פעילות בלוטת התריס

פעילות בלוטת התריס

רציתי לשאול אם יש בעיה בבלוטת התריס, תת פעילות או יותר פעילות - האם התרופה היא תרופה שתבוא לידי ביטוי מהר. כלומר מייד אראה את החשק לאכול ומצב רוח והכל פשוט אחרי זמן ממושך של מצב רוח רע, חוסר תיאבון ועוד, התברר שבעצם הדכאון, חוסר הזכרון וכל השאר נבע מתזונה לקויה שלי, גיל המעבר ועוד,ובקמום שהרופא יגיד לי שיש לי בעיה עםבלוטת התריס, הוא עוד נתן לי תרוופת שמסכנות אותו. מחר אני הולכת לעשות בדיקות דם, ורציתי לשמוח סוף סוף קצת לפני, יש סיכוי שסוף סוף ימצא פתרון מיידי לחולשה הזו שהרסה אותי כל שנה עם גלי החום שחשבתי שהכל יחס זה דכאון ונטלתי כדורים סתם? [כי אנילא מכירה את עצמי השנה בכלל, עד אשר הלכתי לרופאה X והיא אמרה לי שמבדיקות אחרונות לפני 8 חודשים מצב בלוטת התריס שלי גבולי מאוד והא מתפלאה שלא ידעו אותי. תודה
 
פעילות בלוטת התריס

שלום לך הפרעה הורמונאלית על רקע של תת פעילות בבלוטת התריס או גיל מעבר,אכן יכולים להקצין מצב רגשי,אך לרוב אינם המקור הראשוני לדיכאון. הדרך היעילה והפשוטה לאבחן מצב זה הוא במספר בדיקות דם שניתן לקבלן אצל רופא המשפחה. אלטרוקסין-התרופה הנפוצה לטיפול בתת פעילות בבלוטת התריס,הינה תרופה יעילה והשפעתה על הגוף מהירה סימפטומים אלו יכולים לשקף מצבים גופניים רבים כגון: לחץ דם נמוך,היפוגליקמיה , דחק רגשי רב ועוד,במקרה זה תרופות לטיפול בתת הפעילות לא יפתרו את התסמינים. אשמח להתעדכן בתוצאות הבדיקות להשתמע
 
אמרו לי לבוא בצום

רק שאני בקושי אוכלת וחייבת מידי פעם להכניס משהו לפה, אחרת עם כל זה שאני לא אוכלת, אני מרגישה רעב וקשה לי. אני יודעת שזה אולי נשמע משונה, אבל אני ממש רוצה לאכול אבל אין לי תיאבון בכלל ואם אני אלך בבוקר בצום, מקוה שאגיע לשם :)) אני רציתי להוסיף משהו שאולי לא אמרתי: הכל התחיל מאוקטובר 2008 לערך, בדיוק הכל ולא משנה מה היה המשבר, בשורה תחתונה, אני חושבת שזה קשור לאורח חיים ששיניתי. אני בחורה טמפרמנטית, בלי אדרנלין ואנרגיות אני לא הייתתי יכולה, לא שתכננתי להפעיל עצמי, זה פשוט היה ככה, אנשים מתארים אותי כל הזמן בתעסוקה, בריצה, בהליכה מהירה, בסידורים, אני אוהבת את זה, שנים שהייתי עושה אירובי שלוש פעמים בשבוע לא יכולה בלי זה וזה נתן לי ממש ממש חיים ואני לא מגזימה. לא הקטע של הספורט כמו, אני אוהבת מוסיקה טובה ולהפעיל את הגוף שלי כזה, משהו בנפש היה מתעורר [כי מבחינה ספורטיבית לא הייתי צריכה בכלל, המשקל שלי תמיד 48, 50 ק"ג ויש לי מבנה גוף רזה ויפה [צריכה להשלים את המשקל הזה כי אחרי שירדת אני פחות] אז למרות שזה נשמע רזה מידי, ככה אני שנים, אין מה לעשות ואכלתי טוב באמת והרבה. אז הספורט הזה היה לי סוג של אושר לנשמה, סוג של ריקוד [כנראה פיצוי על חלוום שנגוז להיות רקדנית :) בקיצור, הפסקתי עם זה מסיבות שלא אפרט, אבל סיבות בגלל גורם שלישי ומאותו רגע שהפסקתי הרגשתי רע אבל לא קישרתי את זה לזה, פשוט בשנה הזו של הסבל, חשבתי על הכל, כשהתאוששתי לאט לאט [כי בחודשים הראשונים בכלל לא יכולתי לחשוב אפילו] התחלתי לחשוב מה השתנה לדעתי שיכול היה להרע את מצבי, אז אוקיי פוטרתי, לא הבעיה כבר מצאתתי עבודות רבות, ולאט לאט איך שלא הסתכלתי על זה, הגעתי לקטע של הפעילות. כל פעם שניסיתי לעשות שוב ספורט לבד [למדתי במקרה לפני שנתיים גם בקורס מאמנות אישיות בוינגייט כך שיש לי ידע] וניסיתי להפעיל עצמי, ויתכן והיה לי כוח פיזי אבל הייתי פסימית, לא האמנתי שבכלל אני אחזור להיות מה שהייתי, ואז השבוע קרה דבר מסוים שאילץ אותי במשך כשעה להוציא אנרגיות, סוג של משהו שקרה בגללו, מצאתי עצמי רצה לפה רצה לשם, מורידה שירים, מארגנת מסיבונת לאיזה ילדה קטנה שביקשה, ופתאום שמתי לב שאני מאושרת, שטוב לי, מהפעילות, מהאדרנלין, לא ממוסיקה או מפעילות שעשיתי אלא זה שרצתי, וחזרתי ומיהרתי והכל כדי להספיק, ושוב מביאה ושוב עולה ושוב במתח כזה שהכל יסתדר - הרגשתי מה זה טוב, ואז עליתי על זה, שהז רק זה, הרי מעבר לפעילות האירובית, אני בכלל הייתי אוהבת לקחת על עצמי את כל האחריות של הבית בלי לשתף את האקס שלי, ככה כמה שנים, עם הילדים - אז האם באאמת יכולה להיות משמעות לפעילות הספורט שנטשתי לצערי הרב אחרי כמה שנים? [פעילות שהיא מן הסתם גם פעילות חברתית קבועה שהיתה עם חברים וחברות קבועים וזה אומר שגם ניתקתי איתם קשר טוטאלי לצערי מיוזמתי הכל קשור לסיבה שלא אוכל לפרט]. תודה
 
רב הנסתר על הגלוי

המצב שאת נמצאת בו נשמע מורכב ממספר גורמים מצב נפשי תשישות גופנית עקב פעלתנות רבה שלא גובתה ב"תהליכי יסף" נאותים פעילות גופנית שלא מתאימה למצבך הכללי ואם הגיל מתאים אז שלב המעבר תורם להחרפת התסמינים ניתן בהחלט ליצור תהליך שיקום,אך הדבר דורש טיפול רב שלבי מצרף מספר כתבות שאולי יתרמו בהצלחה בבדיקות
 
תודה רבה, התיחסתי

ברצינות והנה אני בצום, ואני מודה שעברתי גם היום שעות קשות, זה מדאיג והדאגות לא מקלות עלי. אני כבר לא יודעת אם אני ישנה המון או בכלל בהכרה, אני לא צוחקת, שעות שינה כאלה מהם אני מתעוררת כאילו איפה הייתי בכלל? מדאיג אותי. אני מרגישה חודשים וגם היום שאני ממש משוועת לפתרון, לומר אני זקוקה לעזרה בדחיפות ולא יודעת מי הגורם אליו אני ממש צריכה לפנות. רופא, דיאטנית, מאמן אישי? תוכל לפחות לעזור לי בזה? ואגב אני גם מאוד סקרנית לדעת סוף סוף מה סך הבריאות שלי, כל פעם הרופא אומר לי את בסדר והנה רופאה חדשה אומרת לי משהו אחר. כשהתלוננתי על חוסר תיאבון לפני כשנה, הרופא אמר אז תתחילי לאכול מה הבעיה, עזבי אותך מויטמנים כך היה אומר לי, למרות שלא הפסקתי להתלונן. אז מחר אבוא עם תוצאות ואשמח לאחר מכן לשמוע לאן כדאי לי לפנות ואיך באמת אדע סוף סוף מצב בריאות. תודה
 
המשך מעקב

אשמח ליעץ לך ככל הניתן דרך הפורום,או שתקבעי פגישה במרפאתי ליעוץ יותר מסודר
 
למעלה