solitaryshell
New member
פורום אחים שכולים
ברוכים הבאים, שמי רויטל. לפני כארבע שנים נפטרה אחותי מוריה בת ה-18 מסרטן, לאחר מאבק אמיץ וממושך. מוריה הייתה ילדה מדהימה, אנטליגנטית, מלאת שמחת חיים ואהבה, היא אהבה לנגן על כינור והייתה מוכשרת להפליא. מילים לא יכולות לתאר עד כמה השפיעה מוריה על חיי ועל עיצוב אישיותי. אהבת החיים שלה, והאומץ לעמוד בפני הקשיים עם חיוך תמידי ואופטימיות נצחית, גרמה לי לרצות ולהעביר את המורשת שלה. לצערי, טרם מצאתי מקום בו אני יכולה לשתף ולהשתתף עם אנשים אשר נאלצו להתמודד עם חוויות דומות. אני מקווה שהפורום הזה יהווה מקום שבו נוכל לפרוק, לקבל תמיכה ולתמוך אחד בשני.
ברוכים הבאים, שמי רויטל. לפני כארבע שנים נפטרה אחותי מוריה בת ה-18 מסרטן, לאחר מאבק אמיץ וממושך. מוריה הייתה ילדה מדהימה, אנטליגנטית, מלאת שמחת חיים ואהבה, היא אהבה לנגן על כינור והייתה מוכשרת להפליא. מילים לא יכולות לתאר עד כמה השפיעה מוריה על חיי ועל עיצוב אישיותי. אהבת החיים שלה, והאומץ לעמוד בפני הקשיים עם חיוך תמידי ואופטימיות נצחית, גרמה לי לרצות ולהעביר את המורשת שלה. לצערי, טרם מצאתי מקום בו אני יכולה לשתף ולהשתתף עם אנשים אשר נאלצו להתמודד עם חוויות דומות. אני מקווה שהפורום הזה יהווה מקום שבו נוכל לפרוק, לקבל תמיכה ולתמוך אחד בשני.