וגם את הספר
היותר קליל "ימי שלישי עם מורי" עוצמת והיקף הסבל מוגדרים על ידי האדם הסובל. כלומר - למרות שיש עניינים אובייקטיביים להם אפשר לייחס את הסבל: מחלות, כאבים, אובדנים... כל אותם עניינים ששמים את האדם הסובל כקרבן הנסיבות שלא קשורות בבחירה שלו וברצונו החפשי, עדיין העמדה או הגישה שלו כלפיהם היא סובייקטיבית. בקצה האחד של הסקאלה יש אנשים שהיותם קרבן הנסיבות שמה אותם בעמדת קרבן באופן גורף לכל העניינים שהחיים מזמנים להם; ובקצה השני של הסקאלה יש אנשים שהיותם קרבן בנסיבות מסויימות, לא הניעה אותם מלבחור מחדש איך להתייחס לחיים שלהם עם ולמרות.