופך בהדרגה לפיל לבן. רק לאחרונה בראשון לציון מאבק ה-NIMBY הסתיים בהצלחה כאשר התוכנית המקורית לחיבור תחנות ראשל"צ משה דיין וראשל"צ הראשונים נגנזה ובמקומה אומצה תכנית שתשרת פחות אנשים. גם בקוי הרק"ל בגוש דן, כמעט כל קו נתקל בNIMBY בכל עיר ועיר. חלקם בוטלו לחלוטין, לאחרים המסלול שונה. גורלם של אחרים עדיין לא הוכרע.
4. מחסור במערכות להסעת המונים
אחת הבעיות היותר חמורות, וגורמת לבעיות רבות נוספות היא שאין כיום בגוש דן, הלב הפועם של המדינה מערכות להסעת המונים כמו מטרו או רק"ל או אפילו קווי BRT. כעת, סוף סוף העניין מקודם ובינתיים (טפו טפו טפו) נראה כאילו יש מקום לאופטימיות זהירה בתחום. מסיבה זו היא במקום נמוך יחסית ברשימה, עקב הציפייה לעתיד עם פתיחת 3 קווי הרק"ל בגוש דן (שככל הנראה לא יעמדו בעומס), התכנון לקווי רק"ל ומטרו נוספים מעורר תקווה לכך שתהיה התפתחות נוספת.
5. העדר תח"צ בשבת
לאנשים בארץ קשה להסתמך על התח"צ בתור אמצעי בלעדי אם ברצונם להיות מסוגלים לבקר בני משפחה וחברים במהלך השבת או אפילו לצאת למרכזי בילוי (טיולים ונופש לדעתי זה לא תפקידה של התח"צ וגם ככה שירות לשם כנראה יהיה לא מאוד יעיל). דבר זה מחנך כבר מגיל צעיר יחסית אנשים לקנות רכב פרטי, ומשם קשה להם להגמל, בעיקר בגלל המכה השישית.
6. בעיית התדמית
אנשים יגידו שהתח"צ בארץ גרועה. נכון שיש לה בעיות רבות, אך היא לכל הפחות סבירה ופעמים רבות יותר נוחה מאשר נסיעה ברכב פרטי. אך פעמים רבות אנשים לא מתעדכנים בשינויים שנעשו (לרוב של הוספת קווים, תחנות והגברת התדירות) כך שהם עדיין חיים בתדמית של התח"צ של פעם, שתמיד תהיה פחות טובה (כי ב-20 שנה האחרונות, היא משתפרת משנה לשנה בהכללה גסה).
הרוכב לאוטובוסים כתב על כך בעבר [URL]http://israelbikebus.blogspot.com/2013/05/blog-post.html[/URL]
7. הסחבת
רעה חולה במקומות רבים וגם בארצנו. משפיעה על שלל תחומים ולא פוסחת על התח"צ. עוברים חודשים ארוכים (אם לא שנים) של ועדות ודיונים עד לאישור של כל תכנית. בשלבים אלו ה-NIMBY (ומתנגדי החשמול בשעתם) פורחים, תכניות משתנות בצורה שאינה מתאימה לצרכים. לעיתים העיכוב כה גדול עד שאפילו אם לא הייתה התנגדות לתכנית המקורית, בזמן ביצועה היא כבר לא רלוונטית.
הסחבת כמובן לא קשורה רק במשרדי הממשלה, היא הדביקה את מרבית החברות הממשלתיות וכנראה שאף התפתח זן חדש שלה שמדביק את החברות הפרטיות אחרת קשה להסביר את ההתנהלות של SEMI, החברה הספרדית האמונה על פרוייקט החשמול, כשגם זקני הפורום התחילו לתהות על פשר העיכובים בעבודות.
9. תכנון מוטה רכב פרטי
דובר על כך רבות בפורום, שאחת הבעיות הגדולות היא כך שכעת לא בונים עוד ערים אלא "מחסני שינה". המחסור בעירוב שימושים, דרכים עקלקלות וארוכות ללא מוצא, מדרכות ללא צל וכיוצא בזה יוצר סביבה עוינת לאוטובוסים ולהולכי רגל וכך מפריע בצורה כפולה. בסופו של דבר התכנון הזה גם מזיק לציבור הנהגים כי הוא זה שמעודד את הפקקים החמורים מהם הם סובלים.
10. גישת כיבוי השריפות
הסחבת, ה-NIMBY ובמידה מסויימת גם גישת ה"יהיה בסדר" גרמה לכך שרבות מהבעיות של התח"צ שיכלו להפתר בעבר נדחו עד לרמה שהם יוצרים בעיה לא נסבלת איתה חייבים להתמודד איתה עכשיו ומהר. כמובן שגם במצב זה הטיפול לא יוכל להיות מהיר עקב הבעיות השונות שצויינו קודם. מסיבה זאת בין היתר לא בנו את המסילה השלישית והרביעית באיילון ביחד אלא בנו את השלישית כי היו חייבים אותה מהר-מהר, והניחו כי יהיה מספיק זמן לבנות את המסילה הרביעית באיילון לפני שיהיה לחץ.
סיפור מפורסם יותר הוא על הרכבת התחתית בגוש דן.
בכל מקרה זו אחת הבעיות הגדולות ביותר שיש, עם זאת אני קצת אופטימי שכן שינויי הגישה האחרונים רומזים שדואגים גם לעתיד הרחוק ולא רק לטווח הקרוב.