אנסה להסביר...
נדמה לי שהכותרות פשוט מטעות, כי כשאומרים "פסיכולוג חברתי" מתכוונים לתחום ידע הנקרא פסיכולוגיה חברתית, ועוסק בחקר תופעות התנהגותיות ונפשיות שונות בהקשרן בתוך דינמיקה חברתית. זהו תחום שמשיק לסוציולוגיה, במובנים רבים, והוא בעיקרו, כאמור, אקדמי. אני לא מבינה הרבה בנושא (קורס אחד לפני משהו כמו 7 שנים עם מרצה יבשושי במיוחד), אבל זה *לא* טיפול. מאידך, פסיכולוג קליני לא בהכרח מתמקד באישיות האדם, אלא בטיפול בבעיות של אנשים. הגישה יכולה להיות אינדיבידואלית, אבל גם זוגית או משפחתית. היכולת שפסיכולוג קליני רוכש היא יכולת האבחון והטיפול - ולכל פסיכולוג ארגז כלים ממנו הוא "שולף" בשעת הצורך. בדוגמא של טיפול זוגי או משפחתי, הראיה היא מערכתית, כלומר מסתכלים על הקושי כמשהו שנובע מהמערכת הזוגית או המערכת המשפחתית, ולכן העבודה היא ברמה הזו. אבל בראש ובראשונה יש כאן עבודה טיפולית, שהיא ברמת הפרט או המשפחה הפרטית. במובן מסוים, זה מקביל לפער בין רופא וביולוג. לדוגמא, ביולוג החוקר את מערכת החיסון מבין הרבה מאוד בנושאים האלה, אולם אין לו את המיומנויות האבחוניות והטיפוליות שיש לרופא. מאידך, כמו שכתבתי למעלה -- יש עוד דרכים להגיע לטיפול משפחתי לסוגיו. לדוגמא, ביה"ס לעו"ס בת"א מציע תוכנית הכשרה מצוינת לאנשי מקצוע, ויש עוד מסלולים. אבל הדגש הוא על אנשים בעלי רקע טיפולי, בעוד הפסיכולוגיה החברתית היא בעיקרה אקדמית, כשחלק מיישומיה יכולים להיות ברמה הארגונית או המוסדית.
